בית ספר פיק"א [לפי אריה חשביה, פ"ת 1998-1878, אם ועיר]

ייסודו של בי"ס חילוני בפ"ת, שרוב תושביה היו דתיים, היה צעד מהפכני בשעתו. ראשיתו "בית ספר הברון", שהוקם בשנת תרמ"ה (1885). משקמי המושבה פנו ל"נדיב הידוע" בבקשה להקים בי"ס ולממן את החזקתו, משום שה"תלמוד תורה" שהגה פרומקין, לא סיפקם; מצוקה כלכלית לא איפשרה להם לקיים מערכת חינוך; העולים שהגיעו, לא הסתפקו ב"חדרים" שפעלו במושבה.
ביה"ס לא נבדל בהתחלה מיתר ה'חדרים' במושבה וכלל בתכניתו שיעורי תורה ותפילה בלבד והביאורים ביידיש. ראשיתו בשני חדרים קטנים בבניין ליד בית המרקחת של המושבה [לימים, "כיכר המייסדים"]. באחד החדרים למדו תלמידים ובשני תלמידות. המורה שלום פישל לימד בשתי הכיתות.
בשנים 1891-1885, התחלפו המורים כמעט בכל שנה. ועד המושבה השלים עם קיומו, אך עקב אחר הנעשה בו בשבע עיניים.

בית ספר פיק"א

בית ספר פיק"א


כשגדל מספר תלמידיו, עבר לבניין רעוע בפינת פינסקר וחובבי-ציון. בתרנ"ה (1895), שכן ביה"ס בבניין שתי קומות ברחוב יפו [לימים ז'בוטינסקי]. החוגים הדתיים עדיין התנגדו לביה"ס. תחילה לא התערבו פקידי הברון בנעשה, בתכנית הלימודים ובבחירת עובדי ההוראה. פקידי הברון [אחריהם פקידי יק"א], שהיו חדורים רוח התבוללות צרפתית, החלו להתערב במתרחש בביה"ס והתנגדו להחלפת הצרפתית כלשון ההוראה. ביה"ס נהנה מסיועו של הנדיב, עבר למבנה מרווח, שהפקידות ציוותה לבנותו במיוחד. נבחר צוות מורים מעולה, היו בו חמש כיתות ותכנית הלימודים כללה מקצועות כללים, צרפתית וערבית.
המורה אליהו ירקוני עם תלמידים במכוורת

המורה אליהו ירקוני עם תלמידים במכוורת


התנגדות הדתיים כמעט שמוטטה את המוסד, אך בראשית שנת הלימודים תרס"ה (1905) נמצא הגואל בדמות הפדגוג דוד חיון, שהנהיג תרגילי התעמלות, לחיזוק שרירי התלמידים וייעץ להורים לשים לב לתזונת הילדים. גיבש תכנית שנתית לכל כיתה וייחד שעות רבות ללימודי תנ"ך, היסטוריה ועברית. בחצר טופחה גינת פרחים וירקות, ע"י המורה אליהו ירקוני. ללימוד הטבע ניתן גיוון חקלאי בולט. טיולים מרובים שהתקיימו בסביבה הוסיפו ידיעות מעשיות לילדים. כמו"כ ערכו מופעי ספרות ואמנות.
ב-1908, יצא מחזור הבוגרים הראשון. תעודות הגמר נכתבו בעברית, ערבית ותורכית. ביה"ס המשיך להתפתח, נבנתה קומה נוספת בת ארבעה חדרים, ברחוב פיק"א. בקומת הקרקע ייסד חיון (1909) את "ביה"ס המעורב". היה זה צעד נועז במושבה הדתית, אך עלה בקנה אחד עם השקפתו הליברלית של חיון.
ב-1924 הוקמה פיק"א וביה"ס קיבל את שמה. כאשר עבר לרח' ביל"ו. עבר לשם, זמנית, הטאבו.הבניין בפיק"א ישומר.

כתב שמאי עציון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה בתים היסטוריים, חינוך, סיפורי פתח תקוה, ספריות, פיק"א, שימור אתרים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s