מרדכי מגלי נולד בפתח תקווה ליצחק וברטה מוגילובסקי (מגלי) ב1915 . יצחק וברטה אנשי ה"עליה השנייה" עולים ארצה ב1905 . הוא מחרקוב שברוסיה והיא מהעיירה בוברוייסק שברוסיה הלבנה. כחברי קבוצת " אחווה" אגודת פועלים שהוקמה בפתח תקווה עובדים בפרדסי המושבה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה מתנדב יצחק להתגייס ל"גדודים העבריים ", חבריו הקרובים הם יצחק בן צבי ורעייתו רחל ממקימי "השומר" . ברל כצנלסון שהיה קרוב משפחתה של ברטה היה מבקר דחופות בביתם. הם פעלו בקליטת מגורשי תל אביב על ידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה וב1930 יוזם יצחק את הקמת מושב העובדים "חרות" שבגוש תל מונד. נהורה נכדתם של ברטה ויצחק מספרת בגאווה כי הרחוב הראשי במושב "חרות" נקרא על שם מייסדה יצחק מגלי. ב1941 בעודו משתתף במצעד כבוד למתנדבי הגדודים העבריים, הוא צונח ונפטר מדום לב והוא בגיל 57 בלבד. לזוג נולדו שני ילדים מרדכי ורבקה.
כבר מילדותו במושבה הצטייןהבן מוטקה, הנער שחום העור בריצה. את אימוניו בריצה בילדותו היה עושה כשהוא יחף. בבית הוריה בנווה עוז, שם גדלה ושם היא חיה עד היום מציגה נהורה אין סוף תעודות בהם זכה אביה מוטקה מגלי מילדותו ועד זקנתו. בהיותו בן 19 (1934)הוא נשלח מטעם הפועל לייצג את ספורטאי ארץ ישראל ב"אולימפיידת הפועלי" בפארג שבצ'כיה.
שם זכה במקום רביעי בריצת 400 מטר. בשנות הארבעים של המאה העשרים היה מוטקה מגלי אלוף ה"פועל" ואלוף הארץ בריצות 100 מטר, 400 ו 800 מטר וזאת במסגרות חובבים ,בעוד הוא עובד לפרנסתו בהדרכה חקלאית כשכירבסוכנות היהודית. עם הקמת המדינה הוא נודד בין מושבי העולים ומלמד אותם את עבודת האדמה. " אבל מעולם לא הפסיק להשתתף בכל תחרות אפשרית בתחום הריצה במקצועות בהם הצטיין. " כך מספרת בתו. התעודות מראות כי למקום ראשון או שני כילד , כנער, כבוגר ואפילו בתחרויות לקשישים מגיל 40 ומעלה.
בשלב מסוים עוברת פעילותו של מגלי לתחום האימון והשיפוט בתחרויות הספורט שונות. 1961 במכביה הששית והשמינית הוא השופט והמזניק של האתלטיקה הקלה.
. תחת שרביט האימון המקצועי של מגלי, טופחואלופי הספורט דוד קושניר מגדולי הקופצים לרוחק, אלוף ישראל זורק הדיסקוס אורי גלין, זהר שהם "אדלשטיין" אלוף הארץ בהדיפת כדור הברזל בן גבעת השלושה, יורם "ארבטר" ארבל מטיל הכידון, ואלופות ישראל בריצה דליה ורון ,חנה שזיפי, אביבה בלס ומרים סידרנסקי. מוטקה מגלי היה ממתיישבה הראשונים של שכונת נוה עוז ,נישא לבלה לבית אולפינר ולהם שני ילדים גיורא הבכור ונהורה הצעירה. כאשר יצא לגמלאות מעבודתו בסוכנות כמדריך חקלאי לא הפסיק את פעולתו ההתנדבותית בטיפוח הספורט . מועדון הפנסיונרים של נווה עוז הפכו כל משתתפיו ל"מכורים" לספורט בזכותו של מגלי . הוא זכה לאותות הוקרה כיקיר ההסתדרות ויקיר העיר. מוטקהמגלי האגדי נפטר ב1991 . בלה אשתו בגיל למעלה מ90 החליטה כי אוסף תעודות ההצטיינות ותמונותיו עם חניכיו המסורים יש לשמור למען הדורות הבאים, והפקידה בארכיון לתולדות פתח תקווה. את אקדח ההזנקה של מגלי שומרת נהורה בביתה עד היום.