" הדקלרציה שלי בנוגע לקיבוץ – הקיבוץ זה מקום לסבול ואת זה צריך לדעת לכל אחד מאתנו." , יעקב אחוה

" הדקלרציה שלי בנוגע לקיבוץ – הקיבוץ זה מקום לסבול ואת זה צריך לדעת לכל אחד מאתנו." 1928
יעקב אחוה פרוז'נסקי, 1965-1884

ציטוט ששלח לי חזי ראובני מארכיון קיבוץ עינת. הביא אותי לקרוא קצת על האיש המיוחד הזה. הציטוט לקוח מאחד הפרוטוקולים של קיבוץ עינת משנת 1928. בספר שהוציאו חבריו של אחוה אברהם הרצפלד, רחל ינאית בן צבי, זאב פלר, נטע הרפז, ואחרים לזכרו, מסופרים קורות חייו ומתוארת פעילות החשובה לעלייה, עבודה עברית ולבניין הארץ.
במאמר קצר מסביר יעקב אחוה את ההבדל בין קבוצת "אחוה" שנוסדה בקיץ תרע"ד ובים קבוצת ההתישבות שתקום לימים. יעקב שם לו מטרה עליונה לעזור לפועלים והפועלות במציאת עבודה ובעזרה בקיום היומיומי. "אחוה של פועלים צריכה לשמש הכשרה רחבה לאחוה של עובדים מתישבים". הערכה בערכה של עבודת הפועלת כשווה לעבודת הפועל גם בשכר וגם ביכולה וטיב העבודה. רעיונות של עזרה ותמיכה באנשים שזה עתה עלו ארצה ללא שפה והיכרות הסביבה. "הכל מתנהל בצורה משפחתית, על ידי הנהלה משותפת היודעת חשבון השנה ולא חשבון היום". עד מהרה העסיקה הקבותה יותר ממחצית הפועלים של פתח תקוה והחלה לצבור רווח. אולם רוחות מלחמה העולם הראשונה גורמות לקבוצה להסגר זמנית וחבירה להתפזר. חברי קבוצת "אחוה" עברו ל"מקווה ישראל". אחרים היו שותפים בקקמת קיבוץ יגור. נעשה ניסיון כולל להתישבות באזור ערד. אחוה מספר על הזכות שהייתה לו בחציבת באר מים לקבוצה. חלק מן החברים היו בין מייסדי קיבוץ גבעת השלושה לימים עינת.

