רכבת ראשונה בעולם שאינה פועלת ביום השבת וביו"ט

רכבת ראשונה בעולם שאינה פועלת ביום השבת וביו"ט
ענף מסילת הברזל בפתח-תקוה.

למה אנחנו נדרשים דוקא היום לדבר בעניין "הרכבת"? בימים האחרונים מתנהל דיון בעניין גורלם של עצי האקליפטוסים שהיו ושרדו במתחם תחנת הרכבת סוף רחוב פינסקר.ישנה דרישה לעקור חלק מהם ולבנות במקום מגרש ספורט וכביש. ראו כתבה בעיתון מלאבס מתאריך 26 במרץ 2017

אופייה החקלאי של המושבה פתח תקוה וההצלחתה החקלאיית, כמויות הפרי הגדולות שיועדו ליצוא חייבו את פ"ת להבטיח דרכים נוחות להעברת התוצרת החקלאית לנמל ימי. בתחילה שימשו לכך הגמלים. אחריהם עגלות באו רתומות לסוסים.  אך כל אלה בצירוף דרכי עפר מרובות מהמורות הקשו על שיווק התוצרת החקלאית. גם רכישת מכוניות המשא של אותם הימים לא פתרה את הבעיה עקב הדרכים הקשות לנסיעה. הפיתרון הטוב ביותר שנראה באותם ימים היה ה"רכבת". רכבת שתקשר את פ"ת עם רשת מסילות הברזל שבארץ (בעיקר נמל יפו), ועם זו של מצרים וסוריה.

העמסת פרי מתחם הרכבת, צלם ניסן בן נעם

לכן, עוד בשנת 1919-1920 התחילו לעסוק במושבה ברצינות בשאלת העברת ענף של מסילת הברזל על אדמתה כדי לאפשר תנועה סדירה של נוסעים ומסעות.  ובמיוחד הובלת פרי ההדר של פ"ת לנמל יפו. הכוונה הראשונית הייתה לסלול קו ישיר בין פ"ת ונמל יפו. אך לכך לא נמצא הכסף הנדרש. הפשרה שנמצאה הייתה התחברות בסֶנֶף לקו ראש-העין-לוד- יפו.

בדיונים המקדימים על הרכבת בוועד המושבה התגלו חילוקי דעות על המסלול בו תעבור מסילת הרכבת. כל פרדסן ביקש שהרכבת תעבור סמוך לפרדסו. מיכוון שסכום הכסף המוגבל המהנדס האנגלי הנחרץ קבע את מיקום המסילה. אחת מהשאלות שנשאלו ע"י המהנדס הבריטי הייתה האם יש ערך היסטורי או ארכיאולוגי עבור תושבי המושבה למבצר אנטיפטרוס ומאחר ולא קיבל תשובה. החליט על דעתו לא לפגוע באתר ולעקוף אותו.

הנושא קרם עור וגידים בהשתדלותו של הנציב העליון הרברט סמואל והתמיכתו הכספית והערבויות של הברון רוטשילד. במכרז להקמת סוללת העפר למסילה זכה משרד הקבלני. ביצוע העבודה נמסר ל"פלוגת בוני מסילת הברזל" של "גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור". בעבודה עסקו כ- 300 איש וחלקם היו פועלים מפתח-תקוה. בחודש מרץ תרפ"א הקימו חברי הגדוד מחנה עבודה במבצר אנטיפטרוס  ומשם יצאו חברי "גדוד-העבודה" לבנין הרכבת הראשונה  באם המושבות העבריות בארץ. העבודה ארכה כשנה, והביאה רווחה זמנית לחקלאי המושבה.

השותפים לחתימת החוזה להקמת הרכבת היו: השלטון הבריטי, ועד המושבה פ"ת וחברת יק"א (רוטשילד). החוזה נחתם ב- 3.3.1921 נאמר בו שהרכבת תלך בכל יום פרט לשבתות,יום ראשון, וחגים עבריים, בין שתי התחנות האלה: הרכבת תצא בבוקר מפ"ת ותשוב בערב מראש העין. הרכבת תלך בכל יום מפ"ת ליפו דרך ראש העין ולוד מבלי שהנוסעים יחליפו עגלות.

