אריה רובינשטיין- סיפורה של מצבה

מתוך מאמרים אותם מפרסם ידידנו שמאי עציון בעלון "שבת בפתח"
הפעם נספר את סיפורה של מצבה אחת בבית העלמין בפ"ת עליה חרוט: "פ"נ איש יקר ורך בשנים, שחי מיגיע כפיו כל ימיו, ר' אריה-יהודה-ליב בן מרדכי רובינשטיין, שנפל חלל בדרך מירושלים, ונקבר כדין קדוש פה בפ"ת בן מ"ג שנים, י"ז בתמוז התרע"ז". מצבה זו, מגלמת בתוכה את סיפורו של היישוב המתחדש בא"י ואת ימיה הראשונים של אם-המושבות. איש צעיר זה, היה רק בן 43 כשנטמן "כדין קדוש", כחלל שנפל למען המולדת, ברגבי אדמת המושבה הצעירה, הוא נרצח בידי בני עוולה.
כשניקנו אדמות אמלבס שעל גדות הירקון. משהו חדש התחיל…משפחות בודדות, אמיצות ועשויות ללא חת ירדו מירושלים והתיישבו על האדמה הכבדה והבוצית. חדורי אמונה, הקימו בתיהם מחמר ואניצי קש, חפרו באר מים, חרשו תלם ראשון בקרקע מזה אלפיים שנה, עבדו בשמחה את אדמתם והרגישו גאווה בצדקת דרכם! אם המושבות – פ"ת יוצאת לדרך.
אט-אט, כשהם סובלים מנזקי הביצות, קודחים מהמלריה, שהפילה בהם חללים, ומשיטפונות החורף שמוטטו את בתי החמר, חשו כי חלומם עומד להתנפץ. שבורים ומותשים החליטו המייסדים לעזוב לתקופת מה את המושבה ולהתאושש במרחק מה דרומה מן הביצות, על אדמת יהוד. ממילא אותה שנה, שנת תשמ"ב [1882], שנת שמיטה הייתה, וכשומרי מצוות הם מחליטים להשבית לשנה את עבודת הקרקע. שנה אח"כ הגברים שבו למושבה הנטושה, לעבד את אדמתם ולהגן עליה מפני פורעים ערבים, שניסו לגרשם בכל-מחיר ובכל-דרך. יבול אותה שנה עלה יפה וחלוצי פ"ת, גאים בתוצרתם, עולים ירושלימה, כבימי קדם, עם פרי אדמתם, אל הישוב היהודי היושב בצפיפות בין החומות, להציג בפניהם מה מעניקה הארץ לבניה-אוהביה. מרדכי ורבקה-שושנה רובינשטיין, שחיו בין החומות, התרגשו מהמעמד ובשנת תרמ"ה [1885], מחליטים עם שלושת בניהם, לעזוב את עיר הקודש ולהצטרף אל המושבה הצעירה. צעיר הבנים אריה-ליב, היה אז בן 11. החיים במושבה היו קשים. השלטון התורכי היה מושחת ועוין. אך המושבה אט אט גדלה והתפתחה. משפחת רובינשטיין רוכשת נחלה ומעבדת את אדמתה בשמחה עד למתקפת הארבה של 1905, שכילה כל סיכוי להתפרנס מפרי האדמה ולא נותרה להם הברירה אלא לחפש מקורות פרנסה אחרים. האב הפך נגר והבן, אריה ליב, שגדל והקים משפחה, הפך לעגלון ומצא פרנסתו כנהג דיליז'נס, מוביל נוסעים, סחורות ודואר מפ"ת לירושלים וחזרה. ב-1916 נפטרה דובה אשת אריה-ליב והותירה 6 יתומים. ב-1917, שלהי מלחמת העולם השנייה, הצבא התורכי מתמוטט. החיילים רעבים והמשמעת קורסת. הדרך שבין ירושלים לפ"ת נעשית מסוכנת יותר. בפרוטוקול המושבה מי"ג בתמוז תרע"ז, לפני 99 שנים, מתואר כיצד נרצח ה' ליב רובינשטיין, ע"י חיילים תורכיים שערקו מהצבא. הוועד החליט למנות אפוטרופוסים על הרכוש והיתומים ולדאוג לכלכלתם. מילות הפרוטוקול יבשות, אך רגישות, דאגה ליתומים וערבות הדדית מתגלות כאן. ביזמת אנשים טובים, נשלחו הקטנים שבמשפחה לבית-היתומים דיסקין שבירושלים, וכשנישאה האחות הבכורה עברו אליה. לימים הוכר, ר' אריה-ליב רובינשטיין הי"ד, כנפגע פעולות איבה ושמו חרוט בין ראשוני הנפגעים על קיר נפגעי פעולות האיבה בהר הרצל.
[תודה לגב' צביה לבובי, נכדתו]

דליז'נסים חונים ליד בית הועד. תמונת האחים רובינשטיין. העתק

דליז'נסים חונים ליד בית הועד. תמונת האחים רובינשטיין. העתק, תאריך לא ידוע

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, נופלי פתח תקוה, סיפורי פתח תקוה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s