שייח' אבו רבאח"איש האלוהים"- הבורר

טחנת אבו רבאח הייתה טחנת קמח שהופעלה כטחנת מים בנחל הירקון .בשנות ה-80 של המאה התשע עשרה שופצה הטחנה על ידי השייח' אברהים אבו רבאח שהיה מהשייחים התקיפים באזור. הוא אסר את השימוש בירקון להשקייה בטענה שזה יפגע בכוח המים בטחנה. המקורות ההיסטוריים סיפרו, כי שלח שליחים לחבל בטחנות מירופרוחיההשוכנות לידו כדי למנוע תחרות. בטחנה שלו פעלו 12 זוגות אבני ריחיים. אבו רבאח גבה 10%-20% מכמות החיטיםשהביאו האיכרים לטחון אצלו בטחנה.בראשית המאה ה20 , הביא השייח' מגרמניה שתי טורבינות. אחת שמשה להנעת אבני הריחיים והשנייה לשאיבת מים לפרדסו. עם ריבוי הטחנות המכניות ירד ערכה של טחנת אבו רבאח. לאחר קום המדינה שונה ייעוד הטחנה וכוח המים הופנה להפעלת משאבה להשקיית פרדסי יכין-חק"ל. בשנת 1959 פסקה פעילות הטחנה עם תחילת שאיבת חב' "מקורות" מהירקון, במפעל ירקון-נגב וירידת ספיקת מי הירקון. כיום פינת חמד זו השוכנת לצד כביש 5 עוברת שיפוץ ושימור.
"ספר היובל" של פתח תקווה שיצא לאור בשנת 1929 (תרפ"ט), מקדיש מספר עמודים לשייח אבו רבאח " היה בן למשפחה קדושה ובעלת השפעה רבה בארץ, ביחוד התפרסם אביו של אבו רבאח שנקרא" איש האלוהים" וזאת משום שלכל מקום שהגיע הביא בכנפיו ישע וניצחון כנוי זה דבק גם בבנו איברהים.

אבו רבח , צלמה נוני ירון

אבו רבח , צלמה נוני ירון


איברהיםאבו רבאח, שנקלע למצוקה כלכלית בסוף המאה ה19 החליט לקנות חלקת קרקע בת חמישה דונם על גדות הירקון והקים עליה טחנת מים לטחינת קמח. " מחונן בערמה ומזימה הצליח בזמן קצר לרכוש לו השפעה רבה על אנשי הסביבה."בעזרת ידידיו מן השלטונות התורכיים השתלט על חלקת קרקע שהייתה שייכת למייסדי פתח תקווה והקים עליה את ביתו. השייח' ידוע היה גם בהכנסת האורחים שלו שהייתה ביד רחבה. כאשר ביקר אצלו השייח' הערבי המפורסם מן הכפר בני ברק , החל אבו רבאח בתפילה. אמר לו אורחו מבני ברק אני אינני מתפלל בביתך כי הבית בנוי על קרקע שנגזלה. אבו רבח התרגז מאד על אורחו השייח' מבני ברק ואמר לו כי אללה יענישו. וכך אמנם קרה והשייח' מבני ברק נפטר כעבור שנה.
ברור היה כי שכנות עם אבו רבאח לא נעמה לאיכרי בפתח תקווה והביאה להתנגשויות רבות בינייהם.הדברים הגיעו לידי מהלומות והתערבות רשויות השלטון התורכי. נערכו משפטים ומספר איכרים נדונו למאסר בכלא התורכי. בעיקר ספג פקיד הברון רוטשילד , מר בלוך שנידון לשלוש שנות מאסר. ב1890 בעידודו של אבו רבאח הגיעו עשרות ערבים מהעיירה הערבית יהודייה והחלו לחרוש את הקרקע שנקנתה על ידי תושבי המושבה. הללו שהרגישו חסרי ישע נשכבו לרגלי המחרשות והשוורים . הערבים הצליפו בהם והיכום ב"נבוטים" והיהודים לא זזו מאדמתם. אבו רבאח הציע לערבים כי יחזרו לחרוש שוב בשבת מאחר וביום המנוחה היהודים לא עובדים. אולם להפתעת הפולשים צעדו איכרי פתח תקווה עם הרב בראשם . לאיכרים הצטרפו הפעם גם נשות האיכרים . נשות החיל זרקו אבנים, שברו את המחרשות של הפורעים והצליחו לגרשם מן האדמה. העניין נגמר בפשרה . ה"אומלבסים"קיבלו תשלום נוסף וויתרו לחלוטין על השטח שעבר סופית לידי תושבי פתח תקווה.
לאחר האירוע הזה נפתח פרק חדש ביחסי פתח תקווה ואבו רבאח. הנ"ל התחייב "להגן" על המושבה תמורת שכר שנתי קבוע. היום היו קוראים להסדר כזה גביית דמי חסות. אולם באותם זמנים שהשלטון היה בידי התורכים הפתרון הזה נמצא טוב לאיכרים. וכך במקרה של מריבות עם השכנים הערבים שלא פסקו היו מזמינים את ה"מגן" אבו רבאח והלז היה מסדיר את העניינים. ומסיים הכותב ב"ספר היובל" כך: "בכספי הברון (רוטשילד)רכש לו אבו-רבאח ידידים רבים . היה מעניק להם מתנות כסף לחסידיו ומשלם רעה ליריביו. וכך גדל ונתפרסם שמו של השייח' על חשבון הברון".
בשנת 1915 כאשר הורה המושל הצבאי של יפו, חסן בק, לפנות בין לילה את הטמונים בבית הקברות מצפון לחומת העיר, ולהעבירם לקבורה באתר אחר. כול בית הקברות פונה ,אך קבר אחד נשאר עומד על תילו במשך עשרות שנים לאחר מכן – קברו של השייך אבו רבאח– "איש האלוהים".
טחנת אבו-רבאח כלולה כיום בגן הלאומי "מקורות הירקון" ונשמרת ע"י כל הגורמים הפעילים בשימורה.
כתבה יעל שהם

הערת הארכיון
סיור שנערך בקיץ 2008. השתתפות יוסי לנג, דוד ראב בן עזר, אורי מכנס, זלמן חיימוב ונוני ירון בעקבות ראשונים.

סיור בעקבות ראשונים, יוסי לנג ז"ל, בן עזר ראב דוד, אורי מכנס, זלמן חיימוב, נוני ירון צלמה נוני ירון

סיור בעקבות ראשונים, יוסי לנג ז"ל, בן עזר ראב דוד, אורי מכנס, זלמן חיימוב, נוני ירון
צלמה נוני ירון


2008_09040179s

2008_09040173s

אבו רבח, צלמה נוני ירון

אבו רבח, צלמה נוני ירון

אבו רבח, צלמה נוני ירון

אבו רבח, צלמה נוני ירון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, ירקון, מנהרת הזמן, שימור אתרים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s