ד"ר מזי"א ליד מיטת חולה באדיבות מוזיאון ראשון
שלושה "ספרי יובל " נכתבו בפתח תקווה במסגרת חגיגות היובל למושבה העברית הראשונה ושלושתם לא פורסמו לבסוף. גם חגיגות יובל לא נערכו , אולם המאמרים שנתקבצו בספרים אלה שנשארו ספונים בארונות הארכיונים והצהיבו דפיהם אוצרים בתוכם חומר היסטורי מרתק וחשוב ביותר להבנת תולדותיה של ההתיישבות היהודית הראשונה בשרון.
במאמרו של דר' אהרון מאיר מזי"א במסגרת ספר היובל הראשון שלא פורסם הוא כותב על "מצב הבריאות בפתח-תקווה, תרמ"ט –תרס' ( 1989-1900 )" אלה השנים בהם עסק דר מזי"א כרופא מטעם הברון רוטשילד ברפוי חולים במושבות יהודה והשומרון ובהקמת מערכת בריאות באזור זה.
את מאמרו הוא פותח בתאור " פרשת המלחמה הכבדה והארוכה שנלחמו חלוצי המושבה הראשונים במחלות קשות ואת כל ההרפתקאות שסבלו , עד שעלה בידם להתגבר עליהן ולהתערות בארץ." והוא ממשיך " מאושר אני שזכיתי לקחת חלק פעיל ולמלא תפקיד אחראי במלחמה הזו עד שניצני הניצחון נראו בארץ והניסיון הראשון והמכריע להפוך "עמק עכור לפתח תקווה.
דר' מזי"א נולד בשנת 1858 בעיירה מוהילוב שברוסיה למשפחת רבנים מכובדת אולם ענייה. כשרונו הגדול בלימוד נתגלה כבר בהיותו בן שש. אולם בגיל 11 כבר היה יותם מאב ואם. רב ישיבת מיר הגדולה והחשובה ראה בגאוניותו של הנער והכניסו תחת כנפיו וטפחו כעילוי בישיבה בין תלמידיו הבוגרים ממנו בשנים.
הנער הסקרן החל להתקרב לחוגי ההשכלה ויחד עם לימודי הקודש הרחיב את אופקיו גם בלימודי חול . ספרו של שאול טשרניחובסקי והאידאות החדשות שבו קסמו לעילוי הצעיר . הוא עוזב את עיר הולדתו ברוסיה ונוסע לברלין ומתחיל בלימוד אקדמי. כבר בגרמניה הוא רושם על שמו המצאות ופטנטים. בעוברו לשוויץ ללימוד רפואה הוא ממציא טכניקה כיצד להציל את הקהל היושב בתיאטרון כשפורצת שריפה ומקבל על כך פרס ממשלת שוויץ. כחסר אמצעים כספיים הוא מתפרנס תוך כדי לימודיו בעבודות שונות ובעיקר מכתיבת מאמרים בעיתונים השוויצרים. עם סיום לימודיו ברפואה ב,1887 הוא עובר לפריס ומתקבל להשתלם אצל רופא העיניים המפורסם דר' אדוארד מאייר. בפריס ממציא דר' מזי"א מכשיר למדידת עקמומיות העיניים , המצאה שפורסה ברבים בספרי הרפואה שיצאו באירופה.
את התעמקותו ברפואת עיניים ובשאר מחלות של אקלים חם כפי שידע שקיים בא"י החל ללמוד כדי להכין עצמו לעלייה . ב1889 בוחר בו הברון רוטשילד לתפקיד רופא שישלח לא"י ויקים שם את המערכת הרפואית הנחוצה.
ראשית הוא מקים את בית החולים הראשון של מושבות יהודה והשומרון בראשון לציון שטיפל ביהודים ובערבים. אבל במסגרת תפקידו מטעם הברון היה אחראי בטיפול הרפואי של כל המושבות ביהודה. סיפורים רבים סיפרו תושבי פ"ת על הרופא המופלא ועל ההקרבה האישית של דר' מזי"א לתושבי אם המושבות. " ביום חורף אחד בעוד נחל המוסררה עולה על גדותיו נשלח אברהם שפירא לראשון לציון להזעיק את דר' מזי"א לטפל בנער. בחירוף נפש חצה השומר האגדי א. שפירא את הנהר וקרא לרופא. דר' מזי"א , הגיע לפ"ת טיפל בחולה והחליט עוד באותו לילה לחזור לחוליו בראשון לציון השוכבים בבית החולים שהקים. ומספר דר' מזי"א אישית במאמרו : "כאשר רכבתי על סוסי ,חזרה דרך שדות בית דגן עלה סוסי על שדה שנחרש באותו היום ונתקל בגוש אדמה גדול . הסוס ואנוכי נפלנו . התוצאה הייתה שבירת אחת מצלעותיי ולא יכולתי לעלות על הסוס ונשארתי שכוב בשדה יחידי. לאושרי נענה לקריאתי פלאח ערבי מהסביבה, שהרכיבני על הסוס וכך לאט, לאט הגעתי הביתה בשלום."
דר' מזי"א דרש מהברון שייתן פקודה מידית לנטיעת אלפי עצי אקליפטוס באזורי הביצות וינקזו בתעלות את מי הביצה. כמו כן הגיש רשימה מדויקת לטיפול במחלות העיקריות : עיניים ומלריה. הברון מילא אחר כל דרישותיו וכך ניצלו מתיישביה של פ"ת ממכות המוות שנחתו עליהם בראשית הדרך. סיפור כל פעילותו של דר' מזי"א ידרוש כרכים רבים של ספר. נציין רק כי בפגישותיו עם אליעזר בן יהודה הוא מכין מילון למושגי רפואה בעברית . דר' מזי"א העניק למחלות רבות את שמן העברי כגון,שעלת, גזזת, צהבת , אדמת, כלבת, צרעת ועוד.
בטרם עוברו לגור בירושלים הוא מקים בפתח תקווה את אגודת "פרדס" ובמקום בו היה נטוע פרדסו ,(כיום בשכונת "אם המושבות"), הוקם גלעד לזכרו ע"י עירית פ"ת.
בירושלים עבד בבית החולים "ביקור חולים", כתב ספרי בלשנות והקים את "החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה" והיה נשיא "ועד הלשון העברית". נפטר ב1930 ונקבר על הר הזיתים.
כתבה יעל שהם
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 