כפר אברהם

כפר אברהם,לפי א. חשביה, פ"ת 1878-1998, אם ועיר
בשבועות הקרובים נספר על השכונות בפ"ת. נתחיל בכפר-אברהם, הממוקם בדרך לראש העין. הוא מכונה "ערש ההתיישבות הדתית בא"י.
הישוב נוסד באביב תרצ"ב [1932] כמושב חקלאי של חלוצים דתיים חברי הפועל-המזרחי, על אדמה שרכשה הקק"ל ב-1908. לפני המושב הוקמו במקום מוסדות חינוך דתיים. הישיבה המקצועית, "תורה ומלאכה", שנוסדה ע"י הרבנים דוד סלומון ויצחק פילץ ז"ל, קיימת עד היום. לאחר קום המדינה נחנכה במקום ישיבה גבוהה, "נחלת דוד", על שם הרב סלומון. יש בכפר גם בית כנסת מרכזי, ששימש במשך שנים אכסניה לישיבה ול"כולל".
א"מ לונץ מספר ב"לוח א"י", על הצעדים הראשונים של ההתיישבות העובדת הדתית בא"י: "אחרי מו"מ עם כל העסקנים ביישוב ארץ הקודש, פה ובחו"ל, הוחלט לייסד מושבה קטנה שתהיה המופת… בנו אותה באדמת פג'ה הסמוכה לפ"ת, והתיישבו בה עשר משפחות מיושבי ארץ הקודש, החפצים ויכולים לעבוד, ולהם ניתנו כל הצרכים כדי שיוכלו ככלות השנה הראשונה להתפרנס מפרי אדמתם."

כפר אברהם, צלם שויץ צבי

כפר אברהם, צלם שויץ צבי


בשנת תרפ"א (1921) הונח במקום הזה היסוד להסתדרות הפוהמ"ז, שעבודת האדמה הייתה אחד מעיקריה. כעבור שנתיים הוקמה "קבוצת שמואל", ע"ש הרב שמואל מוהליבר, ולידה" קבוצת ריינס", ע"ש הרב ריינס, מייסד המזרחי. שנה לאחר מכן הוקמו על הקרקע הזאת הקבוצות "יהודה הלוי" ו"חתם סופר". קבוצות אלו וקבוצות דומות להן, שהתארגנו אחריהן במקומות אחרים בא"י, הוציאו מקרבן את הגרעינים להתיישבות בכפר אוריה, בכפר חיטין, בכפר חסידים ובשדה-יעקב. קבוצת רודגס, שהקימה אחר-כך את קבוצת יבנה, ישבה שנים מספר בכפר אברהם.
אברהם קסטנבאום, ממייסדי הפוהמ"ז וההתיישבות הדתית, תרם רבות לפיתוח הכפר. אך הכפר לא נקרא על שמו, אלא ע"ש אדם אחר, שנקרא בטעות אברהם, ע"י מקימי היישוב. אברהם בר-אוריין, מתושבי הישוב, מספר שבדרום גרמניה חי הדר' אדולף סלפנדי [סלוונדי], רב ועסקן ציבורי שהרבה בצדקה וחסד. בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה פרסם הרב סלפנדי קול-קורא לפעול למען הקמת מטרות צדקה בא"י. בתרומות שנאספו, נרכש בשנת תרע"ג (1913) שטח בן כ-700 דונם בפאתי פ"ת, להקמת משק לימודי חקלאי שבו ילמדו יתומים. המשק לא הוקם, וכעבור עשרים שנה חולקה האדמה בין קבוצת עולים מגרמניה לבין מתיישבים חברי הפוהמ"ז. המתיישבים בכפר, שהחליטו להנציח את שמו של רוכש האדמה, עברתו את השם אדולף לאברהם. לאחר שנרשם השם "כפר אברהם" בספרי הטאבו, התברר כי שמו העברי של הרב סלוונדי היה – אריה. אך שם הכפר לא שונה עד היום. כעבור שנים, קראה העירייה את אחד מרחובותיו של "כפר אברהם" ע"ש הרב אריה סלוונדי.
בזמנם חצצו פרדסים ושדות בין כפר אברהם לבין פ"ת. עם הרחבת השטח העירוני של פ"ת כלפי מזרח, צורף "כפר אברהם" לתחום שיפוטה של העירייה והמושב היה לשכונת מגורים.

כתב שמאי עציון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה כפר אברהם, סיפורי פתח תקוה, שכונה, שכונות, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s