חוות אטינגון

חוות אטינגון אחד במבנים הישנים שנותרו באזור התעשיה סגולה זכר לימי הפרדסנות המפוארים של המושבה פתח תקווה. המבנה הוכרז לשימור כבר לפני זמן רב. בימים אלו שוקדים על תיק תיעוד למבנה. לאור התפתחות העיר בצעדים גדולים נוצר מחסור גדול בשטחי ציבור. במיוחד קיים מחסור גדול בשטחים לצורכי חינוך ובתי ספר. אדריכלית העיר אביטל עוז מקדמת בניית בית ספר לצרכי החינוך המיוחד שיצטרף לאשכול בתי הספר שכבר קיימים באזור. המקום שיבנה יתן מענה לפעילות חינוכית, תרבותית קהילתית גם בשעות הערב. יהיה מקום חי ותוסס. משרד החינוך מקדם מיזמים חינוכיים מיוחדים הוא מגלה התעניינות ערה בפרוייקט זה.

כתבה שפרסמה תקוה וינשטוק ב"חדשות בן עזר" גילון 860 20 ביולי 2013
תקוה וינשטוק
1. חוות אטינגון

חוות אטינגון נועדה לשימור, נאמר לי לאחרונה.
חוות אטינגון, חוות ילדותי, אותה הקים סבא-רבא שלי וניהל סבי.
סבא-רבא מצד אימא, ר' גרשון שרגא אטינגון, עלה לישראל בשנת 1920[אולי את טועה ומדובר בשנת 1910? – אב"ע] עם רעייתו גולדה זהבה. הוא כבר היה בא בימים ומשאת נפשו היתה להגיע לארץ הקודש ולהיקבר בה.
סבא-רבא, יהודי בעל אמצעים, התיישב בפתח-תקווה ובנה לו בית במרכז המושבה, ברחוב גוטמן ליד השוק. בית גדול מוקף גן גדול שתיכנן גנן מומחה משרונה. בגן גדל כל עץ פרי למינהו מאנונה עד פאפיה, ובעיניי דמה לגן העדן שבתנ"ך. על אדמתו ובכספו הקים גם בית כנסת חב"ד "צמח צדק", בית הכנסת הראשון של חב"ד בפתח-תקווה ומבתי הכנסת הראשונים של הזרם החסידי הזה בארץ.
שארי בשרו של גרשון היו סוחרי פרוות בינלאומיים. אחד מהם, מקס אטינגון, אזרח ארה"ב, (להבדיל מדודנו, פרופסור מקס אטינגון,תלמידו וידידו של זיגמונד פרויד), שלח לו סכום כסף נכבד על מנת שיקים פרדס ומשק חי בהם יעבדו בו פועלים יהודים בלבד – לתת פרנסה לחלוצים. לא דבר רגיל באותה תקופה כשפרדסני אם המושבות העדיפו פועלים ערבים. אלה היו מיומנים יותר וזולים יותר מהפועלים היהודים. "משק אטינגון" היה שם דבר בפתח-תקווה הקטנה.
סבא רבא רכש מאחד מערביי הסביבה מאה דונם קרקע בסגולה שבעיבורי פתח תקוה, נטע עליהם פרדס תפוזים ואשכוליות וגם לימונים, והקים לול תרנגולות וברווזים. אהבתי לבקר בחווה, להאזין לשקשוק מוטור המים, לצפות בפועל המטה את המים בטורייה בתעלות ההשקייה, להבהיל את להקות הברווזים ולרוץ אחריהן, להתבונן באורזות היושבות ישיבה מזרחית ב"בייקה", ונטולות צפרניים מבררות בזהירות את פרי ההדר למיניהו ואורזות אותו בניירות דקיקים מסומנים בכתובת "ג'אפה" וציור של גמל. ומעל לכל נשביתי בריח פריחת ההדרים. הריח הזה משכר אותי עד היום גם בתל אביב – ברחוב הארבעה הסמוך לביתי השכילו לטעת כמה עצי הדר לצד המדרכה, ובושמם ממלא את האזור, כמו משכבר, בפתח-תקווה.
יום אחד הגענו לפרדס והשער היה נעול. אימא, דקה וצעירה, לא היססה לרגע, טיפסה על השער הגבוה ופתחה אותו מבפנים. גם אני טיפסתי, לא על השער אך על מדרגות הברזל של מגדל המים המיתמר שבראשו חקוק "פרדס אטינגון תרפ"ט" ומצוייר מגן דוד. היה בפרדס מקווה מים נוסף – בריכת נוי מוגבהת עשויה בטון ובטבורה חסידה מבטון שצווארה הארוך מתיז מים. תאומה זהה של החסידה הזו התנוססה בגן של סבא במושבה.
סבא רבא גרשון הקדים לעלות ארצה. בנו יחידו אלתר נותר בקייב שבאוקראינה. עם בני ביתו התגורר בקרסצ'אטק, היפה בחוצות העיר שרק לסוחרים יהודים מהגילדה הראשונה הותר לגור בו והמשיך לנהל את מנסרת העצים המשגשגת שנחל מאביו.
