הקציר הראשון בקיץ תרל"ט (1879)

קציר התבואה בקיץ תרל"ט ,שהובא על שיירת גמלים ישירות משדות הישוב החקלאי הראשון, פתח תקווה עשה רושם כביר על תושבי שכונת מאה שערים בירושלים. התהלוכה שהייתה מורכבת מאורחת גמלים נושאים על דבשותיהם את תבואת השדה התקבלה בחוצות ירושלים בשמחה אדירה. בראש בשיירה רכבו על גבי חמורים האיכרים שזופי הפנים והם מתקבלים בקריאות צהלה : " שלום עליכם אחינו הפלחים". בספר היובל לפתח תקווה נכתב האירוע בפרוט רב כשעורך הספר מדגיש כי רבים ממקבלי הפנים של השיירה החקלאית הראשונה שעולה לירושלים על ידי חקלאים עברים , מקנאים בצעירים- החלוצים שהחליטו רק שנה אחת קודם לעזוב את שכונת הולדתם ולהקים ישוב חקלאי חדש לאחר אלפיים שנות גלות. מאחר וכל מייסדיה של פתח תקווה היו שומרי מצוות אדוקים ודקדקנים בתרי"ג מצוות קיימו המתיישבים-החלוצים את כל מצוות התלויות בארץ כפי שנדרש על פי מצוות התורה " לקט, שכחה ופאה, וגם את תרומות ואת המעשרות הפרישו כדת וכדין". כל חבר וחבר קיבל את חלקו בתבואה. סלומון וגוטמן הציגו את יבול אדמתם להמון החוגג בפעם הראשונה לאחר חורבן הבית., פרי עמל כפיהם כבימי קדם. מתיישביה של פ"ת חילקו גם לכוהנים וללוויים לפי רצון הבעלים.
. ובעוד הם עורכים סעודת מצווה באחד הבתים שבשכונת מאה שערים , החל רעיון ההתיישבות החקלאית לרכוש לבבות נוספים בקרב אנשי ירושלים. הבאת התרומה והמעשר סתמה את פיות המפקפקים ברעיון הקמת ישוב חקלאי על ידי יהודים בארץ ישראל. הצלחתם של חקלאי פתח תקווה הפתיעה גם את שכניהם הערבים. הללו לא האמינו כי בעלי הזקן והפאות חיווריי הפנים שהגיעו זה עתה מירושלים יצליחו כל כך מהר ,כבר בשנתם הראשונה
סוד ההצלחה החקלאית כבר בניסיון הראשון גלום כנראה באגרונום דוד רגנר. האגרונום שעלה זה עתה מהונגריה לא התרשם מן המחרשה הערבית הפרימיטיבית שהוצגה בפניו . לטענתו המחרשה בה השתמשו הפלחים הערבים מהיותה קלה, אינה חודרת לעומק הקרקע וכך לא מצליחה לבצוע ולפלח את האדמה ולעשות בה תלמים ראויים. הוא דרש מגוטמן להביא במהירה ,בטרם ירדו הגשמים כלי חריש כפי שנהוג בהונגריה. גוטמן מיהר לבצע את בקשתו של האגרונום, אולם אז צפה ועלתה בעיה חדשה, השוורים המקומיים חלשים מדי כדי למשוך את המחרשות האירופיות. לא הייתה ברירה ונשלחו שליחים לדמשק לקנות שוורים גדולים וכבירי כוח. השוורים נרתמו למחרשה הגדולה אשר פילחה את הקרקע לעומקה ואליעזר ראב ובנו פתחו את התלם הראשון. הניסיון הצליח מעל למשוער. מראה תבואות השדה לאחר גשמי החורף הראשונים היה יפה להפליא. הזרעים נבטו וכיסו בפלומה ירוקה את האדמה הבתולית. מספרים שערביי המקום היללו את החקלאים היהודים הראשונים ואמרו " אל יהוד אשטר מן אלמן" ז"א היהודים עולים בחריצותם על הגרמנים שהיו כבר בארץ – הטמפלרים שגם הם עשקו בחקלאות.עוד מוסיף הכותב ב"ספרהיובל" אותו ניתן למצוא רק בארכיונים . " האגרונום היהודי רגנר לא נתן ליבו למסורת הערבית וטען כי " לא הערבים יהיו מורינו לעבודה כי אם בינתנו תהיה משמשת דוגמא להם".
אולם עוד באותו הקייץ למרות הצלחת היבולים התרגשה צרה על השוורים הדמשקייםהגדולים והחזקים. הללו לא היו מורגלים לחום ששרר בארץ ישראל ורובם קרסו ומתו מעומס החמסין . בהמשך הרביעו החקלאים את שני הגזעים האירופאי והמקומי ,ובנו גזע חדש מעורב חזק יותר בכוחו ומורגל לאקלים המקומי. לא כל השנים שבאו בהמשך הביאו איתם יבולים גדולים. שנות בצורת , מחלות וקשיים אחרים פקדו את החלוצים המייסדים אולם הקיץ של שנת תרל"ט עודד את המתיישבים והם נאחזו בקרקע ורכשו מיד עוד עשרת אלפי דונם . המייסדים הבטיחו לחברים החדשים שהלכו ורבו מיום ליום כי בניהול נכון ניתן לחיות מחקלאות. ואכן פרדסיה של פתח תקווה הפכו לשם דבר בארץ ובעולם.

איכים חורשים בשדה, תאריך משוער 1912, צלם לא ידוע

איכים חורשים בשדה, תאריך משוער 1912, צלם לא ידוע

כתבה יעל שהם

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מנהרת הזמן, ראשית המושבה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s