כתבות בנושא הופיעו בעיתונות של אז. ב"הארץ" 26.11.1920 נכתב שהברון הסכים להשתתף בעלות  סלילת קו הרכבת.
בעיתון "דואר-היום" 11.3.1921 נכתב על טכס  שנערך בכ"ז אדר- א. 7.3.1921 המציין את תחילת העבודה על מסילת הברזל שהתקיים בתחנת ראש העין. "בכדי לתת להתחלה זו אופי לאומי, נסעו חברי ועד המושבה והרב י.א.ציטרון לראש העין. בטקס נכחו כל הפועלים, המהנדס (נוצרי) רב המושבה (ציטרון). ציטרון פתח בנאום יפה את החגיגה לכבוד העולים הפועלים [אנשי העלייה השלישית] והרים על נס את עבודת הממשלה האזרחית בארץ לטובת הפרחתה של זו ושל תושביה בלי הבדל דת וגזע. הוא ציין והדגיש ציין את הערך הלאומי שיש בעבודה זו.  מר ליפא ויניצקי  סגן ראש הועד "ברך את העובדים ואמר: היום הננו חוגגים את התחלת העבודה, את הנחת היסוד לסלילת מסילת הברזל הראשונה למושבה העברית הראשונה בארץ. על ידי עבודה עברית. רכבת זו תהיה הראשונה מעבודתנו להגשמת "ביתנו הלאומי"[הצהרת בלפור], והפרחת פתח-תקוה. [ ..] זיעה ודם נשפכו במקום הזה כמים.. אנשים בעלי משפחות מתו תחת עולם. על מזבח הנבלים, על חטאנו ופשענו הגדול-כי יהודים נולדנו.. אך אנחנו מעולם לא התביישנו ביהדותנו ודתנו, – המושבה נתנה לממשלה סכומים הרבה יותר גדולים משהעבודה עולה בתנאי שתעביד יהודים. ועוד הכניסה בחוזה שביום השבת לא יעבדו. בימי התורקים השתדלנו שלא לעבוד בשבת ובשביל זה היינו נותנים את נפשנו. אבל הפעם אחי ! מוצאים אנו זאת בטופס הממונות [המנדט הבריטי] המכירה את יום השבת ליום המנוחה שלנו. יחד עם זה מוצא אני לחובה להזכיר את פעולותיו של הנדיב הברון רוטשילד לטובת היישוב, שלולא הוא והחלוצים הראשונים הנקראים כעת "יישוב נרקב" [ע"י חלוצי העלייה השנייה והשלישית] -מי יודע מה היה כעת בארץ"

אחד הפועלים דיבר לכבוד היום. והביע את תקוותו לראות את ארצנו בנויה ע"י הזיעה העברית [ולא הערבית].  ואחרי שהניחו את אבן היסוד, שתו מיינות המושבה לחיי הממשלה והנציב העליון בראשה, לחיי הברון רוטשילד ולחיי ארץ ישראל העתידה.

הסכום הראשוני של 20.000 לי"מ עליו הסכימו שיספיק להקמת הקו. כמובן שלא הספיק. ההוצאה הממשית הייתה למעלה מ-50.000 לי"מ. לפיכך נחתם ב- 17.7.1925 חוזה נוסף בין שלושת השותפים שבא להבטיח את תשלום וועד פתח-תקוה ופיק"א להנהלת הרכבת.

בשנת 1929  הוגש  ע"י מועצת המושבה פ"ת לנציב העליון תזכיר בדבר קו מסילת הברזל מפ"ת לנמל יפו. בתזכיר מציינים את הגורם שהביא לסלילת הקו ראש-העין פתח-תקוה והוא שיווק פרי ההדר והקושי לשנעו לנמל יפו בחורף כשהדרכים הרוסות ובאזור ביצה גדולה. השאיפה הראשונית הייתה לחבר את פרדסי פ"ת לנמל-יפו.

