גת-רימון

גת-רימון
לפי א. חשביה, פ"ת 1996-1878, אם ועיר
שורשיה של גת-רימון –שכנתה של פ"ת מדרום-מזרח, כרוכים ושלובים בשורשיה של אם המושבות. בשנת תרפ"ג (1923) היו לתושבי כפר-גנים אדמות מדרום-מזרח למשקיהם והם היו מוכנים למכור אותן למי שביקשו להתיישב שם – בסיועה של הקק"ל. בקיץ תרפ"ו (1926) הוקם בפאתי פ"ת מושב עובדים, "התחיה" שמו, וכעבור זמן קצר הוסב השם ל"גת-רימון", על-שם עיר הנזכרת במקרא באזור נחלת שבט דן. שמה של העיר בא לה בזכות מטעי הרימונים שהיו בה והגת שהיתה בה לדריכת גרגרי הרימונים לעשיית עסיס שהיה חביב על הקדמונים.
את המושב יסדו שלושים משפחות של פועלים מפ"ת, על שטח של 800 דונם, אדמת הקק"ל. כל משפחה קיבלה 14 דונם במרכז המושב ושמונה דונמים ב'עמק' הסמוך, לנטיעת פרדס. הראשונים גרו באוהלים, ומים הביאו על גבן של אתונות. במלאות ליישוב שלוש שנים, נחפרה הבאר הראשונה. התושבים הוסיפו לעבוד כפועלים שכירים, ומשכרם המועט וההלוואות שקיבלו בנו את בתיהם. ליד כל בית הוקם משק עזר ובפאתי המושב פרדס.
המושב התפתח והלך. עשר שנים לאחר רכישת הקרקעות הראשונים, היו ביישוב 146 נפש, שהתפרנסו בעיקר מעבודות חוץ וממשקי עזר קטנים, שעיקרם רפתות ולולים.
בניין האבן הראשון שהוקם במושב היה ביתם של חביבה ואברהם אולקניצקי, וחומרי הבניין הובאו מפ"ת על גב חמור.
עם המתיישבים הראשונים בגת-רימון נמנה אליהו פלינר, שעלה מאוקראינה עם אשתו יפה ושלושת ילדיהם: יצחק, מנחם ויהודית. צאצאיהם עדיין גרים בשכונה ואחד מהם, כקבלן בניין, בנה בפ"ת מספר מבנים.
מחמת קרבתו של גת-רימון לכפרים הערביים יהודייה, כפר ענה ואחרים, התעוררו בעיות ביטחון שדרשו התארגנות להגנה עצמית. במאורעות תרפ"ט (1929) נחלצו תושבי גת-רימון להגנת מושבם ובכך אבטחו את האגף הדרומי של פ"ת. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, שימש הכפר יהודייה מרכזן של כנופיות ונקודת יציאה להתקפות על הישובים היהודיים הקרובים. דרכי הגישה של גת-רימון מוקשו פעם אחר פעם, ולא אחת נקלעו התושבים למארבים בין הפרדסים.

רחוב בגת רימון, צלם לא ידוע, שנות ה-30 בקירוב

רחוב בגת רימון, צלם לא ידוע, שנות ה-30 בקירוב


רוב תושבי גת-רימון השתייכו ל'הגנה', יצחק ומחם פלינר היו חברי אצ"ל היחידים במושב הקטן, 'ובזכות זאת' הרבו הבריטים לעשות שם חיפושים.
תושבי גת-רימון עשו חיל במשקיהם, הודות לחריצותם ולניסיונם. אבל ליישוב חקלאי הממוקם ליד עיר מתפתחת ומתרחבת אין כוח עמידה בפני פיתויי ההתפתחות העירונית, וכך בהדרגה חדלה גת-רימון להיות מושב חקלאי. הרפתות חוסלו, מן הלולים נותרו 'מזכרות' בלבד, ומן הפרדסים שרדו עצים מועטים כקישוט לבתים של פרוור מגורים עירוני. חלק מגת-רימון צורף לתחום שיפוטה של פ"ת, וחלק אחר נועד להיספח לגני-תקוה.
כתב שמאי עציון
קישור לויקיפדיה גת רימון
אתר הבית- גת רימון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפורי פתח תקוה, שכונה, שכונות, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s