ביום חורף ביום חול מעשה שהיה

נס שהיה לאדון אביגדור
חיפשתי סיפור ליום חורף רציני וגשום. מכיוון ואין תמונות מאותם זמנים פניתי לכתובים. בספרו לפתח תקוה כותב ד"ר יוסי לנג, מאמר, הספריות בפתח תקוה כאספקלריה חברתית ותרבותית ע"מ 200 על גלגולה של הספרייה, בין הפרטים הרבים הוא מתאר אירוע מיוחד שפורסם בעיתון האור גיליון 78 יום ראשון 14 בינואר 1912שבגינו זכתה הספרייה שלנו לתרומה גדולה והמושבה פתח תקוה לגאווה.
איך כל זה קשור ליום שטוף גשם וסערה הסכיתו ושמעו תיאור מרגש "שחור על גבי עיתון"…
כל הלילה שלפנינו ניתך גשם חזק בלי הפסק והביצה שבצפונית מערבית ממשובתנו הייתה מכוסה מים בעומק נורא. הביצה נראתה מרחוק כאגם אחד רחב ידיים. בבוקר השכימו הה' לייב גיסין ופרסרבסקי כדרכם תמיד אחרי גשמים גדולים לבדוק את הנזק בפרדסים שהיו באחריותם אחד על חמור שני על סוס. עליהם היה לעבור את הביצה המכוסה מים רבים ומלאה "חתתים ובורות". כדרכם במקרה כזה, לקחו איש שהלך לפניהם עם מקל ארוך מגשש בעמק המים ומסמן להם את הדרך הטובה. רק עברו כמאה מטר ראשם החל להסתובב וכמעט שנפלו למים ובקושי גדול סובבו את הבהמות ושבו למושבה. כשיצאו מן המים פגשו באחד השומרים הערבים שסיפר להם בהתרגשות כי ראה שני אנשים באמצע הביצה צועקים לעזרה. לשמע דברים אלו חזרו השניים שוב אל תוך המים לראות מי האנשים. אולם, הם היו מוכרחים לחזור כי כמעט טבעו בעצמם במים ה"הזידונים". מיד נסעו למושבה להזעיק עזרה. רק שמעו בני המושבה ורכבו מי בחמור מי בסוסו במים סוערים ועמוקים. מחזה מעציב נתגלה להם. עגלה הפוכה, סוס אחד מת שני סוסים שקועים בבוץ ואנשים רועדים מקור מפוחדים, מאובנים ונואשים.

מבט מיכוון הביצה , כיום אם המושבות, לעבר העיר פתח תקוה. ינואר 2015, צלמת נוני ירון

" width="300" height="225" class="size-medium wp-image-1244" /> מבט מיכוון הביצה , כיום אם המושבות, לעבר העיר פתח תקוה. ינואר 2015[/caption]
הראשונים שהגיעו היו פשקוב וגרינשטיין. אברהם שפירא אחר קצת, שואלים למה?? כי ברגע שהודיעו לו הוא היה באמצע התפילה. מיד הוריד את התפילין "קפץ על סוסתו העומדת תמיד חבושה בחצרו מוכנה לרכיבה, כחץ מקשת על עליה". בעת ההצלה פשט שפירא את בגדיו ונכנס ערום למים יחד עם עוד בני מושבה שבאו לעזרה למשות את האנשים, הסוסים והרכוש. אחר הביאו את הניצולים למושבה נתנו להם קוניאק וסיגריות ובקבוק חם ודברי אוכל להשיב נפשם.
מי היו הניצולים? אחד עגלון מוסלמי והשני אדון אביגדור שהיה בא כוחו של הברון בענייני חברת "כל ישראל חברים" אדון אביגדור אישיות חשובה באותם זמנים היה בדרכו מיפו לחיפה. הדרך באותם זמנים עברה דרך הביצות של פתח תקוה. כשהבין אדון אביגדור כמה מסוכן היה מצבו להיסחף למי הירקון המסוכנים הודה מאוד לבני המושבה ואף כתב מכתב מרגש על גבורת אנשי פתח תקוה העומדת בניגוד למחשבות על היהודי הגלותי הפחדן הבורח מכל סכנה. כפרס קבלה המושבה תרומה של מאה פרנק ומתנה של חמישים פרנק כל שנה כתרומה לבית הספרים של המושבה. תרומה שנמשכה עד מלחמת העולם הראשונה.
כל מי שרוצה לקרוא את הכתבה עליה חתום מ. צ. ז-ן יכול להיכנס לקישור המצורף באתר של עיתונות עברית היסטורית, ספרייה הלאומית וליהנות.

נוני ירון