סוד ההקשבה לפעימות הלב של האבטיח

בשנות ה- 60- 50 של ילדותינו, במהלך חודשי הקיץ, היה עובר עגלון (זה שבחורף מכר נפט) רכוב על עגלה עמוסה אבטיחים. כיפות ירוקות נוצצות בשמש. הוא היה מכריז על בואו בצעקות רמות:" אבטיח, על הסכין, אבטיח אדום ומתוק". עקרות הבית היו מתכנסות סביב העגלון ומבקשות: "תן לי אחד, אבל טוב…". העגלון מתבונן ברצינות בערמה של האבטיחים מניף אחד חובט עליו כמה פעמים. מקשיב לצליל המהדהד ואמור: זה הכי מתוק שיש". אם נתגלה איזה חשש באשר למתיקות ולאיכות, הוא היה חורץ משולש ושולף אותו לטעימת ניסיון. היום אפשר לקנות בשוק חצי ואפילו רבע אבטיח. לא דברנו על הגרעינים השחורים שהקילוף שלהם הייתה עוד דרך להעביר זמן שלאחר הארוחה מימי קיץ חמים ללא מזגן.
בחיפוש באינטרנט מתגלה ים של סגולות, נצורות ופלאי פלאות אודות יכולתו של האבטיח ותרומתו לבריאות שלנו.
לא סתם אברהם קופלמן "מוכר " את פתח תקוה כשהוא מתאר ומשבח את גודל האבטיחים שיכולים לגדול ליד הירקון.

עגלון עם עגלה בפתח תקוה, שנות ה- 60, צלם לא ידוע

עגלון עם עגלה בפתח תקוה, שנות ה- 60, צלם לא ידוע

ראו מאמרים בבלוג שלנו בעניין.: הברון מיכאוזן של המושבה פתח תקוה
שליחותו של ר' אברהם קופלמן ליבאליסטוק
אהוד בן עזר הקדיש את גיליון מספר 663 , 25 ביולי 2011 לאבטיח. בגיליון מופיע ספרון שכתב ברוך בן עזר (1887-1960) אודות האבטיח.

אלו הם דברי הפתיחה לחיבור של ברוך בן עזר , השנה 1919. אם חפצים אתם לקרוא את כל הכתוב כנסו לעיתון עיתי של בן עזר גילון 663.
"די חשוב הוא האבטיח בארצנו, שניתן לו תשומת לב מיוחדה מפני שהוא אחד מהפירות שארצנו מתפארת בהן. כפי שידוע נתון היה המקצוע הזה עד היום על פי רוב בידי שכנינו תושבי הארץ, ורק מעטים היו נמצאים מאיכרינו שהתעסקו בזה. אפשר שניים-שלושה ממושבה. אמת הוא הדבר שהמקצוע הזה קשור הוא יחד עם מסחר שוּקי, על האיכר להיות קשור כשלושה-ארבעה חודשים למימכר ולהובלת פירותיו ולעמידה עליהם בשווקים, ולנו אין הזמן מרשה להיות מסורים לשווקים ולהובלה איטית כזו שנמשכת זמן ארוך כזה. כך זה היה עד עכשיו, וכעת נשתנו התנאים וע"ז נדבר במקומו להלן.
פרי האבטיחים
פרי האבטיחים כידוע הוא ירוק ועגול ולפעמים גם פחות או יותר מאורך, שייך הוא למשפחת הקורקובידציה, מקורי הוא בארצנו ובמצרים, ובהיות אבותינו במידבר זכרו אז את האבטיחים של מצרים מפני שהמסכנים לא טעמו עדיין את אבטיחי ארצנו שבסביבות המושבה חדרה וואדי אל חורט, שהם עולים בהרבה על אבטיחי מצרים בטוב טעמם ובמתיקותם.
כפי שאמרנו מתחלק האבטיח לארבעה-חמישה מינים ויותר."

אי אפשר לסיים ללא שורה הנהדרת מתוך השיר
" אתם זוכרים את השירים", יהונתן גפן:מילים, חנן יובל:לחן
"עומדים שעות ומביטים
על אריאלה הקטנה
ואיך עסיס אבטיחים
מכתים את לובן חולצתה
ואת ליבנו התמים
אשר רוקד לעומתה."

כתבה נוני ירון

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, שימור אתרים, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s