דרך ז'בוטינסקי- פתח-תקוה בני-ברק רמת-גן תל-אביב.. הרח' הארוך במדינה.

כשאתם נוסעים היום ב"דרך ז'בוטינסקי" נעים דרך הנחש המתעקל בין פתח תקוה לתל אביב ופיגומי הנתיב של הרכבת הקלה משגעים את הנהגים לא עלתה בכם המחשבה איך ניתן שם לרחוב אחד הארוך כל כך. תודות לזלמן חיימוב המתנדב שלנו שבוחר כל פעם עניין אחר לחקור ולהפוך בו קבלו את סיפורו של רחוב "דרך ז'בוטינסקי"

פטירתו הפתאומית של זאב ז'בוטינסקי בגיל 59 ב- 4.8.1940  הכתה את תלמידיו ומעריציו בהלם. ז'בוטינסקי היה מנהיג ומייסד נערץ של התנועה הרוויזיוניסטית. בעיני אוהדיו היה היהודי הגדול בדורו שהשפיע רבות על דרכה של התנועה הציונית. ייסד את הגדודים העברים במלחמת העולם הראשונה. הקים תנועה פוליטית גדולה בגולה ובארץ. הידיעה על מותו זעזעה את כולם. אוהדיו נפוצו בכל העולם היהודי ובכל ישוב וישוב בארץ. בקרב תלמידיו ובמוסדות התנועה זכרו ותורתו יישארו חיים לנצח נצחים. מעריציו ביקשו להנציחו באופן רשמי וברמה ממלכתית, כשממלכה איננה עדיין. הדרך להנצחה התאפשרה ברמה המוניציפאלית ביישובים היהודיים הקיימים. ניתן באופן רשמי לקרוא לשמות רחובות או מבנים ע"ש בהתאם להחלטת המועצה המקומית או העירייה. ברור שכדרכה של תנועת ז'בוטינסקי ההנצחה צריכה להיעשות בגדול ובהדר.

עומס תנועה בדרך ז'בוטינסקי

הראשון שהעלה את הרעיון לקרוא  רחוב בשם ז'בוטינסקי היה ד. תדהר. יום לאחר היוודע פטירתו של ז'בוטינסקי ב-.5.8.1940  שולח תדהר מכתב לראש עיריית תל-אביב ובו הצעה  "על מנת לשמור  את זכרו, את זכר מעשיו הרבים והכבירים לעם ולארץ לקרוא לרח' הירקון בת"א ע"ש ז'בוטינסקי".

תדהר מסביר את החלטתו בכך שזה הרחוב החשוב היחידי בעיר שאפשר לשנות את שמו מבלי לפגוע בשמות אישים ידועים אחרים. (תדהר אינו יודע ששם רחוב זה כבר הובטח לאוסישקין).

וכך באמצעות נציגיהם במועצות העירוניות ובמושבות. החלו חברי התנועה הלאומית לדרוש קריאת רחובות ע"ש המנהיג. במועצות ובעיריות משרתים אנשים פוליטיים שחלקם בעיקר ממפלגות הפועלים מתנגד לדרכו של ז'בוטינסקי. אלו הביעו את דעתם והתנגדותם. אם כבר הסכימו אזי במקביל יש להנציח גם את אנשיהם. בנוסף נציגי הרוויזיוניסטים ביקשו להנציח את שמו של ז'בוטינסקי ברחובות הכי יפים, הכי ארוכים והכי מפורסמים וחשופים לצפייה המונית. בעייה נוספת בה נתקלו היה הנוהג הפנימי במרבית היישובים אוסר להחליף שם רחוב הנקרא על שם אדם פרטי בשם אדם אחר. לפיכך נותרו רחובות המתאימים לשינוי שם כאלו ששמם אינו קרוי על שם אדם, אלא, על שמות תנועות ציוניות, אירועים, צמחים, שמות בעלי חיים מבנים גיאוגרפים וכד'. סוג נוסף של רחובות היו כאלו ששמם היה על שם אישיות שהשלטון הבריטי ביקש להנציח.

