כלכלה ואספקה, או: האם הגענו ל"פת לחם" ?

עם תחילת ההתיישבות בגבעת השלושה נוצרו צרכים מיידיים שבכל יישוב הם הכרחיים: מגורים – לצורך כך נרכשו צריפים ואוהלים, תשתית לענפי משק, ציוד למטבח ולרחצה ולמתקנים סניטריים. עד 1928 גם נחפרה באר המים והונחו קוי מים בשטח המחנה ואל המטעים והמשתלה. הכספים לתשתיות הושגו בהלוואות אותן היה צריך להחזיר במועד. בתקופה זו טבעי שרכישות המזון ואספקה אישית לחברים כמו הלבשה והנעלה נעשו בצמצום. לאחר תקופת שגשוג קצרה של עבודות חוץ שנזדמנו בשפע לחברים, הגיעה תקופת שפל ואיתה מחסור. וכך מתאר צבי הגבעתי (הירשק'ה) בספרו "אבני פינה להכרת עצמנו" את מצב החברים ב"גבעה" : .."התגנב ובא הרעב. רע מאוד כשיחיד רעב ללחם, אבל גרוע שבעתיים, כשציבור שלם, החי בשוויון, רעב. אנשים מסתובבים בחדר האוכל, קודרים כצללים, כשמביאים קצת לחם אין הוא מספיק לכול ומחלקים אותו מנות, מנות …"

באספה כללית  מיום 11.5.1928 טען החבר בן-דורי כי " בקיום עלוב שכזה נאבד" ומאידך בהמשך דבריו אומר: " התקדמנו בכלכלה, אבל בזה אין אנו מסתפקים…"בישיבת הנהלה ב 30.6.1928 אמר החבר משה מיז'יבובסקי: " ואם אנו מרויחים פחות – להקטין את הכלכלה".

בדיון חברי ההנהלה מיום 24.7.1928 הובעה דעה ביחס ליכולת החברים לעבוד במושבה פתח תקוה (עבודות חוץ). החבר דובדבני (לימים חבר הכנסת הראשונה ומנכ"ל "מקורות") העיר בין השאר: "אני חושב שכל החברים שיצאו מאתנו יהיו פועלים חזקים וטובים ויסתגלו לעבודה. זה מראה שיש באפשרותנו לעשות זאת. אני בטוח שתוצרתנו יהיה (הינה) גרועה מתוך זה שאין אנו אוכלים די. אנו צריכים להיטיב את האוכל ע"י זה הגדלת ההכנסה בלירה אחת."

בישיבת הנהלה ביום 10.8.1928 בדיון על המצב הכספי מצהיר דובדבני: …" אז מצבנו יהיה קשה מאד, ואז אפשר לחלום לא על סינמה, כי אם גם על טה…"

החבר חיימק'ה התייחס לנושא הכלכלה ואמר: "ראיתי בקשות מחברים להבראה וראיתי איך אין אנו יכולים לספק את צרכינו. דבדבני אומר כי אצלנו הרבה חלשים. אין להגזים בזה. מספר החלשים הזקוקים להבראה מגיע עד 17 חבר." (משתמע שהסיבה לבקשות להבראה היא כי חברים תשושים בגלל תזונה לקויה או חסרה, הערת חזי ראובני).

גם החבר אברהם הרצפלד מהמרכז החקלאי בהסתדרות הבין את המצב הקשה בכלכלה ב"גבעה". בדיון במסגרת הישיבה המשותפת של המרכז החקלאי עם באי כח פלוגות הקיבוץ שנערך ב – 1928 בהתיחסותו לשטח החקלאי המצומצם של גבעת השלושה, שאינו מספק פרנסה ברמה סבירה, וישנן לחברים תכניות השקעה כספית נכבדה בנטיעות, אמר: "אבל מה יהיה להבא ? לא תוכלו לעבד, תכנסו לדפיציטים חדשים, תסתבכו, תרעיבו חברים ותבריחו אותם מכאן, תבזבזו כחות. באם באמת החלטתם (על נטיעה חדשה ועל מקורות כספיים שאינם) זה נורא זה בנקרוט".

בישיבת ההנהלה ביום שבת 6.4.1929 מציע חיימק'ה להוסיף לסעיף כלכלה סך 50 גא"י ליום. בן-דורי מסביר כי האפשרות להוציא כסף לכלכלה תלוי בהכנסות ובניכוי ההוצאות לצרכי המשק ולהחזר חובות. החבר זונדר טוען כי אין אפשרות להגדיל את תקציב הכלכלה. מנחם בורנשטיין מציע לצמצם במידה כלשהי את סכומי החזר החובות ולהעביר את הסכומים הנחסכים לכלכלה.

נשמעו גם הערות כי מחסן האספקה אינו מנוהל היטב וניתן היה לחסוך ולמנוע בזבוז מצרכים בניהול נכון.

באחת הישיבות נאמר: "כל החברות נחלשו, מפני שעבדו זמן ממושך עם כלכלה גרועה מאד. בשבועות האחרונים יש לנו באופן ממוצע בכל 12-13 חברות חולות" .

הדוגמאות בציטוטים שלהלן הן רק חלק משלל התלונות של החברים והחברות על כלכלה דלה, על חברים שמאשימים את עובדות המטבח והמחסן, ועל החלטות של קימוץ בתקציבי כלכלה עקב צרכים כספיים אחרים כגון החזר חובות והוצאות לצרכי המשק.

בכתבות הבאות ננסה לבדוק אם הרחבת שטחי החקלאות של גבעת השלושה והכנסת מפעלי תעשיה הביאה שיפור במצב הכספי ובאיכות הכלכלה של החברים.

אברהם הרצפלד חבר המחלקה החקלאית בהיסתדרות

אברהם הרצפלד חבר המחלקה החקלאית בהיסתדרות

   ערך והעיר –  חזי ראובני

מנחם בורנשטיין,חבר הנהלה, סדרן עבודה, חבר צוות הבניין

מנחם בורנשטיין,חבר הנהלה, סדרן עבודה, חבר צוות הבניין

הירשקה (צבי הגבעתי), עורף עלוני הקיבוץ

הירשקה (צבי הגבעתי), עורף עלוני הקיבוץ

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה גבעת השלושה, גבעת השלושה שיחות חברים, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s