תזמורת "כינור ציון"

[לפי: א. חשביה, פ"ת 1998-1878, אם ועיר].

אחד המפעלים התרבותיים הראשונים במושבה. את הקמתה יזם ליב גיסין, שגם היה מנצחה הראשון. נגניה הראשונים היו צעירי המושבה. לאחר יום עבודה מפרך בשדה ובכרם , בפרדס ובגורן, היו הצעירים מתכנסים ומנגנים בניצוחו של גיסין, שהיה מוסיקאי חובב.
עשר שנים הייתה התזמורת "ילדת השעשועים" של המושבה. ניגנה בחתונות ותפארתה העיקרית הייתה בקבלת פניהם של אישים רמי-מעלה מצמרת השלטון העות'מאני, הברון רוטשילד ומנהיגים מחובבי ציון.
לזמן מה הפסיקה התזמורת את פעילותה, אך בשנת תר"ס [1900] חידשה פעילותה, בסיועם של ליב גיסין, אהרן כהן ואליהו מאירי. נרכשו כלי נגינה חדשים וטובים יותר והחלה להופיע כל ערב בגן המושבה. המבוגרים הדתיים ראו בעין רעה את פעילות התזמורת, בעיקר משום שניגנה גם בימי חג. הוזמנה להופעות בישובים אחרים. בחגיגות הארבעים למקוה-ישראל, שובצה במקום מכובד. בגן המושבה נבנה לה ביתן מיוחד.
באמצע מלחמת העולם הראשונה הפסיקה לנגן בגלל גיוסים לצבא התורכי, הגירושים והריסת הביתן. בתר"פ [1920] חזרה לנגן. הסתדרות בני בנימין [ארגון בני המושבות, שקם ב-1921, ע"ש בנימין זאב הרצל ובנימין רוטשילד], פרשה חסותה על התזמורת. גויסו כספים לרכישת כלי נגינה חדשים. צבי דינוביץ ניהל את התזמורת ובהשתדלותו הועמד לה תקציב קבוע, מוועד המושבה, 70 לי"מ לשנה. ההקצבה בוטלה כעבור שנתיים לפי הוראת המושל הבריטי ביפו. העסקן הצעיר עזרא איכילוב, שנמנה עם נגני התזמורת, ביחד עם צבי דינוביץ, התרימו את תושבי המושבה. המנצחים התחלפו מדי פעם.
השתדלו להניע ארגונים שונים שיקבלו התזמורת תחת חסותם. הארגון היחיד שנענה היה "מכבי אבשלום" ובתרצ"א [1931] הצטרפה התזמורת לארגון ספורט זה. נמצאה דרך מקורית לתקציב התזמורת: הארגון קיבל מהמועצה המקומית זיכיון לבנות קיוסקים להשכרה, סביב הגן, ודמי השכירות נמסרו לתזמורת. "מכבי אבשלום" בנה לתזמורת ביתן חדש ונאה בגן העיר המחודש [גן המייסדים].
זכורני, בילדותי, בסוף שנות ה-30 תחילת ה-40 של המאה ה-20, נהגנו לבקר ב"גן-העיר" וליהנות מהתזמורת.

תזמורת כינור ציון, תרפ"ה

תזמורת כינור ציון, תרפ"ה

ביתן התזמורת, בכיכר המייסדים

ביתן התזמורת, בכיכר המייסדים

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפורי פתח תקוה, שימור אתרים, תזמורת כינור ציון, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s