הרב אריה ליב פרומקין

אריה ליב נולד בעירה קלם שבליטא בשנת תר"ה (1845) לאביו הרב שמואל קלמר ואמו פרומה. אביו ודודו לימדו אותו תורה והבחינו בכישוריו כבר מגיל צעיר. אביו רצה לעלות לא"י עם כל המשפחה, אך אמו חששה שהקשיים יהיו גדולים מדי, לכן אביו יצא למסע לבדוק ולהכין את העלייה ארצה. בהיותו שם הרגיש שהקשיים אכן גדולים, וחזר לדאוג לבני ביתו ולהשיאם. מתוך תחושה שימיו קצרים, עלה שוב לא"י, ולאחר פחות משנה נפטר שם. אז, יצא למסע של שנה בא"י. ערך מחקר על תולדות רבני ירושלים ומצבותיהם: "תולדות חכמי ירושלים". חזר לליטא למצוא מימון למחקרו ולהוצאת ספרו.
בליטא מונה לרב ואב"ד של קהילת אלעקסאט. עיקר מרצו השקיע בעשיית נפשות לא"י ויישובה. הדגיש שבימי הפרעות ברוסיה, עדיף לעלות לא"י. תכנן הקמת אחוזה חקלאית ומוסד חינוכי לילדי ישראל. בגרמניה נפלו דבריו על אוזניו הקשובות של הגביר אמיל לחמן וד"ר עזריאל הילדסהיימר (רבם של יהודי ברלין), שהחליטו להירתם למשימה. לחמן שלח את אותו לייסד אחוזה חקלאית על שמו בפ"ת.ד"ר הילדסהיימר נתן את תמיכתו לתכנון המוסד החינוכי ולתוכנית הלימודים במוסד. הכנסות האחוזה היו אמורות לממן את בית הספר. בתמיכתם הנמרצת יצא שוב הרב פרומקין ומשפחתו לארץ הקודש, לרכישת אחוזה בפ"ת.
הרב פרומקין הקים את 'אחוזת לחמן', ברח' חיים עוזר, בשנת תרמ"ד (1884). במקום נבנה בית מידות, שנחשב לאחד המפוארים בארץ. זהו בית האבן הראשון בפ"ת. חפר באר, נטע כרמים, שקדים ופלחה ופרדס לאתרוגים ולימונים. ניהל את האחוזה עד 1894. אז נמסרה לניהולם של שמעון ועקיבא ליברכט. הקימו במקום יקב, שלימים נמכר למשפחת פרידמן.
בתחילת דרכם בארץ גרה משפחת פרומקין ביהוד, ומשם היו הולכים כל יום מסע של 3 שעות לעבוד בפ"ת, ומסע דומה חזרה. איש לא העז לגור בפ"ת, מסכנת המחלות. לאחר תקופה קצרה של מסעות רגליים יומיים בין פ"ת ליהוד, החליט הרב פרומקין לעשות מעשה ולהקים את ביתו בפ"ת. הוא ומשפחתו עברו לגור שם בבית מבודד, שכן חבריו, שחשבו אותו למשוגע, סירבו להצטרף. רק לאחר חודשים רבים התחילו משפחות נוספות להצטרף למושבה.

אריה ליב פרומקין, צלם לא ידוע

אריה ליב פרומקין, צלם לא ידוע


כשראה הרב פרומקין שהגיעה שעת הכושר לכך החליט לייסד תלמוד תורה, הוא המרכז הרוחני, עליו חלם כל השנים. זה היה בית הספר הראשון מחוץ לירושלים, והראשון שלימד גם מקצועות נוספים מעבר ללימודי קודש. המקצועות שנלמדו, נחלקו לשלושה תחומים עיקריים: לימודי קודש, לימודים כלליים ולימודי הליכות ומוסר. לימודי הקודש היו בלשון הקודש, ואף התלמידים שוחחו עם המורים ובינם לבין עצמם בעברית בלבד. מעבר ללימודים העיוניים השתתפו התלמידים מדי פעם בעשייה החקלאית ולמדו עבודה מעשית של הגידולים השונים. המוסד נחשב באותם ימים למהפכה חינוכית של ממש, שהצליחה הן ברמה מקצועית והן ברמה מתודית ופדגוגית. היו כאלו, ובעיקר ממנהיגי החרדים, שהתנגדו לתוכנית הלימודים וטענו כי הרב פרומקין מוריד את חניכיו מן המסילה. במקביל לעיסוקו הרב בבית הספר ניהל הרב פרומקין גם את המשק החקלאי הגדול ביותר בתולדות אם המושבות, שכלל גידולים רבים.
לאחר עשר שנים של הצלחה תוך כדי קשיים רבים ומחלות שלו ושל בני ביתו, נפל הרב פרומקין קרבן לעלילה שהעלילו עליו. פרומקין הואשם במותם של שני פועלים ערבים שעסקו בקידוח הבאר באחוזתו. פרומקין נאלץ לברוח עם משפחתו באישון לילה מן הארץ. הם הגיעו לאנגליה, שם עסק הרב בעיקר בכתיבת ספריו ומחקריו. בית הספר לא החזיק מעמד לאחר שעזב. לאחר 17 שנות גלות חזר, לעת זקנה לפ"ת עם אשתו, והתמסר ללימוד תורה והוצאת כתביו הרבים לאור. הוא נפטר ונקבר בפ"ת בה' בסיון תרע"ח (1918).

כתב שמאי עציון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, דת, סיפורי פתח תקוה, רבנים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s