הנדיב הידוע פורש חסותו על פתח-תקוה [לפי ברוך אורן, פ"ת אם המושבות]

בשנים שמושבות מסוימות נהנו מחסות הברון רוטשילד, נאבקה פ"ת על קיומה בכוחות עצמה. חובבי ציון מרוסיה וידידים מביאליסטוק אמנם ניסו לסייע, אך זה לא הספיק. למרות הכל הלך היישוב והתפתח, וכל מבקריו, בראשם העסקן ויסוצקי, היו מלאי התפעלות מהתקדמות המושבה. ב-1886, היו בפ"ת 57 משפחות [319 נפשות], שבנו בתים נאים, עיבדו שדותיהם ועוררו תקוות בלב רבים.
אך התברר, שאם הנדיב הידוע לא יגיש עזרתו, לא ידוע אם התושבים יוכלו לעמוד בקשיים. הרב מוהליבר ומנהיגי חובבי ציון נוספים לא חדלו להשפיע על הברון, שלא יזניח את המושבה. ואמנם, בסוף שנות ה-80, נאות הנדיב לפרוש חסותו על אם המושבות. תחילה פתר את בעיית רכישת חלקות מידי הערבים. כן סילק את כל חוב המיסים שפ"ת הייתה חייבת, ובהמשך נטלה פקידות הברון על עצמה את כל ההוצאות הציבוריות של המושבה.
הברון ביקר במושבה ב-1899 ו-1914 והתרשם עמוקות ממראה עיניו, מאז החל פרק חדש בדברי ימי פ"ת.
הברון לקח תחת חסותו רק 28 משפחות, שנקראו "חברת הכ"ח", שהיו בעלי קרקע לא פחות מ-70 דונם. אך הוא עזר גם לתושבים אחרים. היו כאלה שלא הסכימו למסור את אדמתם לפקידות ולהיות שכירי יום של הברון.
בשנת השמיטה, תרמ"ט האיכרים לא עיבדו את אדמותיהם, המצב הקשה אליו נקלעו, החיש את עזרת הברון, שהקים בית ספר, הביא רופא ושרותי רוקחות ללא תשלום, מימן את הרב והשוחט, עזר בהקמת בית הכנסת הגדול, שנקרא ע"ש אביו יעקב, בנה יקב ועוד.
הויכוח עם פקידי הברון, בדבר נטיעת גפנים או פלחה, גרם לסכסוכים עם הפקידות
וב-1900 החליט הנדיב להעביר את הנהלת המושבה, לחברת יק"א , שהודיעה שהמתיישבים לא יקבלו עוד תמיכה אישית, אלא פיצויים לביסוס משקיהם. יקבלו הלוואות במקום קצבאות, כך שיקבלו כסף רק תמורת עבודה. ההתדיינות הייתה ממושכת, אך האיכרים נחלצו מהר יחסית מהמשבר.

יק"א – "חברת התיישבות יהודים", נוסדה ע"י הברון הירש ב-1891, במטרה לסייע להגירת יהודים.

כתב שמאי עציון

אנדרטת הברון, רחוב רוטשילד פינת הברון הירש, צלם, בן נעם ניסן

אנדרטת הברון, רחוב רוטשילד פינת הברון הירש, לם, בן נעם ניסן

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, סיפורי פתח תקוה, ראשית המושבה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s