דרך ז'בוטינסקי, כניסה לפתח תקווה, צלם לא ידוע

המשקיף 24.7.1942  "אגב דיון במועצת ראשל"צ על קביעת רחוב ע"ש המנהיג ז'בוטינסקי- וההצעה במועצה לקרוא את הרחוב החוצה את ראשל"צ ע"ש צ'רצ'יל וההתנגדות להחלפת שמות רחובות קיימים בשמו של ז'בוטינסקי  בדיונים שנמשכים כבר שנתיים ימים אומר  ראש המועצה לשעבר מ. לוין בהציעו לקרוא את הכביש הראשי החוצה את המושבה על שם זאב ז'בוטינסקי : "שמעתי שבועדת השמות היה מי שאמר לקרוא את הכביש על שם צ'רצ'יל. ז. ז'בוטינסקי הוא הצ'רצ'יל שלנו. הוא כמוהו התריע תמיד , חזה וראה את הנולד. ז'בוטינסקי הוא של כולנו [..] לאחר הרצל היה ז'בוטינסקי היחיד,

דרך ז'בוטינסקי, צלם לא ידוע

שרכש לו את כתר המנהיג ברצון של כל האומה".

במועצת עיריית תל-אביב נערכה ישיבת אבל לזכרו של ז'בוטינסקי ביום  11.8.1940  רה"ע רוקח : "אזכרת ז'בוטינסקי, הישוב הוכיח כמה היה הישוב קשור לשם הזה. המסמל מלחמת התקומה, רבים היו מתנגדיו, אולם כולם הזדעזעו לשמע מותו. והעם כולו מתאבל על מותו. בכדי להנציח את שמו בתל-אביב נחליט כולנו פה אחד לקרוא רחוב גדול ונאה על שמו".

לפני הישיבה המיועדת  קרו כמה דברים שמעכבים, כנראה, את מתן השם ז'בוטינסקי בתל-אביב: ת"א מופצצת ע"י מטוסים איטלקיים ב- 9.9.1940 נהרגים בה כ- 100 אזרחים, נוסף על כך ראש העיר רוקח חולה ואינו מגיע לישיבות המועצה מ- 24.9.1940 עד ל- 27.10.1940.  בינתים הוועדה לקריאת שמות רחובות בעיר מופצצת בהצעות לקריאת רחובות שונים ע"ש ז'בוטינסקי.

ישיבת מועצת העיר ת"א ב- 10.11.1940  ד"ר משה כהן (נציג הרוויזיוניסטים) מציע להחליט על קריאת רחוב בשם ז'בוטינסקי. מחרתיים יום ההולדת ה- 60 שלו. הצעתו המקובלת על וועדת השמות היא להחליף את שם הרחוב "קיבוץ-גלויות" בשם זאב ז'בוטינסקי.  רה"ע  רוקח :בנוגע לרחוב ע"ש ז'בוטינסקי אני מבקש להסכים, כשם שתמיד החלטנו על שמות לרחובות מתוך הבנה הדדית וויתור.

דב-הוז (מפלגת הפועלים): אני חבר ועדת השמות ולא שמעתי על ההצעה לפני כן. מבקש שהות לחשוב על כך. רה"ע רוקח: מציע לכנס ביום ג' ביום מלאות 60 שנה להולדת ז'בוטינסקי ישיבה מיוחדת של ועדת השמות. (הצעתו מאושרת).

ישיבת מועצת העיר ת"א ב- 24.11.1940  הנושא הקמת רחוב על שם ז'בוטינסקי. רה"ע רוקח "מבקש לגמור את השאלה הזאת ברוח טובה, כי אין לדחות יותר". דב הוז: יש להביא את השאלה תחילה לועדת השמות כפי הסדר המקובל, עם הסיעה לא התייעצה תחילה. רה"ע: הבאתי את זה לפני כל האינסטנציות המתאימות, ומסרתי גם למר גורפינקל על ההצעות. ד"ר כהן: חושב את כל הענין הזה של קריאת רחוב ע"ש ז'בוטינסקי הוא שערוריה. מציע לשנות את שם הרחוב קיבוץ גלויות בשם ז'בוטינסקי.

 שלוש : מאז אני חבר בועדת השמות לא התאספה הועדה לישיבה אלא החתימו אותנו על הצעה. ומדוע יש כאן צורך בישיבת ועדת השמות. גורפינקל: העניין לא נעשה בסדר רצוי, אם כי אין אני אומר שזה במתכוון.  פנקס: מציע להפסיק את הישיבה, למען תוכל ועדת השמות לדון בשאלה כעת. מאשרים ומפסיקים את הישיבה.  רה"ע: מודיע בשם ועדת השמות שהוסכם לקרוא בשם ז'בוטינסקי את שם רחוב קבוץ גלויות. בשם קיבוץ גלויות יקרא רחוב אחר מתאים.

