" ים מפרשים סירה גל עולה וגל יורד" הכן, יש ים בפתח תקוה…..

זו לא הפעם הראשונה שמוזיאון לאמנות משתף פעולה עם הארכיון. תענוג גדול מאוד לחשוף אוצרות הארכיון לצד עבודות אמנות מאוסף המוזיאון.
שיתוף פעולה מבורך שסופו בתערוכה מקסימה עם ריח של קיץ וים שאצרה סיגל קרינסקי (רשמת האוסף).

כמו שסיגל כותבת במבוא לתערוכה " אשכול האסוציאציות החווייתיות שעולות בעיני רוחנו נוכח המילה "קיץ": פעילויות קיץ בים ובבריכה, שחיה, משחקי כדור, הטסת עפיפונים, בגדים קצרים, טיול בחוף, שיט בסירה, פירות קיץ, קייטנות והחופש הגדול." הזיכרון הראשון שעלה בראשי הוא שיר שהיינו שרים בקיטנה, קול א', קול ב', משתדלים לא להתבלבל ולשיר בקול רם את השורות של הקבוצה שלך מעל הקבוצה השנייה. ריח של חול ים וסנדוויץ עם ביצה קשה ומלפפון ירוק מלווה את הזיכרון.
מייד התגייסנו ושלפנו את תמונות של קיטנות, ילדים בים, ושלל פעילות קיץ. בנוסף צימוק קטן סרט המתאר פעילות ילדים בקייטנה בפתח תקוה משנת 1946.
היה קשה לבחור משפע תצלומים הקיימים באוסף הארכיון ובארכיונים אישיים שנתרמו על ידי משפחות.
ים מפרסים סירה, קישור לשיר מאתר זמרשת

עמירם תמרי, משולש לבן, 1972, טכניקה מעורבת. כסא נוח של יהודה ראב, תרומת אהוד בן עזר

עמירם תמרי, משולש לבן, 1972, טכניקה מעורבת.
כסא נוח של יהודה ראב, תרומת אהוד בן עזר


מצורף קטלוג התערוכה בו מידע אודות הציורים והתצלומים המוצגים.
קישור לעיתון עיתי של אהוד בן עזר בו מתפרסמים דבריו אודות כיסאות הנוח המוצגים בתערוכה
ים, מפרשים, סירה

אוצרת: סיגל קהת קרינסקי
יולי- אוגוסט 2014

בחירת היצירות סובבת סביב אשכול האסוציאציות החווייתיות שעולות בעיני רוחנו נוכח המילה "קיץ": פעילויות קיץ בים ובבריכה, שחיה, משחקי כדור, הטסת עפיפונים, בגדים קצרים, טיול בחוף, שיט בסירה, פירות קיץ, קייטנות והחופש הגדול. שם התערוכה שאול משיר שחיבר מדריך בשבט צופי ים תל אביב בשנת 1948, לפני קום המדינה, על פי לחן של קאנון בולגרי. השיר מציג במילים ספורות תקופה מעוטת אמצעים ואת הים שהיה ועודנו אחד ממקומות הבילוי המובהקים של הקיץ הישראלי, כאשר החוף משמש אתר משחק והרגעות והקרבה למים מצננת את הגוף ומקלה על החום הכבד.

בתערוכה מוצגות יצירות של אמנים ישראליים מתוך אוסף מוזיאון פתח תקווה לאמנות, בהן אפשר למצוא תיאורים של הקיץ המקומי: בציורו של נחום גוטמן אוניות בשמש הגדולה בולטת חגיגת האור הצהוב והחזק של השמש הארצישראלית וצבעו הכחול של הים, כרקע לעובדים העמלים בחיוניות בהנפת מטעני האוניה; אליהו סיגד מציג באותה צבעוניות שמחה את הסירות בנמל ואת משחקי הילדים בכדור ובנדנדה בחוץ, וכך גם בנוף עם עפיפון משנת 1942 מתוארת השמחה שביציאה אל הטבע בבגדים קצרים והעפת עפיפון עליו מתנוסס מגן דוד כחול; בציורו של שמשון הולצמן שוחים הילדים בכנרת בשובבות ניכרת; התיאורים של עמירם תמרי מעבירים אווירה קייצית חיה בצורה מופשטת, או במילותיו: "התחנכנו בארץ, רחוק ממרכזי אמנות, כך שאת יסודות הטכניקה של האמנות לא כאן למדתי. אני ציירתי כפי שראו עיני, כפי שהלב חפץ, בלי שום איזמים".

לעומתם מתארים עפרוני כתריאל בנוף סיני (1969) וישעיהו שינפלד בנוף מדברי את הצבעים המופשטים של חום, צהוב, אדום, כחול וירוק המתמזגים בחמסין הכבד. עומס החום ניכר גם ביושבי החוף של מלכה ציזיק תחת מטריות השמש העייפות. אהרון גלעדי מתאר את חוף הים בקיץ לעת ערב בצבעים כחולים כהים בהם נראות הדמויות כנמלטות לחוף למשב אוויר קל עם ירידת הערב. ציורו של אהרון כהנא, שהוא יוצא דופן ליצירתו ומתוארך ליוני 1938, מתאר את חולות בת ים עם צמחיה מדברית, אופיינית, על רקע הים הכחול. בתצלום פלטת קיץ של ינאי טויסטר (2007) מופיע מבנה מגורים בשטחים הכבושים. בניגוד להקשר הסביבתי שמתואר בציורים הנרטיביים המוקדמים בתערוכה, כאן מציע האמן פיצול מובנה: חשיפה והסתרה של צבע בין הבית לסביבה משבשת את הופעת המקום, כאשר בצילום שורה תחושת אי-נוחות ביחס להתפשטות במרחבי גיאוגרפיה עויינת.

