רשמים מקריאת הספר "בדרך לוחמים" מאת ישראל כרמי

ישראל כרמי, חבר קיבוץ גבעת השלושה מספר את תולדות פעילותו במערכות הבטחון הארץ ישראליות ובצה"ל.
התחלת פעילותו היתה במדי המשטרה הארץ ישראלית בשלטון הבריטי. למרות תפקידו בשרות הבריטי, "גוייס" כרמי לשורות "ההגנה" וסיפק מידע רב על פעילות הבריטים בארץ. במיוחד ניצל את מעמדו כדי "לרכוש" נשק ואמל"ח ממחנות הצבא הבריטי (כולל גם ארגון העברת נשק ותחמושת אל "ההגנה" ללא ידיעת הבריטים) , השתתף בפעולות נגד המרד הערבי בשנים 1936 – 1938 . הצטרף ל"פלוגות הלילה" שהנהיג הקצין הבריטי קפטיין אורד וינגייט שפיקד על מניעת הפיגועים הערבים בצפון הארץ. וינגייט הנהיג שיטה חדשה לשמירת הבטחון. במקום להמתין ולארוב למחבלים הערביים, יזם וינגייט פעולות התקפיות על כפרי ומקומות התארגנות של הכנופיות הערביות. לאחר שכרמי רכש נסיון במאבק זה מונה לאבטח את קו המתח הגבוה (החשמל) שהערבים ניסו לחבל בו, ולאחר שלמד את דרך פעולת הכנופיות הערביות הצליח יחד עם לוחמי ההגנה ויחידות בצבא הבריטי למנוע את הפיגועים. שרת בצבא הבריטי גם במלחמת העולם השניה והיה בין כוחות העתודה שניצבו בצפון אפריקה ולחמו בגרמנים שאיימו לכבוש את מצרים ולהמשיך לכיוון ארץ ישראל. גם בתקופה זו ביצע פעולות של "רכש" כלי נשק ואמל"ח מהצבא הבריטי ל"סליקים" של ההגנה. עם הקמת הבריגדה היהודית שלחמה באירופה החל משנת 1944, הצטרף לבריגדה והשתתף בקרבות באיטליה. באירופה התעניין במצב היהודים – "שארית הפליטה" שניצלו מהשואה ובתור בעל דרגה בצבא הבריטי הצליח להעביר שיירות פליטים יהודים למחנות הצלה שהוקמו באיטליה. לאחר סיום מלחמת העולם נשאר באירופה וארגן את מבצעי "הבריחה" (יציאת היהודים מאירופה בעיקר לארץ ישראל ) ממחנות בגרמניה ואוסטריה אל איטליה וצרפת שם הועלו פליטים יהודים אל אניות ההעפלה לארץ ישראל. בתחילת מלחמת הקוממיות ארגן כרמי יחידת לוחמי ג'יפים שפעלה בנגב. היחידה הטרידה את הכחות המצריים שנעו ב"טור" לכוון צפון במטרה להגיע לתל אביב, כוחותיו של כרמי עסקו בפיצוץ גשרים ששימשו למעבר הצבא המצרי, ותקפו מדי פעם במקומות שונים את השיירה המצרית ואת דרכי האספקה של צבאה, ובכך תרמה היחידה לעצירת הטור המצרי בגשר "עד הלום" דרומית ליבנה. הספר מרתק ומלמד רבות על אופי "ההגנה" והתארגנותה, גבורתם של לוחמי הבריגדה היהודית בצבא הבריטי ארגון "הבריחה" מאירופה ופעילות צה"ל במלחמת הקוממיות.

עליה לחניתה,  מרץ 1938, צלם לא ידוע

עליה לחניתה, מרץ 1938, צלם לא ידוע

כתב חזי הראובני

ישראל כרמי עליה לחניתה 1
ספר "בדרך לוחמים" נמצא בספריית הארכיון מספר פריט 9894.
ארכיונו האישי של ישראל כרמי הופקד בארכיון על ידי שלומית בתו. הארכיון מכיל מסמכים, אוסף תצלומים ואלבומים.
התמונות המצורפות לקוחות מאלבום תמונות שניתן כמתנה לישראל ביום עליתו לגליל. י"ג באדר תרצ"ח 1938. באלבום תמונות המתארות את העלייה לחניתה.

משפחת ישראל וסונקה כרמי – גבעת השלושה
סוניה- "סונקה" גולצמן ילידת 1913 נולדה בעיירה סטולין . סטולין , עיירה של חוטבי עיצים, בזה עסק אביה אברהם גולצמן שהיה יהודי מאמין. אשתו צילה(ציריל), עקרת בית גידלה למעלה מ10 ילדים. לא ידוע מספרם המדויק. חלקם מספו בשואה.
סונקה עזבה את בית אביה כבר בגיל 15 והצטרפה להכשרת החלוץ בקלוסובה , בדרכה לא"י.
ב1932 עלתה יחד עם חבריה להכשרה ישר לקיבוץ גבעת השלושה. בקיבוץ עבדה בטיפול ילדים במשך הרבה שנים. כמו כן היתה סדרנית עבודה וחברת מזכירות. מאד פעילה חברתית.
עם עליתה ארצה פעלה באופן אינטנסיבי האמצעות המוסדות המיישבים, להעלאת שאר משפחתה ארצה. הצליחה להעלות את הוריה וארבע מאחיותיה ואח. כולם נשארו בארץ.
ישראל ויימן( כרמי) , יליד 1915 , נולד בלודז' פולין. הוריו יוסף ושושנה עברו עוד בילדותו לעיר דנציג , שם עברו ימי ילדותו ונעוריו. התחנך בתנועת הנוער "הבונים". בגיל 18 עזב את בית הוריו ועלה לארץ ב1934 עם קבוצת ההכשרה שלו ומצטרף לקיבוץ גבעת השלושה.

סונקה וישראל כרמי נפגשים בגבעת השלושה ונישאים ב1938. ב1940 נולדה בתם היחידה שלומית. עזבו את הקיבוץ ב1960 עם שחרורו של ישראל מצבא קבע. גרו מספר שנים באשדוד שם נפטרה סונקה ממחלת כליותב1976 ונקברה במקום. ישראל נפטר ב2008 ונקבר בבית הקברות של מושב אביחיל.
פרטים על פעילותו הציבורית והצבאית הענפה והחשובה לבטחון ישראל של ישראל כרמי, ניתן למצוא בויקופדיה ובספרו " בדרך לוחמים".

אלבום שהכינו ילדי חברות הילדים כשי לישראל ביום עליתו הגלילה,

אלבום שהכינו ילדי חברות הילדים כשי לישראל ביום עליתו הגלילה,

אלבום שהכינו ילדי חברות הילדים כשי לישראל ביום עליתו הגלילה,

אלבום שהכינו ילדי חברות הילדים כשי לישראל ביום עליתו הגלילה,

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, ארכיון, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s