באו הבולשביקים, החרימו את המנסרה, את הבית ואת כל הרכוש וסבא אלתר (שמו היה בן ציון, אך כיוון שכל אחיו ואחיותיו נפטרו בינקותם, כונה "אלתר" – "זקן" באידיש – נגד עין הרע) נמלט מרוסיה עם רעייתו ושלוש בנותיהם, הצעירה שבהן אימי.
תמורת הון תועפות העביר אותם מבריח לגבול הפולני – באישון לילה, בעבי יערות, בין אורות נוצצים שנדמו לבורחים כאורות הבתים שמעבר לגבול ולמעשה היו עיניים בורקות של זאבים שוחרים לטרף. המבריח היה נאמן וחצה עימם בשלום את גבול פולין, משם הגיעו לקרובים בלייפציג שבגרמניה. אלה היו עשירים מופלגים אך גם להם לא היה אוכל בגרמניה שאחר מלחמת העולם הראשונה, ועל צלחות בדולח הגישו שם המשרתים צרורות פטרוזיליה כמנה ראשונה.
ב-1920, אחרי שסבא-רבא גרשון כבר ישב "שבעה" על יקיריו, הגיע אלתר עם משפחתו לארץ; הוא התגורר בחווילה של אביו וניהל את "משק אטינגון". שנים רבות פעל לצידו העובד האחראי אבא דויטש, שהיה גם הרופא של הבובות שלי. הבובות נעשו מתאית וגפיהן התפרקו בלי הרף – פעם נשרו רגליהן ופעם הזרועות, ואבק'ה מצא להם תמיד מזור.
אחר מותו של סבא, בגיל צעיר יחסית, ניהל את החווה קרוב משפחה בשם סולובי שאף התגורר בה זמן מה. הוא מכר את הקרקע, המשק נכחד והפרדס נעקר.
מאז חלפו דורות. הסבים והסבתות הלכו משכבר לעולמם, חלקם קבורים באדמת סגולה, לא הרחק מהחווה. השוק הגדול של פתח תקוה העיר בלע את בית המידות והרס את גן העדן. את מקומם תפשו מחסני "תנובה". רק בית הכנסת נותר במקומו ואף גדל והתרחב. שלט בחזיתו מעיד כי הקים אותו ר' גרשון אטינגון.
ובכל זאת, למרות הכל נותר זכר לפרדס אטינגון בתערוכת צילומים של מבנים על סף החידלון שקיים שרון רז יליד פתח תקוה [צאצא למשפחת יהודית ויואל סימקין] – הזדקר לפתע לעומתי מגדל המים ועליו נראית בברור הכתובת "אטינגון תרפ"ט" והמגן דוד.
לאחרונה ביקרתי בפרדס ילדותי. אכן, על כמה דונמים בודדים שנותרו ממאה הדונם, מזדקר בגאון מגדל המים, מוכתם אולם שלם [?], בגובה של בית בן קומותיים, עם גרם מדרגות הברזל הלולייניות שעליו נהגתי להשתעשע, המוביל לכתובת "אטינגון", שם המשפחה של סבא-רבא, של סבא ושל אימא בנעוריה, זיכרונם לברכה.
סביב המגדל עדיין צומחות שבע ושינגטוניות כבנות מאה, אחדות כבר גבוהות מהמגדל. במרחק מה צומח עוד דקל ושינגטוניה בודד ושיחי הרדוף, ומסתמנים כמה מבנים קטנים מפוחמים, אולי מחסנים לשעבר, ומבנה מלבני בעל חמישה פתחים. השטח מוקף גדר ומשולט כולו "מתחם עירוני מיועד לשימור. הכניסה אסורה בהחלט."
לא הייתי מוצאת את השריד ההיסטורי הזה אלמלא הסיעה אותי לשם קרובת משפחה הבקיאה בשטח. לא רק פרדס אטינגון נבלע בתהום הנשייה – לשום פרדס משפעת הפרדסים שפרחו פה לא נותר זכר. מול צידו המערבי של מגדל המים משתרעת רחבה מרוצפת גדולה עם עמודי תאורה ובית ספר ממלכתי "רעות". רבי קומות כבר נוגעים באזור שנחשב בשעתו ל"סוף העולם". ולא הרחק פועלים בתי חרושת למיניהם – כיום זה אזור התעשייה של פתח-תקווה.
בארכיון של עיריית פתח תקוה קיבלתי כמה תיקים על אטינגון. דפדפתי בהם כשכפות ידי עטופות כסיות, לבל יפגעו הניירות הנושנים. רובם מסמכים אדמיניסטרטיביים וחוזים משנת 1929, תרפ"ט: "מועצה מקומית פתח תקוה ארץ ישראל" מאשרת כי גרשון אטינגון קנה בכ"א אדר תרע"ד שני דונם אדמה מנחמן גדליה ברודר, עליהם הקים את ביתו וגן. תעדה אחרת, המיועדת לספרי האחוזה, מאשרת כי בנה את הבית ב-1912. בתעודה עוד מ-1908מאשרת המועצה כי אטינגון הקים את בית כנסת חב"ד. מסמך מאשר כי גרשון רכש 5 דונם ליד ביתו מאדמת אל-כרמים חור אל-סאברא ונטע עליהם פרדס וכדומה.

