יהוד תקופה חדשה

להרחבת המושבה הוחלט לרכוש בסביבה כרם בן 20 דונם בתוספת 130 דונם מהכפר יהודיה. הרב פרומקין וקופלמן עשו רבות לחידושה של פ"ת. הרב פרומקין הביא כספים מיהודים, להשקיעם בארץ וקופלמן הביא את אנשי ביאליסטוק. מייסדי היישוב עולים ביום כ"ה בתשרי תרמ"ג (8/10/1882), על אדמת יהודיה. היישוב החדש נקרא "יהוד", ששימש רק כמקום לינה ועבדו את שדותיהם בפ"ת.
בעיתון "המגיד", התפרסמו דברים אלה: "היום 25 לירח השביעי, יצאו ראשי "החברה פ"ת" לנחלתם החדשה אשר קנו בכפר יהודיה. למקום הישוב לעת עתה יבנו ארבע עשר בתים ובית טבילה ובית המדרש ויחפרו בור מים.."..
הביאליסטוקאים, שהצטרפו להקמת היישוב, קבעו לעצמם עקרון "העבודה – העצמית", כך כתבו
בתקנותיהם: "העבודה מוכרחה להיות בידי עצמנו דווקא ובכל עוד שיש היכולת לאיזו עבודה להיעשות ע"י בעלים, אינם רשאים לשכור פועלים בגללה…".
שנה אחרי העלייה על הקרקע, פסקה הממשלה התורכית כי על ראשי היישוב להפסיק את הבנייה ואף איימה בהריסת הבניינים שהוקמו. האיסור והצרות לא הרתיעו את המתיישבים שהמשיכו בעבודתם, ואף המשיכו לקלוט מתיישבים נוספים מאנשי ביאליסטוק. ראשי המושבה פנו לעזרה וזו התחילה להגיע בסכומי כסף קטנים שנשלחו בעיקר מביאליסטוק. סכומים אלה לא הספיקו, ולכן, נעשתה פנייה לברון רוטשילד. הברון טען שפ"ת נמצאת תחת חסות "חובבי-ציון", ולכן התמיכה צריכה לבוא מהם. ואכן, עזרה זו הגיעה מ"חובבי-ציון" ברוסיה. בוועידת קטוביץ, ביזמת הרב מוהליבר ודוד גורדון,עורך "המגיד", החליטו להקציב סכום כסף כהלוואות למתיישבים כדי שיתגברו על המשבר. באותה שנה הגיע לביקור התעשיין ק"ז ויסוצקי כדי לברר את מצבם של מתיישבי פ"ת. העזרה שהגיש הייתה אינדיבידואלית, ונועדה לרכישת אמצעי ייצור, ורק לנצרכים ביותר הותר להשתמש בעשירית מהכסף למחייה. בעזרת "חובבי-ציון" הוקמו 20 בתים, אסמים, רפתות ובית מרחץ. כמו-כן, החלו בנטיעת כרמי זיתים וניטעו עצי איקליפטוס לייבוש הביצות. אט אט החלו התושבים להתבסס. אך המרחק מיהוד לפ"ת הטריד והקשה על העבודה בשדות. לכן בשנים 1885-6, החלו חוזרים לפ"ת.
המתיישבים ביהוד החליטו לבססו כמרכז רוחני וחינוכי, וישבו בו רבנים ותלמידי חכמים. בראשם עמד הרב מרדכי גימפל יפה, שהביא עמו ליהוד את ספרייתו בת 4000 כרכים. לביתו נשלחו המעולים שבאברכי ירושלים ללמוד תורה. יהוד הפכה לא רק למרכז תורני אלא למרכז הנהגה לרוב המושבות. לאחר שלש שנים בלבד [1892] נפטר הרב יפה, ביהמ"ד נסגר ויהוד נעזבה.

כתב שמאי עציון
הערת הארכיון
ביקור חברי מועצה בשרידי היישוב יהוד, כיום סביון. חנוכת שלט: "הבית בו שכנו ראשוני פתח תקוה בשנת תרל"ח-תרנ"גבכפר "יהוד" שימשו כמקום ועבודה לאם המושבות"

ביקור אברהם שפירא וחברי המועצה בשרידי היישוב יהוד, צלם בן נעם, ניסן

ביקור אברהם שפירא וחברי המועצה בשרידי היישוב יהוד, צלם בן נעם, ניסן

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפורי פתח תקוה, שימור אתרים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s