מילה נוספת הקשורה לקיץ נגזרת מן מקבילתה הארמית: קיט או קייטא ("קיץ" ו"קיט" הן גלגול של אותה מילה: ה-צ שבמילה העברית וה-ט שבמילה הארמית התפתחו מהגה קדום אחד). בראשית המאה העשרים הולידה "קיט" את המילה קייטנה, שמשמעותה המקורי היא מקום בילוי בקיץ. תצלומי הארכיון והסרט שמוצגים בתערוכה מתעדים פעילויות קיץ בקייטנות משנות השלושים ועד לשנות השבעים. פעילויות הקליעה בקש ושזירת האצטרובלים, ההתחפשות לשבטי ישראל ובניית אוהלים לקבוצות/שבטים, השתובבויות עם מים הנובעים (ומושפרצים) מצינור, בניית פירמידות ילדים ועוד, הן ביטוי ליצירתיות המובעת באמצעים המצויים, מרחק רב מהאמצעים הטכנולוגיים החכמים של היום.

רשימת היצירות:
(מימין לשמאל מהכניסה)

1. עפרוני כתריאל, נוף סיני, 1969, שמן על בד
2. סרט: מחנה נופש לילדי בתי הספר בפתח תקווה, מוקם על ידי הוועדה
העירונית לקייטנות ציבוריות, 9.10.1948, באדיבות ארכיון המדינה
והארכיון לתולדות פתח תקווה ע"ש עודד ירקוני.

3.
העתקי תצלומים מהארכיון לתולדות פתח תקווה ע"ש עודד ירקוני:
(מלמטה למעלה)
1. צלם לא ידוע, ילדים בקייטנת גת רימון תש"ו עושים "פירמידה", 1946
2. צלם לא ידוע, קייטנת קריית מטלון תשי"א, ילדים מחופשים, 1951
3. סטאר סטודיו פתח תקוה, רוני פלד עם ילדיה והגננת יהודית בחוף הים תל ברוך, 1961
4. צלם לא ידוע, ילדי קייטנת מעברת עמישב בפתח תקוה עם המדריכה ברקע אוהלי הקייטנה עם שמות השבטים והקבוצות, לא מתוארך
5. צלם לא ידוע, קייטנת גת רימון תש"ו, ילדים מתחרים בשיווי משקל על קורת עץ מונחת על חביות, 1946
6. צלם לא ידוע, מטפלות וילדים בחוף הים, שנות ה-30
7. צלם לא ידוע, קייטנת קריית מטלון תשי"א, 1951

4. אליהו סיגד, נוף עם עפיפון, 1942, צבעי מים על נייר
5. נחום גוטמן, אוניות בשמש גדולה, תחילת שנות ה-70
(סדנת איצ'ה ממבוש, עין הוד), הדפס אבן
6. אהרון כהנא, חולות בת ים, 1938, דיו וצבעי מים על נייר
7. אליהו סיגד, משחקי ילדים, 1965, שמן על בד
8. עמירם תמרי, משולש לבן, 1972, טכניקה מעורבת
9. עמירם תמרי, דיאנה, 1973, אקריליק על בד
10.דושקה רזניק, הדג, 1980, שיש לבן
11.שמשון הולצמן, כנרת, לא מתוארך, צבעי מים על נייר
12. מלכה ציזיק, נופש, לא מתוארך, הדפס 16/200
13. אהרון גלעדי, דמויות על החוף, לא מתוארך, צבעי מים על נייר
14. ישעיהו שיינפלד, חמור ושני גמלים, 1978, הדפס אבן

15. ינאי טויסטר, פלטת קיץ 812#, 2007, תצלום צבע
16. מרים קיפר, נערה יושבת, לא מתוארך, ברונזה

כיסאות הנוח בתערוכה הם מתנת אהוד בן עזר לארכיון פתח תקווה ע"ש עודד ירקוני. הכיסאות, אשר נוצרו בשנות הארבעים, היו שייכים במקור ליהודה ראב – ממייסדי פתח תקווה ומשומריה הראשונים וחורש התלם הראשון באדמת המושבה העברית הראשונה של העלייה הראשונה בפתח תקווה – שנהג לשבת עליהם בחצר ביתו ברחוב ביל"ו. הכיסאות עברו לרשות הוריו של אהוד, בנימין ודורה, ובהמשך אליו. כיסאות מעין אלה היו נפוצים במושבה ובארץ כולה, ולוו בשני חלקי עזר: הדום מתקפל ומתחבר עבור הרגליים, וגגון או סוכך למראשותי הכיסא, שכמותם ניתן היה לראות בעיקר על שפת הים.

תודה מיוחדת מקרב לב לנוני ירון, אחראית אוספים מיוחדים בארכיון לתולדות פתח תקווה ע"ש עודד ירקוני, על שיתוף הפעולה, הסרט המקורי, התצלומים המאלפים והעבודה המשותפת.

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמנות, ארכיון, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s