כפר גנים

לפי: א. חשביה, פ"ת 1998-1878, אם ועיר

כפר-גנים הוקם כמושבה חקלאית בטבת תרפ"ב בידי יזמים פרטיים חברי "ההתאחדות הלאומית העממית". היישוב הוקם, באזור פרדסים וגנים. האדמות, שהשתרעו על 3000 דונם של קרקע "מושאע" (בעלות משותפת), נרכשו מערביי יהודייה, ע"י "חברת כפר-גנים". דונם אחד עלה שלוש לא"י והרישום בטאבו שתי לא"י. היישוב הוקם מתוך דאגה לפועלי פ"ת, שסבלו מאבטלה בשנות העשרים הראשונות. הפועלים שאפו להיאחז בקרקע ולעמוד ברשות עצמם. אמצעיהם היו דלים, וחברת 'כפר-גנים' סייעה להם בשני דברים: רכישת קרקע בתשלומים והתנחלות בקרבת המושבה, כדי שלא ינתקו ממקום עבודתם. רבים נרשמו כחברים, ובהם גם אנשים מהמעמד הבינוני שלא רצו ליפול למעמסה על התקציב הציוני.

לפי התקנות, ניתנה לכל חבר הזכות לרכוש 15-10 דונם, לבניין בית מגורים, לסידור משק עזר ומטעי הדר. עקרון העבודה העצמית או העברית חייב כל חבר. רק לאחר כארבע שנים הוחל בביצוע ההתיישבות – קדיחת הבאר, שכן בלי מים אין להתחיל בהתיישבות. גם לאחר שנקדחה הבאר נתעכבה עבודת הבניין והעלייה על הקרקע נדחתה. תלאות רבות עברו על חברת כפר-גנים עד שזו הצליחה להניח יסודות לבניינים ולראות את ראשוני החברים נכנסים לגור בבתיהם. המתנחלים החלו להקים משקי עזר ליד בתיהם קודם שהיו במקום מים. במשך כשנתיים גרו בבתים ללא דלתות ומרצפות. את המים הביאו מפ"ת, בפחים על גבי חמור.

עם ראשוני המתיישבים במקום, נמנה בנימין יהלום, חתנו של הרב פרומקין, שאחד מרחובות כפר-גנים נקרא על שמו. בגיל 13, כתלמיד ישיבה, עלה מרוסיה [תרמ"ה]. לימים נטע כרם בפ"ת. ידוע כעסקן צבור נאמן. שהה שנים אחדות בלונדון, שם עסק במסחר יינות מא"י. השתתף ברכישת אדמות כפר-גנים.

אברהם דגן, מראשוני הכפר מספר: "ארבע שנים לאחר ייסוד הכפר, רכש אבי צריף בן חדר אחד והקים אותו בפרדסים הצעירים שלרגלי הגבעה. ב-1933 קנה אבי את המגרש בראש הגבעה, העביר לשם את קירות הצריף, והקים את בית המגורים שלו. ברישיון ההקמה נאמר, כי ניתנה לאבי הרשות להחזיק בצריפו גם את חמורו. שבע שנים גרנו בצריף הזה, עד שבנינו את ביתנו סמוך לו."

על קשיי האקלים והקשיים הכלכליים נוספו בעיות הביטחון .במאורעות תרפ"ט הוחלט לפנות את הנשים והילדים מכפר-גנים. אחרי המאורעות שבו המשפחות לכפר, שנוהל בידי יו"ר האגודה, בנימין יהלום, עד לשנות השלושים הראשונות. מתנחלי כפר-גנים התארגנו באגודה שיתופית שהקימה מוסדות מקומיים להספקת מים, בנק הלוואה וחיסכון, בי"ס וגן-ילדים, שמשכנו הארעי היה בעזרת הנשים של בית הכנסת, שהוקם במקום בשנת תרצ"א. כשתלתה הגננת על הקיר את תמונתו של ביאליק, מחו הגבאים שתולים את תמונתו של יהודי גלוי-ראש. בוויכוח שפרץ בין ההורים לגבאים שדרשו להסיר את התמונה, טענו ההורים כי מדובר, ב"משוררנו הלאומי". אחד הגבאים צייר כיפה על ראשו – ונחה דעתם.