ברמת גן  נערכת ישיבת הנהלה ביום 19.8.1940   " א.קריניצקי נשיא המועצה פתח את הישיבה ומבקש מהקהל לכבד את זכרו של המנוח הגדול זאב ז'בוטינסקי בקימה. ומכריז על הנצחת שמו של המנהיג ברמת גן ע"י קריאת רחוב על שמו ברחוב "הקשת". הרחוב הנאה ביותר במושבה יקרא מעתה רחוב ז'בוטינסקי".

בני-ברק. ידיעה בעיתון המשקיף 27.12.1940 מוסרת על רחוב על שם ז'בוטינסקי בבני-ברק. אחרי דיונים נוספים במועצה המקומית בבני-ברק בישיבתה המלאה אמש בקשר עם קביעת רחוב על שם ז'בוטינסקי. נתקבלה ברוב דעות הצעתו של חבר המועצה מר גרשון לסקי לקבוע את רחוב העלייה בבני-ברק שהוא הרחוב הראשון  המוביל מהרחוב הראשי רח' רבי עקיבה על שם המנהיג זאב ז'בוטינסקי.

 פתח-תקוה באותם ימים נמצאת לאחר מלחמת בחירות עירונית ייצרית ממושכת. הבחירות לא הביאו לתוצאה מוחלטת. שני הגושים הגדולים (הגוש הפועלי והגוש האזרחי) הגיעו לתיקו. נציגי הדתיים התפצלו בתמיכתם בין שני הגושים באופן זהה. כך שההחלטה על בחירת ראש עיר המתינה להחלטת המושל הבריטי. עיקר דאגותיהם של נבחרי העיר הייתה להבטחת מקומם הראוי בהנהלת העיר.

לכן, אפילו תומכיו הרבים בעיר דחו  במעט  את הנצחתו של ז'בוטינסקי. יוסף ספיר מתמנה לראש עיריית פתח-תקוה בהחלטת המושל הבריטי ב- 14.8.1940.  הוא מקבל עירייה במצב כספי קשה עם חובות גדולים דבר שמטריד מאוד את מנוחתו.

רק בישיבה השנייה של מועצת העיר ב- 21.8.1940 מעלה את זכרו של ז'בוטינסקי שמעון כץ נציג מפלגת אגודת ישראל.

ישיבה מועצת העיריה בפ"ת 10.11.1940 אחד הנושאים העומדים לדיון: בחירת וועדת "קריאת שמות לרחובות" ספיר יו"ר הישיבה  מדבר על דבר רחוב שיש לקרוא ע"ש ז'בוטינסקי. ההנהלה בישיבתה

החליטה לקרוא רחוב על שמו ומציע למועצה לבחור בוועדת קריאת שמות לרחובות. מר כרמלי נציג פועלי-ציון שמאל. מתנגד לקריאת שם לרחוב ע"ש ז'בוטינסקי. הוא רואה בזה הפגנה פוליטית לפרסם בן אדם שעמד בראש התנועה הפאשיסטית שהתנגד להסתדרות הפועלים וכ"כ התנגד לתנועה הציונית. היו"ר מבקש מה' כרמלי להימנע מוויכוח בעניין זה. הוחלט: לאשר את  החלטות ההנהלה כולן.

ישיבת מועצת העיריה בפ"ת 26.12.1940 על סדר היום בחירת ועדה לקריאת שמות רחובות. נבחרת ועדת קריאת שמות לרחובות וחבריה : ש שטמפפר. בורשטיין יוסף. טרופה. בר-אוריין אברהם. איכילוב עזרא שפירא יהודה.

ישיבה מועצת העיריה בפ"ת 26.1.1941  על סדר היום: החלטות הועדה לקריאת שמות לרחובות.  מחליטים לאשר קריאת שמות ל- 5 רחובות.הרח' הם :1. רח' ז'בוטינסקי במקום דרך תל-אביב.

  1. רחוב חיים עוזר במקום רח' יבנה. 3. רח' יבנה במקומו החדש. 4. רח' חדש ע"ש יוסף ריבלין
  2. רח' ע"ש חיים ארלוזורוב בדרך לגבעת השלושה. החלטה שסיפקה את כל הזרמים בפתח-תקוה.

