מעמד החברה בקיבוץ גבעת השלושה

מעמד הנשים (החברות) בגבעת השלושה

החברים והחברות שהתישבו בגבעת השלושה בראשיתה ב – 1925 הזדהו ברובם עם עקרונות סוציאליסטים שפרחו בין צעירי אירופה בתחילת המאה העשרים ודגלו בשוויון מוחלט לאשה. החברה בקיבוץ נדרשה לעבוד מספר שעות שווה לחבר, ובהרבה מקרים לעבוד בעבודות השדה, המטע ומשק החי. חברות נשלחו לעבוד בקטיף תפוזים בפרדסים ובקשירת ענפים. בבתי האריזה עבדו חברות בבירור ואריזה. במשתלה רוב העובדים היו חברות שעליהן ניצחה ביד רמה החברה רחל שטרן, גם הרפת נחשבה כענף שיכולות לעבוד בו חברות, וכנ"ל גם הלול. ענפי השרות כגון: מטבח, חדר אוכל, בתי התינוקות, מחסן מוצרי מזון העסיקו כמעט אך ורק חברות. דא עקה – עבודת חברות בענפי השרות גרמה לפיחות במעמדן. הסיבה היתה שענפים אלו אינם מכניסים כסף אלא צורכים כסף. לפיכך ניסו לייעל את העבודה במוסדות השרות, להפחית את מספר העובדות וציפו מהעובדות למאמץ מוגבר.

רחל שטרן מנהלת המשתלה


באספה הכללית מיום 22.6.1928 טען חבר ההנהלה יחיאל דובדבני כי ענף הלול הפסיד כסף מפני שעובדות שם שתי חברות. תגובת החברה רחל : " דובדבני העיר שהלול הוא ענף המכניס דיפיציטים. ידוע לי מהשנים הקודמות כשעבדו 3 חברות והלול הכניס. השנה לול חדש ואי אפשר שהוא יכסה את כל ההוצאות . פה מוכרחות לעבד שתי חברות מפני התנאים המיוחדים כמו חסר מים וכו.."
לאחר מכן תיקן דובדבני את הערתו ואמר: " בענין הלול, לא האשמתי את החברות, לא אמרתי כי החברות לא מתאמצות."
בעלי תפקידים טענו כי יש חברות שלא מתמסרות לעבודה כפי שמצופה מהן, נטען כי במטבח ישנה תחלופה רבה ורוב החברות אינן מוכנות לעבודה זו. כאשר חברה דרשה לאשר הוצאה לעבודות שרות כגון קניית חוטים לתפירה, נטען כי חברות אינן עובדות ולכן אין חוטים.

