כשהתעוררה דבורה ספונוב(שוורצברד) משנתה וגילתה כי בעלה ורובה השמירה הצמוד אליו תמיד אינם בחדר , חשה כי דבר מה רע התרחש. היא יצאה החוצה לרחוב וראתה לא הרחק ממנה קבוצה של אנשים שהתגודדו בהתרגשות. היא צעדה לעברם . בעוד היא מתקרבת נפתח המעגל , האנשים זזו הצידה ולעינה נחשפה גופת גבר, כשמשרוקית בפיו. זה היה בעלה השומר של המושבה, דניאל ספונוב. כך סיפרה דבורה לבנה דניאל שנולד מספר חודשים לאחר הירצחו של אביו, ונקרא על שמו.
דניאל ספונוב תושב פתח תקווה שהיה אחד משומרי המושבה נרצח ב 13.6.1928 . על פי הכתוב בדפי הזיכרון לנופליםבמערכות ישראל שהוציא"בית יד לבנים" פתח תקווה.שם כתוב כי "נפל בעת מלוי תפקידובתקופת המאורעות". כפי שידוע מספרי ההיסטוריה היו "מאורעות תרפ"ט- 1929 " לא ב1928 וכך שמו לא נכלל בין הנופלים הרשמיים. בנו דניאל כיום בן 85 ומתגורר ביבנאל מספר ,כי אביו היה למעשה החלל היחידי מפעולות איבה ב1928. בספר "ראשית" שיצא במלאת 70 שנה לפתח תקווה מתואר האירוע בפרוט מפיו של יוסף סווטיצקי מוותיקי המושבה. סווטיצקי מספר כי באותה תקופה הוצפה המושבה במקרי גניבה רבים . לילה לילה וגנבותיו. הגניבות בוצעו בדרך כלל בערוב היום. כדי לנסות ולפתור את הבעיה "ערכנו שרשרת שומרים בכל מבואותיה של המושבה. מסתבר כי לא הספיקו שומרים מבני המקום והוחלט לקחת שומר ערבי מפיג'השהיה ידיד ומכר טוב". כשיצאו האחראים על השמירה לבדוק את המשמרות הבחינו כי בא לקראתם השומר הערבי וסיפר להם כי ליד תחנת הרכבת הוא פגש בשומר ספונוב והם נתקלו בשני גנבים בשעה שספונוב התחיל להיאבק איתם ,לקח השומר הערבי סייף ודקר את אחד הגנבים והוסיף כי הגנבים בעת בריחתם ירו בהם ולדעתו ספונוב נפגע ונפל מת. האחראים לקחו את הסייף המוכתם בדם לתחנת המשטרה. אולם ,הרופא שבא לבדוק את הגופה, מצא כי דניאל מת מדקירת סייף ולא מירייה. והשומר הערבי נעצר מיד. אז שינה הערבי את סיפורו ובמשטרה טען כי הכל נעשה בטעות , וכי כוונתו היתה לדקור את הגנב ובטעות דקר את ספונוב.
המשטרה קבלה את גרסת הערבי , כי לא דקר בזדון והוא נדון לחצי שנת מאסר ויצא לחופשי.
דניאל ספונוב (הבן) לא מקבל גרסה זו בשום אופן ומאשים את איכרי פ"ת ששכרו את השומר הערבי, כי הם שהעלימו פרטים מהמשטרה וסידרו את הענין כך שיצא לחופשי. הוא טוען כי אימא שלו לא דרשה חקירה ולא נאבקה משום שהייתה באותה עת מועסקת בבתי אריזה של פרדסני פ"ת וחששה לפרנסתה. לכן גם לא נכלל אביו דניאל, שהיה בן 24 בנפלו בין נפגעי המאורעות ובין המגינים על המולדת. לטענתו כל הנופלים על הגנת המושבה זכו כי לפחות רחוב נקרא על שמם ואילו אביו לא זכה לכך.
דניאל ספונוב , שומר המושבה , נולד ב1904 בבקו שבקווקז. להוריו בריינה וחננאל שהיו ממשפחות ה"סובוטניקים" שהתגיירו ועלו ארצה בראשית המאה. ה"סובוטניקים" היו כת רוסית נוצרית ,שמרו את יום השבת לקדשו ולא את יום א'. בין המשפחות המפורסמות שהגיעו והתיישבו במושבות העלייה הראשונה היו משפחת קורקין , שהתיישבה ביבנאל, דוברובין ביסוד המעלה. כתוב כי גם ניצב אליק רון והרמטכ"ל רפאל איתן היו בין צאצאיהם.
משפחת ספונוב מתיישבת בפתח תקווה. לאחר הירצחו של דניאל , נשארה דבורה בת העשרים עם ילד קטן יהשוע ובהריון. בהיוולד בנה היא קראה לו דניאל על שם אביו. הסנדק היה אברהם שפירא. אך לדבורה היה קשה לגדל את ילדיה בעודה צעירה וחסרת מקצוע והיא שולחת את הבנים לאחות בעלה ליבנאל. הדודה רבקה יגורוב שהייתה חשוכת ילדים גידלה אותם כילדיה. דניאל בן ה85 זוכר עדיין את פ"ת בה נולד והיה בא לבקר את אמו וסבתו אך לא סולח לאיכרי פ"ת ששכחו את אביו שהקריב את חייו למענם.
אנשים אמיצים, ציוניים, טובי לב וחרוצים שהקימו את המדינה ולא בכו כל היום: מי שתה לי? מי אכל לי? מקפחים אותי?. לא התלוננו ועבדו קשה לפת לחם, הגנת ובניית המדינה. אז דני ספונוב הוה שכן שלי, ילדיו היו חברי ילדות שלי ושל אחיי.
היום 10 לאפריל 2020 נפטרה מקורונה אישתו של דני, כרמלה ספונוב. הייתם שכנים נהדרים, ברוך דיין אמת.
שי ברוש, בית-גן, יבנאל
שי שלומות
תודה לך על המידע. מאוד מעציב
תמסור לדני את תנחומי הארכיון.
אני שמחה שכתבות שאנחנו מפרסמים מחברות ויוצרות קשר בין אנשים
תודה שכתבת לי
בברכה
נוני ירון ארכיונאית, אחראית על אוספים מיוחדים