הרב עמרם אבו-רביע זצ"ל, רב העדה הספרדית בפ"ת. הרב היה מדמויות הפאר של חכמי ירושלים בדורות האחרונים. נצר למשפחת רבנים וגדולים. נולד בטיטואן שבמרוקו בשנת תרנ"ב [1892] לאביו הרב שלמה, שהיה רב נודע בעירו, בעל בימ"ד מיוחד בשם "מדרש שלמה". ר' עמרם עלה לירושלים עם סבו הרב יוסף אבורביע בשנת תרס"ו, בהיותו בן ארבע-עשרה שנה ולמד בישיבת "טובי ישבעו" של העדה המערבית, שמנתה אז ציבור ניכר בירושלים העתיקה. לאחר מכן למד עיקר תלמודו ותורתו אצל הגאון הרב יוסף חיים הכהן זצ"ל. הרב עמרם התפרנס מיגיע כפיו ובכך המשיך מסורת של רבנים נודעים. עסק במסחר תשמישי קדושה וספרים ובייחוד במשלוח ספרי תורה ליהודי צפון אפריקה, בשותפות עם ידידו הצדיק הרב יוסף שלוש, שהיה ראש העדה המערבית. בבד בבד עם מלאכתו הקדיש לילות כימים על התורה ועל העבודה ולמד עם גדולי ורבני ירושלים. לימים נכנס להורות תלמוד ונושאי כליו כר"מ בישיבה הגדולה "פורת יוסף" שבעיר העתיקה, שם העמיד תלמידים רבים. לאחר מכן לימד גם בישיבת "שערי ציון" כרב לשכונות הנחלאות בירושלים. כל אותן שנים שמש כחבר ביה"ד של העדה המערבית בירושלים.בשנת תשי"א נבחר הרב עמרם ע"י הרבנות הראשית לישראל כרב העיר פתח-תקוה. גם בהיותו מכהן כרבה של פתח-תקוה היה קשור בטבורו לירושלים, בה גדל וצמח. כתב את הספר "נתיבי עם", שאוצר בתוכו "מנהגי ירושלים ומנהגי בית אל".
הרב עמרם אבו רביע
כתב שמאי עציון
הערת הארכיון, בשכונת עין גנים קיים רחוב על שם הרב. כמו כן קיים אוסף של מאמרים, אגרות ודברים לזכרו. העתקים נמסרו לארכיון על ידי נכדתו צמרת אביבי.
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 