רחל שטרן ובתיה בנדר עובדות במשתלה


מדברי רסנר באספה ב 8/1928 : "..אוי ואבוי לנו אם אנחנו נצטרך ללמד הבנה מצד המזכיר. אמר ללאה יוסילביץ , כי היא ידעה שתעבד במטבח אז היא חלתה. כאשר פונים לגזבר בענין חוטים, אז הוא אומר שתלכנה לעבוד אז יהיו חוטים. אני יודע שהבחורות עובדות הרבה יותר מאשר עובדים הבחורים בחוץ."
באסיפה הכללית ביום 3.11.1928 קובל מנחם בורנשטיין על חוסר תכנון במקומות עבודה מתאימים לחברות, והכוונה לעבודות מכניסות – שאינן ענפי שרות. בורנשטיין נתן לדוגמא את ענף הגורן שאליו הופנו לעבודה חברים חלשים והרווח היה לא פחות מעבודת סלילת הכביש הקשה.
החברה בתיה: " יש אצלנו שאלת החברה שלא נמצאה לה פתרון. במושבה יש הרבה עבודות מקצועיות בשביל החברה, שאפשר היה להרוויח בהן, כמו טפול הרכבה בפרדסים, אך לא היתה התאמצות לתפוס מקומות בעבודות אלה. במושב החברה מרגישה כי היא משתתפת ביחד עם החבר ביצירת המשק. בקבוץ החברה לרוב עובדת רק בשרותים. אומרים שאין לנו בחורות בריאות, כי כולן נחלשו והן לא יכולות לעבוד בעבודות חוץ אך גם עבודה במטבח , במכבסה וכו היא לא פחות קשה מעבודות חוץ. השאלה העקרית אצלנו – איך לסדר את החיים הפנימיים שלנו."
מדברי אברהמ'ל זדרנובסקי: " אנחנו צריכים לתפוס מקום בעבודות יותר מקצועיות המכניסות הרבה יותר מ 17.5 גר' צריך היה לתת לחברות או חברים או חברים אחדים לעבוד איזה זמן בלי שכר, ובלבד שיכנסו למקצוע כמו הרכבה, …"
גם החבר בן-דורי מביע את דעתו : " צריכים להכניס איזו חברות שלנו בעבודת ההרכבה. …. אנחנו יכולים להגיע לחמישים אחוז של עבודה מכניסה, אך צריכים תנאים מוקדמים לזה. למשל הקטנת מספר העובדות במתפרה דורשת השקעת סכום ידוע להספקה. זה גם נעשה. בחודש זה הוצאנו עד 15 לא"י להספקה. כל זה נעשה בהדרגה אך אין מקום להתגנדרות." ( הכוונה ללבוש יקר, הערת חזי ראובני)
בישיבת ועדת סדור העבודה מ- 7.7.1928 : " גיזום: מחליטים להכניס חברות לעבודת הגזום. אפשר גם להוציא חברות מהמוסדות בשביל עבודת הגזומים." משתמע כי סדור העבודה הרבה לנייד חברות עובדות מענפי השרות לענפי עבודה מכניסה – יתכן שבתקופות של חוסר בעבודת חוץ וחוסר עבודה בענפים המכניסים, שובצו החברות לעבודות השרות. יתכן שלדעת ההנהלה וועדת סידור העבודה היה עודף מסויים בעובדות בענפי השרות וכאשר נזדמנה עבודת חוץ המתאימה גם לנשים שובצו חברות בעבודות אלו במקום בענפי השרות.
בישיבת הנהלה מ 13.7.1928 בנוכחות חבר המרכז החקלאי נטע הרפז, דנו בבעיות המשקיות, ובהן עבודת החברות, הובעה דעה כי החברות מרגישות שיש כלפיהן יחס מפלה מצד ההנהלה כיוון שרובן אינו עובד בעבודות מכניסות. החברה ויטה הדגישה את הרגשת העלבון של החברות ואמרה: "לא התכונו שהבחורות צריכות לעזב את המחנה, אלא כאשר הגזבר עונה עד שלא תשלחו פועלים לעבודה, לא אתן כסף, אזי יש להגיד זאת."

בישיבת סידור העבודה 24.11.1928. הוחלט לקבוע חברות לעבודה בבירור בפרדסים. ארבע חברות נתבקשו לחפש אצל הפרדסנים במושבה אפשרות להתקבל לעבודה בבירור. בישיבת ההנהלה ב 22.1.1929 דיברה רחל שטרן על אפשרות הגדלת המשתלה וטענה שחבר הנהלה מנסה להגביל את ההגדלה הזו. רחל הוסיפה: : אין להגביל את הגדלת המשתלה כי יש צורך להעסיק את החברות בעבודת המשתלה.

בדיון בנושא בית התינוקות קבלה המטפלת פרל'ה ז'ק על עבודתן הקשה של העובדות בבית התינוקות. בתשובה אמר בן-דורי : "אני מתנגד להגדלת מספר העובדות בבית הילדים. אפילו אם זה יהיה על חשבון החינוך." (סביר להניח שהתנגדותו של בן-דורי היא מהטעם שהעבודה בבית הילדים אינה "עבודה מכניסה" והוא מעדיף להפנות חברה לעבודה בקטיף תפוזים או במשתלה שם היא תוכל להביא כסף תמורת עבודתה, הערת חזי ראובני)
( יש לשים לב לעובדה שבשנים 1928/29 מספר הילדים בגבעה היה קטן ועדיין לא הועסקו נשים רבות בטיפול בילדים, בגננות ובהוראה. האם בשנים הבאות הצטמצם מספר החברות העובדות בעבודה מכניסה ? הערת חזי ראובני)

טובה ליניק עובדת במחצבות מגדל צדק


בכתבות הבאות נבדוק את השינויים בהרכב כח העבודה בקיבוץ ואת השפעת הנשים על רמת ההכנסות עם כניסת מפעלי תעשיה לקיבוץ וכאשר צומצמה עבודת החוץ של החברים.

ערך והעיר: חזי ראובני

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה גבעת השלושה, גבעת השלושה שיחות חברים, נשים במושבה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s