ההכנות לקליטת חברי הכשרות קלוסובה ו"תל-חי" מפולין

באמצע שנת 1928 החלו דיבורים בין חברי גבעת השלושה על הסיכוי לקבל ל"גבעה" תגבורת של חברים שעתידים לעלות מפולין מאחת ההכשרות שייסד ארגון "החלוץ" באירופה. בהכשרות אלו התרכזו צעירים שעסקו בעבודות שונות בהתאם לצרכים באזור שבו נמצאה ההכשרה. בהכשרת "קלוסובה" עסקו החברים בעיקר בעבודות מחצבה. אורח החיים בהכשרה היה שיתופי ואמצעים כספיים למחיה להלבשה ולמגורים היו דלים. החברים בהכשרה הורגלו למחסור ועבודה פיזית קשה וכך גיבשו אידיאולוגיה שהתאימה להתיישבות בארץ ישראל, במיוחד בקיבוצים. המוסדות בארץ ישראל שפעלו לקליטת עליה ניהלו קשר מתמיד עם נציגי החברים בהכשרות באירופה, דאגו לסידור סרטיפיקטים (רשיונות עליה) לחברי ההכשרות, ותכננו איך לקלוט את החברים כשיגיעו לארץ.

חלוצי קלוסובה בפולין, תצלום פרידה מהקבוצה מהעולים ארצה, 1929.

חלוצי קלוסובה בפולין, תצלום פרידה מהקבוצה מהעולים ארצה, 1929.


בגבעת השלושה קוו החברים לקבל את העולים החדשים מההכשרות, ידעו על תנאי חייהם והאידיאולוגיה שהתפתחה בהכשרות. מדי פעם היו שליחים מהארץ בהם גם חברי "הגבעה" כמו פנחס רשיש ואחרים, שיצאו לאירופה ליצור קשר עם החברים בהכשרות, לספר להם על תנאי החיים בארץ ולהתרשם מהחברים ומרצונם להגיע לארץ ישראל ולהתיישב ולעבוד בקיבוצים.
פנחס רשיש, שליח ה"חלוץ" באירופה חבר גבעת השלושה. ראש העיר הרביעי של פתח תקווה

פנחס רשיש, שליח ה"חלוץ" באירופה חבר גבעת השלושה. ראש העיר הרביעי של פתח תקווה


בשנת 1928 עוד לפני הגעת העולים מההכשרה באירופה, הביעו בהנהלת "הגבעה" דעות שחלק מהחברים במקום אינם עושים מאמץ ראוי בעבודה, במשמעת ובחיי החברה ב"פלוגה" ולכן עתידים יהיו לעזוב בין אם מרצון ובין אם בכפיה. כפתרון לעזיבת חלק מהחברים נשענו חברי ההנהלה על האפשרות של הגעת החברים מהעליה.
מדברי משה מיז'יבובסקי בישיבת ההנהלה ביום 7.5.1928 : "… אין אפשרות לשום הנהלה להוציא לפועל דבר אם אין חילים. הגוף שלנו מתנוון ואין כל יכלת להמשיך את הדבר הלאה, הצעתי שתהיה ועדה, שתוציא חברים בלי רחמים ואלה שישארו יוכלו אולי להמשיך עד שתהיה עליה …"
יצחק טבנקין, יו"ר הנהלת "הקיבוץ המאוחד" הסתייג מדבריו של משה על הוצאת חברים וטען כי " הקבוצה נמצאת בכל תקופותיה במצב של עליה" וכן בהמשך: "… על שאלת החלפת אנשים, פזור … אין מה לדבר…"
באספה כללית מיום 11.5.1928 אמר החבר חיים שדבר בין השאר על עזיבת חברים : "… אל יאוש, ישנם די חברים מלאי מרץ ונוכל להמשיך עד עליה חדשה."
בשיחות רבות הן בישיבות הנהלה והן באסיפות הועלה נושא העליה החדשה כמשהו שיהווה מפנה לטובה למתיישבי גבעת השלושה. חברי עליה חדשה יוכלו להיות כוח עבודה רענן לעבודות חוץ או לפיתוח ענפי משק של הקיבוץ. חברי העליה יוכלו להיות אלטרנטיבה לחברים מיואשים, חסרי מוטיבציה או חלשים. גם המחשבה על קבלת החברים ואיך החברים החדשים יתרשמו מהקיבוץ הצעיר, הביאה למוטיבציה מוגברת לשפר את חיי החברה והיחס לעבודה על מנת לא ליצור רושם שלילי בעיני החברים העולים שיגיעו.
יצחק טבנקין יושב ראש מזכירות הקיבוץ המאוחד

