שליחותו של ר' אברהם קופלמן לביאליסטוק (1823 רוסיה – 1924)

שד"רים רבים נשלחו בשם פ"ת לגולה, אך ר' אברהם היה בין המוצלחים והמעניינים ביותר. היה טיפוס מיוחד במינו בין כל מייסדי פ"ת. מלא חדוות חיים, שופע הומור ואופטימיות. ניחן בכישרון הגזמה פיוטי.
רעיון ההתנחלות בארץ הקודש החל לפעם בליבו עוד בצעירותו. מסיבות משפחתיות לא עלה אז ארצה, אך שלח את שני בניו ללמוד תורה ולספוג "מאוירא דא"י". כשנודע לו על אפשרות התיישבות בפ"ת, יצר קשר עם י"מ פינס, וייפה כוחו לרכוש עבורו חלקת אדמה, ובשנת תר"מ [1880] נעץ מחרשתו באדמת המושבה. בתרמ"ב עבר זמנית לירושלים, בגלל הקדחת. שם היה מנודה ונרדף ע"י הרב מבריסק. אך מאידך החליט י"מ פינס לשגרו לחו"ל, לשם מכירת קרקעות בפ"ת והעלאת עולים, שישתתפו בגופם ובממונם בבניין הארץ.
התפקיד לא היה פשוט, לפניו יצאו שליחים שלא הצליחו[כגון: שטמפפר, ברנט ועוד]. פינס סמך עליו, ציידו בהמלצות, הכין עבורו שטרי מכירה כתובים ע"י סופר סת"ם וחתומים ע"י ראשי המייסדים. הסיסמא על השטרות: "שדות בכסף ייקנו וחתום בספר המקנה, בפ"ת בנחלת דן".
עם בואו לרוסיה נטפלו אליו מלעיגים, מלשינים ומקטרגים. רעיון העלייה ארצה היה עדיין נועז מדי, ורבים ראו בו פגע רע ומאחז עיניים. כשהגיע לדווינסק שבלטביה – גורש מתחומה.
ביאליסטוק האירה לו פנים, מכר 2740 דונם אדמה ועורר רבים לעליה. חלק מהקונים עלו מיד לארץ. אחרים ייפו כוחם של המייסדים להקמת בתים ביהוד. קבוצת עולים זאת מוכרת בשם "הביאליסטוקאים" [גל' 7 בא תשס"ו].
הצלחת ההתיישבות בפ"ת תלויה הייתה בדרכי התעמולה וההסברה של השד"ר. הכישלונות הראשונים גררו אחריהם ביקורת קטלנית בארץ ובחו"ל. אלה שעינם הייתה צרה בניסיון נועז זה, "דאגו" שכל השלילי בצעדי הראשית ייחשף. אף קרל נטר, השתמש בכישלון פ"ת כהוכחה, שסיכויי ההתיישבות בארץ נמוכים. ר' אברהם ידע זאת, ונקט בדרכו המיוחדת: להקסים את שומעיו על "הנחלה", כפי שהצטיירו בדמיונו הפורה. כך קרב את אנשי ביאליסטוק למטרה הסופית: גאולת עוד חלקה ועוד חלקה.

כתב שמאי עציון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, סיפורי פתח תקוה, ראשית המושבה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על שליחותו של ר' אברהם קופלמן לביאליסטוק (1823 רוסיה – 1924)

  1. פינגבאק: סוד ההקשבה לפעימות הלב של האבטיח | הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s