לזיכרו של דוד הכורך

לזיכרו של דוד הכורך מפתח-תקווה
אהוד בן עזר כותב ב"חדשות בן עזר מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח", גיליון מס' 997 כותב אהוד אודות דוד הכורך.שהיה עבר רבים מאיתם דמות מיוחדת. לא רק חנות בה היינו קונים ספרים.
מתוך היומן, יום שישי, 13 באוגוסט 1999. אני שומע שדוד הכורך, אורבוך, נפטר. הוא היה פרק מילדותי ומנעוריי. היתה לו חנות ספרים וכריכייה ברחוב חובבי ציון, מול בית נוביק, כיום מול רחוב איכילוב. הייתי בא אליו עם סבי יהודה, ולאחר שנים התחלתי לבוא לבד ואצלו קניתי את מרבית ספריי העבריים בתקופת העממי, התיכון והצבא, גם כשהייתי בעין-גדי. אמנם, היינו גם עושים גיחות לחנות "ספרי" בבית הוועד הפועל הישן ברחוב אלנבי בתל-אביב, שהיתה חנות הספרים העבריים הגדולה בסוגה באותה עת.
אני זוכר שכאשר קניתי את רובה הטוטו הקטן שלי לקחתי ממנו הלוואה שאותה החזרתי לו לשיעורין. הרובה עלה 17 לירות. הזול ביותר שבנמצא. כיום הוא מוצג מוזיאוני.

טקס חלוקת פרסים לחנות נבחרת, נואם דוד הכורך. לימינו יושבת רעיתו, צלם שויץ צבי, 1969

טקס חלוקת פרסים לחנות נבחרת, נואם דוד הכורך. לימינו יושבת רעיתו, צלם שויץ צבי, 1969


דוד גם העביר לנו, זאב קליין, יהודה ג'אד נאמן, בני אייכהורן ואני – שיעורים בעזרה ראשונה, הוא היה מתנדב של מגן דוד אדום. ובשעתו ריכז בהתנדבות את כל רשת ההודעות בפתקאות של הנוער – לחברי ההגנה במושבה.
דודו היה ד"ר אורבוך, מנהל בית הספר "נצח ישראל" במושבה. דוד היה איש איש דתי. לו ולאשתו הני לא היו ילדים ולכן אהב כל-כך ילדים ונוער. הני היתה נוסעת פעם בשבוע לתל-אביב וחוזרת משם עם מונית ובה חבילות אחדות של ספרים, שאת כולם סחבה מהמפיצים עד למונית, וזו היתה כל הכמות השבועית של ספרים עבריים חדשים. משני הארונות בעלי המדפים בחנות הקטנה של דוד הכורך יכולנו לעקוב אחר כל הספרות העברית. הייתי נוהג לבוא לשבת בחנותו. לשוחח איתו בשעה שהוא כורך את הספרים, ולעלעל בספרים החדשים שהגיעו. אצלו קניתי את כל כתבי עגנון, את ספרי השירה הראשונים של אלתרמן. ומה לא. עד היום חלק ניכר מהספרייה שלי נושא את התוויות החומות שלו, שהיה מדביק על כל ספר שמכר.
כאשר החלטנו בעין גדי לכתוב מגילת קלף של הזוגות הנישאים, בנחל דוד, כתבתי אני את הנוסח, אינני זוכר אותו כיום, ודוד הכורך מסר אותו לסופר סת"ם שכתב אותו על קלף והשאיר מקום לחתימות הזוגות הנישאים.
כאשר הייתי סטודנט בירושלים נהגו דוד והני לבוא לחופשת קיץ בעיר ונפגשנו יותר מפעם אחת.
לימים ניתק בינינו הקשר. הוא מסר את החנות, שעברה בניין אחד מערבה ברחוב, לקרוב-משפחה, אחר-כך חלה במחלה ניוונית שגרמה לו לשכב שנים רבות במוסד טיפולי, דומני מבלי להכיר את הסובבים אותו.
הוא הכיר את מרבית אנשי המושבה וכולם חיבבו אותו.

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s