המשקיף 11.3.1941  חגיגת הפתיחה של הרח' ע"ש ז'בוטינסקי בפתח-תקווה. אתמול אחר-הצהרים חגגה פ"ת את פתיחת הרחוב ע"ש המנהיג זאב ז'בוטינסקי בנוכחות : בבקוב, מ.ארבר. ר.רוזוב. תזמורת מכבי אבשלום. בניצוחו של מר דרורי. הרב ד"ר ישראל צבי כנר נשא נאום ואמר:" ז'בוטינסקי איננו זקוק לכבוד חיצוני. כבוד הוא לעיר שיש בה רחוב על שמו של המנהיג". בשירת התקוה הסתיימה החגיגה.

בשנת 1943 החלו ראשי התנועה הלאומית בפתח-תקוה לשכנע את  המועצה הכפרית להאריך את רח' ז'בוטינסקי בתחום המועצה הכפרית.

בישיבת המועצה והמועצה הכפרית יום ג' 1.6.1943   מחליטים שהמועצה הכפרית תקרא את המשך רחוב ז'בוטינסקי מהאזור העירוני עד לסוף גבול השפוט שלה ע"ש ז'בוטינסקי. ולפרסם זאת בעיתונות.

בחודש אוקטובר 1943  מבקשת המועצה הכפרית של פתח-תקווה  בה נמצאים רבים מתומכי הרוויזיוניסטים ליצור רחוב ארוך ומרשים בשם ז'בוטינסקי ולשם כך שולחים מכתב להנהלת רמת-גן שתעניק את השם ז'בוטינסקי לרחוב "פלומר".

פרוטוקול הנהלת המועצה רמת-גן מיום 4.10.1943

"מחליטים בחיוב על הצעת המועצה המקומית פתח-תקוה (האזור הכפרי) לקרוא את קטע הרחוב הראשי המוליך לפתח-תקוה והנמצא בשטח שפוטה של המועצה ע"ש ז'בוטינסקי ז"ל. המועצה תשתדל לעשות הכל כדי לממש את ההצעה , בתנאי שהעניין מסודר באופן רשמי ע"י יתר הרשויות המקומיות".

ברור שרמת גן הציבה תנאים. אך התנאי החשוב ביותר אינו מוזכר והוא החשש מתגובת הבריטים השולטים עדיין בארץ. זאת בעקבות מחיקת שמו של הנציב העליון הבריטי השני בא"י (1925-1928) לורד הרברט  פלומר אשר בהיותו נציב החליט לפעול לסלילת כבישים בארץ כדי לפתור את בעיית האבטלה ההמונית. פלומר יזם את סלילת כביש תל-אביב פתח-תקוה בשנים 1927-1928 .

רק בחודש ינואר 1948 לאחר שהמשטרה הבריטית פינתה את בנייני המשטרות והוציאה את כל כוחות השיטור הבריטי  מרמת-גן בני ברק ופתח-תקוה (למעשה כבר ב- 11.12.1947). תופסת מועצת רמת-גן אומץ וחוזרת לדון ולהחליט בעניין.

פרוטוקול ועדת שמות הרחובות ברמת-גן מתאריך 19.1.1948

"ד"ר רימלט מציע  בשם ועדת השמות רשימה של שמות חדשים לרחובות ברמת-גן". "ה' מלמדוביץ (נציג התנועה הרוויזיוניסטית) מציע להשאיר את השמות המלאים של אנשי השם. ולהחליף את השם "דרך פלומר" לרחוב ז'בוטינסקי". ה' קריניצקי (נשיא המועצה) מסכם את הויכוח ומציע לשנות כבר את השם "דרך פלומר" לדרך ז'בוטינסקי. ולקבל את כל ההצעות שהובאו ע"י הועדה".

תזכיר פנימי ליו"ר ועדת השמות רמת-גן מתאריך 20.1.1948.

" יואיל כ' לרשום לפניו כי בישיבת מליאת המועצה מיום 19.1.1948  הוחלט לאשר ברובה את ההצעה שהוכנה ע"י הועדה למתן שמות לרחובות ובהסתייגויות כדלהלן:

א. להשאיר את השמות הלועזיים של כל אנשי השם הנודעים, כמו: הרצל, ביאליק, ז'בוטינסקי, סוקולוב, ארלוזורוב, נורדאו. (בהחלטה עונים גם על ההצעה שוועדת השמות גיבשה .לקריאת רחובות רמת-גן בשמות עבריים במקום לועזיים, כמו: רח' ח"ן במקום רח' חיים נחמן ביאליק ורח' זאב במקום רח' ז'בוטינסקי ועוד..).

