כשאדריכלות פוגשת פילוסופיה- פעם כולם היו שווים

כשאדריכלות פוגשת פילוסופיה- פעם כולם היו שווים
כיום אחד הדיונים המרכזיים במחאה החברתית למען בדיור בר השגה לזוגות צעירים

ערב הצגת פרוייקט גמר של סטודיו לאדריכלות בניהולו של פרופ' אדר' אמנון בראור התקיים לפני מספר ימים. הסטודיו כולל סטודנטים בשנים ג'-ד' מאוניברסיטת ת"א. צוות התלמידים עסק בחקר "השיכון הציבורי" באופן כללי ובשיכונים הסמוכים לבית יד לבנים קריית המוזיאונים בפרט. הם מיפו את מבני השיכונים שבסביבה, מבני ציבור, מבנים ואתרים בעלי חשיבות היסטורית כמו חדר האוכל של גבעת השלושה, מבני אכסניית הנוער, בית האבות פרקים גנים ומרחבים ירוקים. כל צוות פיתח ציר עירוני בעל אופי ייחודי שהחל במרכז המושבה ההיסטורית ועד לקצות העיר בגבולה המערבי.
הציר העירוני כלל תכנון במגוון תחומים: ציפוף עירוני ועיבוי מגורים, יצירת אזורי מסחר ותרבות ושינויי אופי רחובות בעיר מתוך תכנון ומחשבה עתידית. כמו כן בין הפרויקטים ניתן היה לראות הצעות לפרוגרמות בקנ"מ עירוני ובינעירוני כגון קמפוס, מבני תעסוקה, מבני תרבות וחללי תצוגה.
במסגרת עבודת החקר נעשה ניסיון לפתח ולשמר את הבניינים הייחודים בעלי אופי ייחודי תוך שמירה על ערכים נוקשים של שימור. בתחילה עם ההתמקדות התכנונית בשיכוני יד לבנים, ערכו הצוותים סקירה של הערכים הנמנים עם השיכונים הללו, ערכים כמו: שמירה על האוכלוסייה הקיימת ומשיכת אוכלוסייה מגוונת במקביל, האייקון המלבני השיכוני, הנגישות וקצב גרמי המדרגות, השטחים הפתוחים המשותפים, יתרונות הדירה השיכונית (כיווני אוויר, אור, קומפקטיות), מרפסות כשבת ביניים וכו'. לאור אלו הסטודנטים נתנו פתרונות לפיתוח המבנים הקיימים תוך מבט רחב ומענה לצורכי העיר והקהילה.
ניתנו פתרונות שונים לטיפול בשטחים הפתוחים שבין המבנים, יצירת מגוון רחב של דירות בגדלים שונים, שימור אופי וצורת חזיתות הבניינים ושילוב פונקציות משותפות לקהילת השיכונים.

שיכון הציבורי רחוב גייסות השריון, ליד בית יד לבנים קריית המוזיאונים, צלם, קדרון אפריים, שנות ה- 60

שיכון הציבורי רחוב גייסות השריון, ליד בית יד לבנים קריית המוזיאונים, צלם, קדרון אפריים, שנות ה- 60

"השיכון הציבורי" הוא שם נרדף לבניינים טוריים בני שלוש ארבע קומות שנבנו בשנות החמישים במטרה ליצור קורת גג לאלפי העולים החדשים ומפוני המעברות.
המאפיין הבולט של השיכון הוא החזרתיות. בניינים טוריים בעלי דירות זהות משוכפלות לכל אורך וגובה המבנה. החזרתיות היא הגורם ליעילות ומהירות בנייה בעלות נמוכה. תכנון אחיד אפשר בנייה טרומית מתועשת וזולה.
את השיכונים בישראל תכננו מייטב האדריכלים של התקופה- אריה שרון, רם כרמי, יצחק פרלשטיין, שמעון פובזר, אברהם יסקי ואחרים.
בשונה ממיזמי דיור ציבורי בעולם, הדיור הציבורי בישראל היה כלי להשגת יעדים לאומיים לאכלוס אזורים בלתי מפותחים ויצירת רצף התיישבות יהודית. את המדיניות ושיקולי ההתיישבות בתכנון קבע דוד טנה ראש אגף הדיור ולימים המנכ"ל הראשון של משרד השיכון.
בעזרת השיכון הציבורי הוקמו ערים חדשות כמו דימונה, אופקים, קריית שמונה, חצור הגלילית. שכונות חדשות עיבו ערים ותיקות. מתכנני השיכונים יצרו עולמות חדשים על פי תפיסתם האדריכלית ורקע תקופתם. ברבות השנים הפכו שיכונים אלו מאידיאל חלוצי של ישוב הארץ למשכנות עוני וקיפוח. מיתוכך השיכונים צמחו קבוצות מאבק כמו תנועת "הפנתרים השחורים"
מחקרים רבים דנו ביתרונות ובחסרונות של השכונות הללו. ניתן לשאול מהי שכונה טובה, מהי סביבת מגורים נאותה? מה הקשר בין קהילה לתכנון הפיסי? איך אידיאולוגיה הזינה את הפרויקטים הציבוריים הללו?
כיום שיכונים אלו מיועדים "לפינוי בינוי". האם תמחק תפיסה אורבנית ייחודית. האם לא ניתן לשדרג שיכונים אלו ולהפכם למקום מגורים המתאים לתקופה המודרנית?

הפרויקטים הציגו דרכי פעולה אחרות מאשר הרס מוחלט של השכונות תוך שמירה על צרכי הדיירים שעדין גרים בהם, פיתוח והגדלת מספר הדירות, יצירת מגוון רחב וגדלת שטחי הדירות תוך שמירה על ערכים של שימור. הפרויקטים נבעו מתוך ערכים עמוקים ומבט הקושר את העבר-ההווה-והעתיד, פיתחו את הסביבה והעשירו את המקום שהיום זוכה לבוז דווקא בהוד והדר.

שמות הסטודנטים:
תמרה אהרוני, גל גרוס, אבינועם שרון, נטשה רוז'בסקי, איל מגדלוביץ, נור סער, גל ואזה, חן בן דוד, שלי ממן, ליעד חבה, ליה בן הראש, טליה לוי

נוני ירון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה שימור אתרים, שכונה, שכונות, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s