יעקב אחוה במדי צבא, ארכיון משפחת מגלי

יעקב אחוה במדי צבא, ארכיון משפחת מגלי

מתוך עמוד לזכרו שהקים קיבוץ עינת הבאתי את הדברים הבאים:
"עקב אחוה נולד למשפחת פרוז'נסקי בעיירה פרוז'אני שברוסיה הלבנה להוריו יצחק נתן וחנה אסתר לבית קופצ'יק. אביו היה סופר סת"ם ויעקב קיבל חינוך יהודי מסורתי בחדר, תלמוד תורה ובישיבה. בשנת 1906 , בהיותו בן 22 היגר לקנדה והצטרף שם לתנועת "פועלי ציון" בעיר מונטריאול. היה פעיל בתנועה ובארגון הפועלים היהודיים. התפרנס מעבודתו כפועל בחייטות. בשנת תרע"ג , 1913, עלה לארץ וקיבל אז את הכינוי "העולה היהודי הראשון מקנדה". בחיפושיו אחרי עבודה חקלאית הגיע לפתח תקוה ויחד עם עוד חברים היה בין מקימי קבוצת "אחוה" שנטלה על עצמה עיבוד פרדסים וכרמים בקבלנות. כך סייע לפועלים עבריים רבים לקבל עבודה אצל איכרי פתח תקוה. יעקב היה הרוח החיה בקבוצה ובחיי ציבור הפועלים. הוא סייע לכל פועל – הן בקבלת עבודה והן בסידורים אישיים שונים כגון השגת אוכל ומקום מגורים. לקראת סיום מלחמת העולם ה-1, בתרע"ח – 1918 , התנדב לגדוד העברי הארץ-ישראלי. לאחר שחרורו הנהיג קבוצת חברים שניסו להתיישב באדמות הנגב השוממות בתל-ערד. לאחר שלא השיגו אמצעים לקידוח באר ולא יכלו למצוא מים, וויתרו החברים על הקרקע.
יעקב נשא לאישה את גילה בת אהרון לייב חמלנצקי.
ב-1919 נסע יעקב לקנדה והתנדב לפעולה למען מוסדות ההסתדרות. שם הקים מגבית לרכישת כלי עבודה לפועלים בארץ. סייע לעליה לארץ ובשנת 1921 פעל באיסטנבול להעלות לארץ 400 עולים שעוכבו שם עקב הגבלות שהטילו הבריטים. יעקב סייע לסידור העולים בארץ. השתתף בייסוד קבוצת "אחוה" המחודשת שהקימה את קבוצת יגור שליד חיפה. יעקב היה בין מייסדי קבוצת "מעבר" בפתח תקוה שהתארגנו לקבלת עבודה בקבלנות מאת איכרי המושבה וגם ביצעו עבודות עבור הקרן הקיימת לישראל. בשנת 1925 היה בין מייסדי קיבוץ גבעת השלושה שנקרא על שם שלושת פועלי פתח תקוה שמתו בכלא התורכי בדמשק בשנת 1917. המייסדים הגיעו מקבוצות הפועלים "מעבר" ו"עין חרוד" ששכנו קודם לכן בפתח תקוה. יעקב פעל כנציג המתיישבים במוסדות והצליח להשיג מימון לחפירת באר מים. למרות מצבם הכלכלי הקשה של החברים, החליט יעקב להשקיע את הכספים שהשיג לצורך חפירת הבאר ופיתוח ענפי המשק. בהנהגתו את קבוצות המתיישבים בגבעת השלושה ופעולתו לאיחוד שתי הקבוצות והקמת קיבוץ קבע, הצליח יעקב להניח אבן פינה נאמנה לחיזוק וביסוס גבעת השלושה בשנותיה הראשונות.

יעקב אחוה נואם בטקס הסרת הלוט מאנדרטת השלושה בקבוץ עינת - 1959

יעקב אחוה נואם בטקס הסרת הלוט מאנדרטת השלושה בקבוץ עינת – 1959, ארכיון עינת

תוך כדי עבודתו ופעילותו הציבורית למען גבעת השלושה, השתתף גם בגאולת קרקעות וייסוד המושב כפר-סירקין בשנת 1936 .
לאחר קום המדינה החליף יעקב את שם משפחתו מפרוז'נסקי ל- אחוה, על שם קבוצת "אחוה" שהיה בין מייסדיה.
בשנת 1952 , עם הפילוג בתנועה הקיבוצית עבר עם חברים אחרים לקיבוץ עינת שהוקם באדמות "נזלה" ליד ראש העין. יעקב המשיך בעבודה ציבורית, ניהל את מחלקת הוותיקים בהסתדרות הכללית והיה פעיל בהנהלת "בתי אבות" בוועד הפועל של ההסתדרות.
יעקב אחוה נפטר ב-י"א תמוז , תשכ"ה (11.7.1965) והובא לקבורה בקיבוצו – עינת.

יעקב אחוה, ארכיון קיבוץ עינת

יעקב אחוה, ארכיון קיבוץ עינת

יעקב אחוה היה כל חייו אדם שהסתפק במועט, צנוע אך עם זאת פעיל למען הכלל, שעיקר דאגתו לעזור לחברים, לחלשים ולזקנים. היה בין ההולכים בראש מפלסי הדרך בהתיישבות ובקבוצות העבודה שהנהיג.
לאורך כל דרכו שמר יעקב על קשרים אמיצים עם מנהיגי תנועת הפועלים ומדינת ישראל.
במאי 1964 מלאו ליעקב 80 שנה.
בינואר 1965 יצא ספר לכבודו – דרכו של אדם / יעקב אחוה / מנחה לגבורות.
(הוצאת בית נטע (הרפז) וקיבוץ עינת, עריכה מרדכי רייכר.)"

יעקב אחוה, חיו ופעלו, ערוך על ידי חנן הציוני, תל אביב תש"ל. הספר נמצא בספריית הארכיון

תודה לחזי ראובני מארכיון קיבוץ עינת

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מתוך הארכיון, קבוצות הכשרה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s