למי קראת פטיש?

"הפטישניקים"

מקצוע הולך ונעלם, כך נקראו עובדי המחצבות במגדל צדק שהפעילו את הפטישים שברו ופצחו את הסלעים. סיפורו של יונה חיימוב חבר גדוד העבודה שעבד בכבישי הדרום וכבישי החוף בשנות ה- 20.אלו הותיקים בעלי ניסיון היו מבוקשים במיוחד כי הם ידעו לעבוד עם הפטיש הגדול. "הפטישניקים" יונה חיימוב היה "פטישניק".בשנים שלפני המאורעות רוב הפועלים היו ערבים. אחרי המאורעות החליפו אותם יהודים.יונה מספר בראיון למורדכי רייכר על העבודה במחצבה.

חיימוב יונה וסלבה, תמונה באדיבות זלמן חיימוב בנם

לשאלה האם היה קשה לעבוד במחצבות ענה יונה:

"להרים פטיש במשקל 15-14 ק"ג ולפוצץ אבנים כבדות שמונה שעות ביום זו לא מלאכה קלה" חיימוב זוכר את הימים הראשונים. כשהייתה מגיעה שעת הצהרים כבר לא היה כוח לאכול, היה שוכב "ברוג" על ערמת אבנים. במיוחד היה קשה בקיץ, אז היו רצים לבריכת המים לשטוף את הגוף ולהרוות את הצמאון.

חיימוב מסביר את העבודה "כמובן שזה היה מותנה בכוחו של העובד, אך יותר מזה בתפיסת העין שלו. חשוב היה לדעת כיצד ל"השכיב" את האבן והיכן לתת את המכה כדי שהאבן תתבקע ותתפורר לרסיסים. אוי למי שלא ידע את העבודה.

אלו היו מסובבים את האבן כדי להגיע לזווית הנכונה. משקלן של אבנים יכול היה לעלות על משקל טון אחד. האבן הייתה מקבלת צורה של בצל, "ציבלה" שהייתה מקשה עוד יותר את מלאכת הביקוע.

לשאלה כיצד עבדו היהודים מול הפועלים הערבים ענה חיימוב כי היהודים לא נפלו ביכולת ויעילות העבודה מן הפועלים הערבים.

אחרי שהפועלים היהודים התרגלו לעבודה נקבעה נורמה של מכסה אותה היו צריכים להספיק ביום עבודה. לארח שעמוד במכסת העבודה החלו המעבידים לערער על גודל המכבה. החלו ויכוחים גדולים ואספות פועלים סוערות. בהתערבות מועצת הפועלים נפתרו הבעיות.

העבודה במחצבות הופסקה בעקבות אירועים שונים. לימים החודשה העבודה במגדל ויונה חזר לעבוד בחציבה. הוא מספר לרייכר בעיניים נוצצות " מה לעשות, התגעגעתי לפטיש הגדול"

סיפורים נוספים אודות עובדי מחצבה מגדל צדק נתן לקרוא בספר "העמדה הקידמית" שליקט עיבד וערך מרדכי רייכר

העמדה הקידמית, כריכת הספר של מרדכי רייכר

נוני ירון
אחראית אוספים מיוחדים
מנהלת תוכן

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, גבעת השלושה, מגדל צדק, מתוך הארכיון, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s