הממשלה טענה לחוסר אמצעים כספיים והצעתה הייתה שפ"ת תמציא לה הלוואה לביצוע הסלילה. שתי אפשרויות עמדו לביצוע: אחת סלילה לראש העין בעלות של 20 אלף לי"מ. שנייה סלילת מסילה ישירות לנמל יפו בעלות של 70 אלף לי"מ. ההלוואה שהברון רוטשילד נתן הייתה רק בסך 20 אלף לי"מ. לכן הוחלט בלית ברירה לבצע את הקו לראש-העין. ב- 11.11.1921  נחתם החוזה עם הנהלת הרכבת בו נקבע שההלוואה תסולק מהכנסות קו הרכבת. בזמן הביצוע נתגלו קשיים נוספים הקשורים ברוחב פסים שונה של המסילה. קשיים אלו ייקרו את הוצאות ההובלה ברכבת עד ל-53 אלף לי"מ. לכן, מועצת המושבה בקשה לסלול את קו הרכבת מפ"ת ישירות לנמל יפו. בקשה שלא אושרה. בינתיים השתפרו הדרכים בין פ"ת לת"א יפו. הגיעו לארץ מכוניות משא מתקדמות יותר וההובלה במשאיות הפכה לכדאית יותר. חזון הרכבת נשכח עד.. לחודש נובמבר 1921 בו החלה הרכבת פתח-תקוה -ראש העין לפעול.

בשנת 1928 עם פתיחת הכביש החדש פתח-תקוה – תל-אביב בוטלה רכבת הנוסעים בין פתח-תקוה –  יפו – תל-אביב במטרה להקטין ההוצאות והפסדי הרכבת.

בחודש ספטמבר 1949 חנכה מדינת ישראל את קו הרכבת מראש-העין אל בני-ברק. כחלק מתנועת הרכבת בין חיפה לתל-אביב.

נ"ב, הכספים להקמת קן הרכבת ניתנו כהלוואה והלוואה יש להחזיר. בהסכם הנהלת הרכבת דרשה ביטחונות לסכום כסף בסיסי באם רווחי הרכבת לא יגיעו לסכום זה. וועד פתח-תקוה בערבות יק"א התחייב להשלימו. בישיבת וועד המושבה ב-  י"ב כסלו תרפ"ז מופיע אברביא  נציג יק"א לישיבה. מוזמנים גם נציגי החקלאים ונושא השיח הוא תשלום הוועד על הדיפיציט בהפעלת קו הרכבת.
ב- כ"ז כסלו תרפ"ז נקרא דיון נוסף בנושא דיפיציט הרכבת. אברביא מקריא את כל ההסכמים משנות 1921  1922 ודורש את הכספים עליהם התחייבה המושבה. ל. וויניצקי טוען שבעלי הפרדסים כפויי טובה. הרכבת הצילה אותם ועכשיו הם בורחים ממילוי  ההסכמים עליהם הם חתומים. נציגי  הפרדסנים מבקשים שהדיפיציט ישולם ע"י כל תושבי המושבה ולא רק הפרדסנים בטענה שכולם (תושבי המושבה) נהנים ממנה. הורדת מחירי המזון, הדלק וחומרי הבנייה שמסיעה הרכבת לפתח-תקוה חוסכים לכולם. אחד מנציגי הפרדסנים מבקש לפתור את בעיית ההפסדים בחיוב כל ההובלה למושבה שתתבצע רק באמצעות הרכבת.

החוב ליווה את פ"ת שנים רבות ורק לאחר קום המדינה סיימה פ"ת את התחשבנותה עם נציגי פיק"א.
כתב זלמן חיימוב

כתבות נוספות אודות הרכבת בפתח תקווה:
רחוב הרכבת- כתבה שפרסמנו בעבר בבלוג
ויקיפדיה
הרכבת היהודית- מרכז פיסג"ה פתח תקוה

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה בתים היסטוריים, רפורטג'ות מתוך הארכיון, תחבורה, תחנת הרכבת, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s