עמישב – תקופת המעברות בשנות החמישים

רבים מהעולים החדשים הובאו לשיכוני עולים בפ"ת. הייתה גם מעברה אחת: מעברת עמישב. עם גל העלייה הגדול מעיראק ב-1951, שוכנו בה רבים מהם. שמה הראשון היה "מעברת פ"ת". היו גם עולים מפרס, ממרוקו. מרומניה ועוד.
עמישב נוסדה כמעברה בשנת 1950, וככזאת הוגדרה עד 1960. תנאי החיים היו מאוד קשים. תחילה התגוררו באוהלים ואח"כ בפחונים ובצריפים. בחורף סבלו מקור ושיטפונות ובקיץ מחום, יובש ונחשים. תנאי סניטציה גרועים. בחורף 1951 הוצפה המעברה והיה הכרח לפנות את תושביה. בפ"ת הוקם מטה חרום, הגיע סיוע רפואי, התושבים פונו לבתי-ספר בעיר וסופקו להם שמיכות ולבוש חם. כל תושבי פ"ת התנדבו לעזור למפונים. הם שהו בעיר שבוע. פ"ת צירפה לתחומה את עמישב ב-1956, לאחר דיונים בכנסת. אז החלו בשיפור התנאים הסניטרים, הוקמו בתי-ספר, מרפאה ומערכת כבישים שאפשרו גישה נוחה. החלה תוכנית להעברת התושבים מצריפים לבתי-קבע. הוקם "השיכון-הפיני" – צריפים מפינלנד, בהם שוכנו 125 משפחות. הצריפים חוברו למערכת מים וחשמל. התושבים הועסקו בעבודות יזומות ובחקלאות.
במעברה פעלו שני בתי-ספר, בצריפים דלים ורעועים: הממלכתי "המתמיד", מנהליו הראשונים היו מרדכי שטרן וזלדה פורת. היום נקרא בית הספר "יובלים". ביה"ס הדתי "מורשה". הרב צבי לייבוביץ, ממנהליו הראשונים מספר: "את השיעורים הכינו במועדונים. שם היו מורים שסייעו לתלמידים. הצוות השקיע בחינוך שעות ללא חשבון.

עמישב, צריף קופת חולים, צלם לא ידוע

עמישב, צריף קופת חולים, צלם לא ידוע


אסתר בן-אב, מורה בשנות ה-50, מספרת שעקב התנאים הקשים לקו התלמידים בכינמת. היא הזמינה לביה"ס ספר שגזז את שערם של כל הבנים. לבנות הביאה, אסתר, בקבוקי שמן , חומץ ונפט לחפיפת הראש.
בשכונה היו בתי-כנסת ובתי קפה. בית הקפה הראשון היה בכניסה למעברה והיה שם מקלט רדיו ענקי. בערבים הגיעו רבים לשם לשתות תה ולשמוע רדיו. במקום נפתח בית-קולנוע וגם קבוצת כדורגל – הפועל עמישב.
הרופא הראשון בעמישב היה דר' מנשה רחימא, לימים מנהל המחלקה האונקולוגית בבילינסון, שהגיע לעמישב ב-1952, עם משפחתו.
במעברה גדלו גם: אריה ביבי, לימים נציב שירות בתי-הסוהר; פרי פרג' ומשפחתו, בעל אולפן גדול לצילום וצלם בעל-שם.
שנים סבלה עמישב מתדמית ירודה. ב-1977, הוכרז על פרויקט "שיקום השכונות", כמשימה לאומית. הוכנה תוכנית לפיתוח פיזי וחברתי של המקום, ההצלחה הייתה מעבר למצופה. לאחר 10 שנים, שופרו התשתיות הפיזיות והחברתיות בשכונה. בתי השכונה יפים, רחובות מטופחים ונקיים. בשנים האחרונות הוקמה לידה שכונת הדר-גנים.
כתב שמאי עציון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה סיפורי פתח תקוה, שכונה, שכונות, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s