החל משנת 1947 הוקמו שיכוני הפוהמ"ז לאוכלוסיה ותיקה ועולים חדשים, שנכללים היום בקריה הנ"ל. הוקמו ארבעה שיכונים:
שכון א – הוקם ב-1947, על אדמת סלוונדי [ראה עלון 78 – פר' מטו"מ], בהצטלבות הדרכים ראש-העין – לוד. הבתים הבודדים קלטו 30 משפחות. ב-1921 נוספו 20 בתים דו-משפחתיים ל-40 משפחות.
שכון ב – הוקם ב-1953 בכביש לוד ליד נווה כיבוש [כיום קריית אלון]. בתי קומתיים ל-54 משפחות.
שכון ג – הוקם ב-1955, 192 יחידות-דיור, הכלולים בתוכנית שיכון-עממי.
שכון ד – הוקם בשערייה ב-1955.
המייחד שיכונים אלה הוא שכל המתיישבים שומרי מסורת. רחובות חשובים: הרב אונטרמן, יונה גרין, רבי עקיבא.
הקריה היא ע"ש הרב דוד סלומון זצ"ל, שנולד בשנת תר"ע לאביו הרב אברהם ישראל משה זצ"ל, ואמו הרבנית צירל בת רבי משה לנדינסקי, ראש הישיבה של החפץ-חיים בראדין. בצעירותו למד תורה במינסק, בתנאי סתר מחמת הבולשביקים. בשנת תרצ"ג ברח מרוסיה לפולין יחד עם שנים מחבריו. משם עלו לארץ באשרות כניסה שקבלו ע"י הרב קוק זצ"ל. למד בישיבת "מרכז הרב", הוסמך לרבנות. לאחר נישואיו לצפורה בת הרב ישראל אריה ספיר, מרבני פ"ת, המשיך לימודיו ב"בית המדרש לתורת א"י" בפ"ת" וב"היכל התלמוד" בתל-אביב. בשנת תרצ"ז נתמנה כרב במושבה "עין-גנים" ובכפר-אברהם וכחבר הרבנות הראשית לפ"ת. ייסד את ישיבת "אור המזרח – תורה ומלאכה" יחד עם עמיתו הרב יצחק פילץ שליט"א, שנהייתה ברבות הימים לאם רשת הישיבות "תורה-ומלאכה" בישראל. פירסם מאמרי-הלכה בקבצים שונים והשאיר אחריו כתבי-יד של חידושי תורה רבים. היה נואם בחסד ונחשב לאחד מרבני הציונות הדתית. נפטר בשנת תשכ"ה ומנוחתו בפ"ת.
על שמו נוסדה הישיבה הגדולה "נחלת דוד" בכפר אברהם וכן הוסב שמם של שיכוני הפוהמ"ז ל"קרית הרב סלומון".
קריית הרב סלומון, שיכון המזרחי, 1973, צלם, שויץ צבי
בנו הרב ברוך שמעון שליט"א מכהן כרב הראשי של פ"ת.
כתב שמאי עציון
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 