חוות אטינגון, אזור תעשייה סגולה. צלם, בן נעם ניסן

חוות אטינגון, אזור תעשייה סגולה. צלם, בן נעם ניסן

כמו כן מצויה בתיק ביוגראפיה קצרצרה אך מדויקת: גרשון אטינגון נפטר בתשרי תרצ"א 1930, ונקבר בסגולה. רעייתו חנה גולדה נפטרה בכ"ח אדר תרפ"ג ואף היא קבורה בסגולה. בנם אלתר בן ציון נפטר בירושלים בשנת 1943 וקבור בהר הזיתים. מה שחיפשתי – שנת לידתו של גרשון ושנת עלייתו לארץ וכן תאריך הלידה של אלתר אינם מופיעים. באחד התיקים נראים כמה צילומים משנת 1931 של משפחת יוסלזון, כנראה מעובדי החווה. גם לי כמה צילומים מחגיגה במשק אטינגון שבה השתתפתי, ילדה קטנה בשמלה לבנה וכובע.
לדברי גברת מוניקה כהן, הממונה על השימור בעיריית פתח-תקווה, אמורה לקום באתר קריית מוזיאונים – מוזיאון לחקלאות, לתעשייה ועוד. מגדל המים ישולב במוזיאון התעשייה, והמבנה הארוך ישמש בית קפה. אבל בינתיים אין תקציב, והתוכנית היפה היא על הנייר בלבד.

חוות אטינגון, צלם מצנר צבי, צולם בשנת 2000 בקירוב

חוות אטינגון, צלם מצנר צבי, צולם בשנת 2000 בקירוב

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה בתים היסטוריים, מתוך הארכיון, שימור אתרים, תעשייה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s