בתרצ"ד הוחלט להתקין מדרכות מלוחות עץ, כדי שלא יהיה עוד צורך לדשדש בחולות. בכפר שלטה עבודה עברית, מחוץ לעונות מסוימות שבהן חסרו פועלים עברים. רוב בני הכפר היו בעלי נחלאות קטנות, שעיבדו בעצמם את משקיהם ועבדו כשכירים בפרדסי פ"ת. כשהחלו הפרדסים מניבים פרי והחלה ההתבססות הכלכלית, נפרצה בסתיו 1934 מסורת העבודה העברית. משמרות מחאה של פועלים מפ"ת יצאו לפרדסים ובכמה מקומות הוחלפו הפועלים הערבים ביהודים. המשטרה עצרה אחדים מהם, והוטל עליהם עונש מאסר של חודשיים או קנס של שתים-עשרה לא"י – הם בחרו במאסר.

בשנים הראשונות התנהלו ענייני הציבור במושבה בידי אגודה שיתופית. חברי הוועד הראשון, שנבחר באספה המייסדת באביב תרפ"ב, היו אהרן מיכליס, זוסמן הלוי והמהנדס הלל ספיר. פיירשטיין היה ראש הוועד, שנשא בעול רכישת הקרקע והשגת הכספים לסילוק התשלומים למוכרים הערבים. פיירשטיין טרח הרבה עד לחפירת הבאר הראשונה בכפר-גנים.

בלטו בפעילותם גם שמשון היבנר, שהביא לידי גמר את רישום הנחלאות על שמות החברים והיה קנאי לעבודה עברית; ובנימין יהלום. לבקשת הועד, התמסר יהלום, לפתרון בעיית הבעלות על אדמת כפר-גנים, ולאות הוקרה רשמוהו בספר הזהב של הקק"ל וקראו רחוב על שמו, סמוך לרחוב הנושא את שמו של היבנר.

מהדור השני בלט יוסף מרקוס, יליד פ"ת וחתנו של יהלום. פעל רבות לפיתוח מוסדות החינוך במקום ונבחר לראק הוועד המקומי [תרצ"ו].

עם גידול האוכלוסייה בכפר-גנים הורגש צורך במוסד רשמי שינהל את ענייני הציבור. בראשית שנת תשי"א ניתן לכפר-גנים מעמד של מועצה-מקומית. כאשר היא מונה 2500 נפש. לראש המועצה הראשון נבחר יוסף מרקוס, שכיהן עד שנת תשי"ד. ראש המועצה השני היה יוסף פלדמן, שבעלותו לארץ עבד כפועל חקלאי בפ"ת ובשנת תר"ץ התיישב בכפר-גנים. במרס 1954 נבחר לראש המועצה המקומית וכיהן עד אפריל 1962, כשכפר-גנים מוזג עם פ"ת, לאחר מו"מ ממושך. מרקוס ופלדמן שירתו את הציבור בלא שכר.עיריית פ"ת טענה שאין טעם לנהל מועצה מקומית קטנה בתקציב נפרד ופקידות מיוחדת.
המועצה המקומית של כפר-גנים התנגדה למיזוג. מייסדי המושב ראו בו יישוב חקלאי הנאמן לעבודה עברית וסברו שעם ביטול עצמאותו ייפסק ייחודו. אבל שר-הפנים, חיים משה שפירא, גרס שאין מקום לקיומם של יישובים קטנים הצמודים לעיריות. בספטמבר 1961 הוא הודיע לראש המועצה המקומית על החלטתו למזג את היישוב עם פ"ת.
העירייה התחייבה שבמשך שתי שנות תקציב לא יועלו המסים לתושבי כפר-גנים; מים מבארות העיר יסופקו לתושבי כפר-גנים ולהשקיה חקלאית; העירייה תספק שירותים חקלאיים, שמירה, תיקוני דרכים ועוד; ייבנה בי"ס ממלכתי דתי בכפר-גנים; והעירייה תקלוט את כל עובדי המועצה המקומית.
ב-29.3.1962 התקיימה ישיבה חגיגית בבית-העם בכפר-גנים כדי לברך על המוגמר. מאז התפתח המקום לתפארת והיה לאחת השכונות הנאות ביותר בפ"ת.

בהיותי ב'הגנה' לפני קום המדינה, התאמנו בפרדסי כפר-גנים.

כתב שמאי עציון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה כפר גנים, סיפורי פתח תקוה, שכונה, שכונות, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s