מופת לגבורה בעזה – יפתח (סלומון) רונן

בליל ה-5 ביוני 1967 התקדמה יחידת צנחנים אל עבר מוצבי אל-קובה שברצועת עזה , הממוקמים מול קיבוץ נחל עוז. נפתחה אש מקלעים מתוך אחד הבונקרים שבמוצב .
חולית הצנחנים נעצרה כ-40 מטר מעמדת האויב, ויפתח רונן ,אחד מחיילי היחידה התנדב להשתיק את האש מהעמדה. הוא פרץ לבדו במהירות תוך כדי זריקת רימונים לעבר מקור הירי והמשיך בפעולת טהור, כשהוא חודר יחידי למוצב החפור עם תעלות ולא פסק עד שחיסל את כל המחבלים שהיו בו. "חלקם ברחו וכעשרה מהם נהרגו על ידי" כך סיכם את פעולתו הנועזת יפתח, שאינו מרבה במילים.
תיאור פעולתו נרשם על גבי תעודת "אות המופת" שהוענקו על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר לגיבורי מלחמת ששת הימים.עיטור המופת של רונן יפתח אין ספק כי סיפור חייו של רונן המופלא כשלעצמו, הכין אותו לביצוע מעשה הגבורה הזה.

יפתח רונן, בעת שרותו הצבאי

יפתח רונן, בעת שרותו הצבאי

יפתח רונן או בשמו הקודם פטר סלומון, נולד ב1938 בברלין שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. על לידתו אינו יודע הרבה אלא שנולד לאם יהודיה בשם ארסולה לבקוביץ ונמסר לאימוץ. בגיל שנהאומץ על ידי זוג ברלינאים , הנס ושרלוט.
באותה עת אפשרו הנאצים לזוגות מעורבים להמשיך ולהתגורר בברלין. הנס היהודי ושרלוט הגרמניה גידלו את פטר כבנם לכל דבר. כאשר החריפה המלחמה וכבר גרשו את כל תושבי ברלין היהודים למחנות הריכוז הצליח הזוג סלומון לשרוד בברלין בעזרת השכן שלהם,קצין גסטפו ששמר עליהם. דווקא בסוף המלחמה כאשר בנות הברית החלו בהפצצה מסיבית על ברלין , נפצע הילד בן השש באחת ההפצצות בשעה שטייל עם אמו המאמצת שרלוט ברחוב. הילד פונה לבית החולים ואילו עקבות אימו נעלמו. מבית החולים פונה פטר הפעוט לבית יתומים . עם סיום המלחמה וכניסת חיילי בנות הברית לברלין החלו חיילי הבריגדה היהודית לחפש אחר יתומים יהודים בכל המוסדות וכך נתגלה פטר סלומון שאת יהדותו לא ניתן היה להסתיר. פטר הועבר למחנה עקורים בברגן בלזן וב1946 הועלה עם עוד 9 ילדים על ידי עלית הנוער לאוניה "שמפוליון" שהביאה אותו לנמל חיפה. חברו הקרוב במסע העליה ארצה גם הוא ניקרא פטר גולדמן. את השניים – פטר את פטר שלחו לקיבוץ משמר-הים ששינה את שמו עם השנים לקיבוץ אפק. בקיבוץ החליטו לשנות את שמם לשמות עבריים ופטר סלומון הפך ליפתח שהיה גיבור חיל תנכי. פטר השני זכה לשם יגאל כי זכה לגאולה ועלה ארצה.
בקיבוץ נמסרו ילדי עלית הנוער לאימוץ על ידי אחת ממשפחות החברים והחבר אוטו שניצלר שעלה מגרמניה וידע את השפה על בוריה אימץ את שני הקטנים שידעו רק את השפה הגרמנית. כך חונך יפתח בקיבוץ וזכר לטובה את אביו-מאמצו החדש ,שהיה איש תרבות ודאג להם מאד. למרות קשיי ההסתגלות למשמעת הקיבוצית או כפי שהוא טוען כי היה ילד לא שקט ועשה צרות רבות, הוא סיים את בית הספר התיכון בקיבוץ וכמו רבים מן הקיבוצניקים התגייס לצנחנים ושם בעל כורחו הפך גיבור בעל "עיטור המופת".

 עיטור המופת של רונן יפתח

עיטור המופת של רונן יפתח

רק ב1977 בדרך מקרה הצליח לאתר את מאמציו הברלינאים – הנס ושרלוט שאבדו לו בהפצצה האחרונה שניחתה על ברלין בסוף מלחמת העולם השניה. משפחת סלומון עברה להתגורר בפילדלפיה, בארה"ב כשחברו לכוחות האמריקאים ששחררו את ברלין. כך סגר יפתח-פטר מעגל.
כיום גר יפתח רונן עם אשתו שרה בבית שקט באחת מן השכונות הדרומיות של פתח תקווה. המשפחה עברה לפתח תקווה לפני כ40 שנה, כאשר התחיל לעבוד בתעשיה האווירית. כפי שמספר יפתח "החברה קראו לי מקגאיוור " בזכות יכולותיו למצוא פתרונות טכניים לכל בעיה שנוצרה. אשתו שרה עבדה כאחות. היום כשהם בפנסייהשנייהם מתנדבים. זו דרך חייהם. יפתח רונן נוסע שלוש פעמים בשבוע למשרד הבריאות לתקן כסאות גלגלים לנכים ואילו שרה תורמת לקהילה במקצועה כאחות.
לבני הזוג שלושה ילדים ונכדים.
כתבה יעל שהם
תחקיר נוני ירון

הערת הארכיון
חוויות מהראיון, כתבה נוני ירון

קישור ל"אתר הגבורה" של צה"ל בו מסופר סיפור הקרב

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מלחמת העולם השנייה, מנהרת הזמן, שואה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s