ב. הוחלט כי הדרך הראשית הנקראת דרך "פלומר", תכונה בשם זאב ז'בוטינסקי, ועל הועדה להציע שם הולם אחר לרח' הקודם. שנקרא על שמו של הנ"ל ".[כיום שמו רח' משה שרת]

בכבוד רב א. קריניצקי נשיא המועצה המקומית. 20.1.1948

בינתיים בתל-אביב מתמודדים עם  עומסי התנועה הגדלים הסותמים את רחובות מרכז העיר. ההתעוררות הכלכלית שבאה משנת 1942 בעקבות פריחת המשק הכלכלי העובד למען צבא בריטניה, הרחבת פעולתו של נמל-ת"א המשרת את יצוא פרי ההדרים, המשאיות הנושאות את הפרי גורמות לפקקי תנועה גדולים במרכז ת"א. כל אלו יצרו עומסי תנועה גדולים בעיר. בשנת 1946 מודיעה עיריית ת"א על מכרז לסלילת כביש אספלט ברח' ז'בוטינסקי וחיבורו אל דרך פתח-תקוה. (באמצעות הקטע "על כנפי נשרים").             ב- ספטמבר 1947 מסתיימת העבודה: המשקיף 14.9.1947 "נסתיימה סלילת רח' ז'בוטינסקי עד כביש פתח-תקוה (ישפר את הדרך מפתח-תקוה לנמל תל-אביב)".

חיבור  רח' ז'בוטינסקי בת"א עם דרך פתח-תקוה מביא את סופר עיתון המשקיף ברמת גן  לקרוא לכל הרחוב הארוך המתחיל בפ"ת דרך בני-ברק, דרך רמת-גן וגומר בתל-אביב כרחוב אחד בשם ז'בוטינסקי.

המשקיף 17.2.1948  מאת סופרנו ברמת-גן ז' קרמר

"לעורק העיקרי שבו [מתוך כביש תל-אביב חיפה.] – לרח' ז'בוטינסקי. אנו האוהבים כה סמלים, יכולים למצוא בזה סמל מעודד שלב התחבורה העברית נקרא על שמו של אלוף המאבק לשלמות המולדת.  וכדי שעורק חיוני זה יהא אמנם ראוי לשאת את שמו של מגן ירושלים, הוא חייב להיות מנוצל גם כ"ראש גשר" המכוון לירושלים.  על כן יש לנצל את מלוא אפשרויותיו של רחוב ז'בוטינסקי. [..]

עם הסתלקותו של ז'בוטינסקי עמדה השאלה כיצד להנציח את שמו. אם כי זכרו ותורתו נשארו חיים בקרב תלמידיו, הרי לפי המקובל בישוב חיפשו רחוב שיישא עליו את שמו.  רח' קיבוץ גלויות הפך לרח' ז'בוטינסקי. בפ"ת הוא נקרא במקומו של רחוב יפו-תל-אביב. [..]   עתה בשל הרעיון להחליף גם את שמו של רחוב פלומר. ואכן מר קריניצקי ראש רמת-גן. נענה מיד להצעתה של התנועה הלאומית להחליף את רח' פלומר בשמו של ז'בוטינסקי. "מוטב לנו הקצין שלנו מאשר הגנרל שלהם". הוא הכריז.[..]

12 ק"מ אלה שבין שער-הכבוד בפ"ת שהוצב לזכרו של רוטשילד לבין הנקודה הנפגשת עם הים צפונית לבית הקברות המוסלמי, מהווים איפוא בינתים עורף בטוח. [..] רחוב ז'בוטינסקי נושא על כתפיו המוצקות את מאבק ישראל. לב התחבורה שוקק.                                                                                            כתב זלמן חיימוב

 

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, רפורטג'ות מתוך הארכיון, תחבורה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על דרך ז'בוטינסקי- פתח-תקוה בני-ברק רמת-גן תל-אביב.. הרח' הארוך במדינה.

  1. חזי ראובני הגיב:

    מאד מעניין, תודה לזלמן חיימוב על המחקר המעמיק הכולל ציטוטים מפרוטוקולים ותאריכים – ממש עבודה היסטוריונית , ותודה לעובדי ארכיון פתח תקוה על הפרסום. (חזי ראובני)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s