יצחק טבנקין יושב ראש מזכירות הקיבוץ המאוחד

השיחות בעלמא אודות סיכויים לעליה הפכו לנושא ממשי כאשר נערכה ישיבת ההנהלה עם הח' קפילוביץ בענייני עליה ב – 16.6.1928 . הח' קפילוביץ בא מטעם ההנהלה הציונית לברר את האפשרויות לקליטה , כמו כן גם את הרצון לכך מצד כל קבוצה וקיבוץ. נמסרו לו מספרים על המצב במשק העצמי ובעבודה במשק הפרטי (עבודות חוץ – הערת חזי ראובני) ועל מספר האנשים העובדים בכל ענף וענף.
כאמור, היתה תקוה בין החברים ב"גבעה" לקליטה של עולים מההכשרות באירופה וקליטה במספרים גדולים, אך היו גם פקפוקים גם לגבי מספר העולים שניתן ורצוי לקלוט וגם בעצם העובדה באם המוסדות אכן יפנו את העולים לנקודות הישוב הקיימות, או להקמת נקודות חדשות, או יתנו העדפה לקליטה ב"עין חרוד" בגלל שחברי מזכירות "הקיבוץ המאוחד" יושבים בעין-חרוד. (יצחק טבנקין למשל – הערת העורך). בישיבת ההנהלה מיום 24.8.1928 העיר החבר הירשק'ה (צבי הגבעתי): "צריכים לכוון את העליה החדשה לנקודות הקיימות מפני שמצבם קשה מאד והם מצפים לעליה החדשה, צריכה להיות סיסמא : שמירה על הקיים". (הערה זו באה כתגובה על הערכות כי עבור העולים החדשים יוקמו פלוגות חדשות – דהיינו נקודות התיישבות חדשות ולא חיזוק ההתיישבות הקיימת. – הערת העורך)
זונדר: "רוצה להזכיר את המזכירות שלא תעוף בשחקים. מן החברים החדשים הרבה בהוודעם את התנאים הקשים לא ילכו לקבוץ" (בענין זה כנראה החבר זונדר העריך לא נכון את נחישותם ומסירותם של חברי ההכשרות לרעיון הציוני וההתישבותי, הערת העורך)
פרוזנסקי (יעקב אחוה): "כל הענין של העליה החדשה עוד לא בטוח, כי הוא תלוי באישים ומוסדות העליונים…. חברי המזכירות מפני היותם נמצאים בעין חרוד, לא מכירים את שאר המקומות ומספרים בעיקר על עין חרוד.."
באסיפה כללית 23.8.1928 השתתף החבר תרשיש ממזכירות הקיבוץ המאוחד. בדבריו התווה קוים לניהול קליטת העולים החדשים, בין השאר ציין שמתוכננת פלוגת חציבה בירושלים שחבריה יהיו עולים מהכשרת "קלוסובה". (כנראה בגלל נסיון בעבודת חציבה בהכשרת קלוסובה ) בדבריו התייחס גם לעלית קבוצת הכשרה מגרמניה : "בגרמניה ישנו קבוץ "חרות". הגרמנים בקושי נקלטו בתוכנו – ואם הנסיון הזה שוב לא יצליח – יש סכנה של חורבן כל העליה הגרמנית. לפי דעת הקבוץ עלינו ליצור פלוגה מיוחדת של גרמנים…" . (לא נעמיק במאמר זה על הנושא המיוחד של קליטת העולים מגרמניה, שכן נושא זה יכול להחקר במסגרת של הכנת מאמר נפרד – הערת העורך)
בישיבת ההנהלה ב 26.1.1929 דווח כי תוך שבועיים עד שלושה שבועות תגיע ל"גבעה" קבוצת ההכשרה "תל-חי" מפולין. הוחלט להכין מסיבה לקראת העולים הנקלטים בגבעת השלושה. התכנון לגבי מספר העולים היה לקלוט 30 עד 35 חברים מהכשרת תל-חי. החבר בן-דורי טען כי המספר של 35 עולים אינו מספיק ועלינו לדרוש להפנות אלינו עוד עולים – אפשרי מהכשרת "קלוסובה".
נמסר לחברים כי ההסתדרות הציונית תתמוך בקליטת העולים במענק שינתן לקיבוץ עבור קליטתם. כמה חברים הציעו לנצל את המענקים לפיתוח ענפי המשק וביצוע נטיעה. אחרים טענו שכספי הקליטה צריכים לשמש רק לצרכי העולים באופן ישיר.
מדברי החבר בנדורי בישיבת ההנהלה ביום ג' 29.1.1929 : "… חלק גדול של הכספים נצטרך להוציא בשביל סידור החברים החדשים. על ידי קומבינציות פנימיות נוכל להשתמש בכספים האלה בשביל הנטיעה למרות מה שאולי לא "נרויח" מהכספים האלה."
באסיפה כללית ביום ה' 7.2.1929 , הביע יצחק טבנקין, יו"ר מזכירות "הקיבוץ המאוחד", את דעתו כי ב"גבעה" ניתן לקלוט כ – 50 מעולי קלוסובה הצפויים להגיע. הובעו גם הסתייגויות מהמספר הגדול (המתוכנן) של 50 חברים נוספים, מסיבות של חוסר מקומות עבודה, גם מסיבת הכשרת חברי קלוסובה שהיא חציבה שבאותו זמן לא התאימה לגבעת השלושה. (העבודות במחצבת "מגדל צדק" החלו בתקופה מאוחרת יותר- הערת העורך) הובעו גם דעות כי חברי קלוסובה מעוניינים בקליטה ב"פלוגה עירונית" שהחברים בו יעסקו בתעשיה. מדברי החבר מנחם בורנשטיין:" סוף כל סוף נצטרך ליסד פלוגה עירונית מקבוץ קלוסובה…"

מה היתה מציאות הקליטה של עולי ההכשרות בגבעת השלושה? כמה חברי הכשרות נקלטו ב"גבעה", האם נקלטו ללא קשיי קליטה ? האם האידיאולוגיה של חברי קלוסובה התאימה למציאות הקיבוצית הארץ-ישראלית ?
על שאלות אלו ואחרות נענה באחת הכתבות הבאות.

ערך והעיר : חזי ראובני

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, גבעת השלושה, גבעת השלושה שיחות חברים, קבוצות הכשרה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s