האגודה שהייתה לאגדה "מכבי אבשלום"

האגודה קמה בשנת תרס"ז כחלק מההתפתחויות שעברו על  המושבה באותם ימים. התחילת פעילותה הייתה האגודה ארגון חברתי ועסק בתחומים שונים. ראשית סיום  ה"חסות" (1903) של יק"א שהיה למעשה יציאה מעבדות לחירות. אומנם אצל הוותיקים התהליך עורר חששות רבים, אך עבור צעירי המושבה נפתחו אופקים חדשים ומעניינים יותר מסתם עבודה בחקלאות. גורם נוסף היה כניסתם למושבה של צעירי העלייה השנייה ועבודתם כפועלים במושבה. כל אלה הכניסו למושבה את רוח החופש והקדמה שהביאו איתם העולים מארצות מוצאם ואת רוח המהפכה הרוסית. כתוצאה מפעילותם נוסדה  במושבה מפלגת "הפועל-הצעיר" לה היו שותף גם חלק נכבד מהציבור האזרחי.  במקביל לאלה החל להשפיע על צעירי המושבה הרופא הציוני המתקדם ד"ר ברנשטיין-כהן. הוא דרש בגלוי מהנהלות המושבה את קידום המושבה ואורח חייה לקראת חיים מודרניים דבר שעורר את כעסם של "זקני הושבה". "הצעירים", צעירי המושבה, המתקדמים ספגו לתוכם את רוח התקופה והקימו בשנת תרס"ז ארגון צעירים בשם "התחייה" שהיה ראשית ה"מכבי" בפ"ת.  הארגון הוקם ע"י בנימין סלור בן למשפחת מייסדים. כאגודת צעירים וצעירות שמנתה בתחילתה עשרות חברים. מקום הקמתה היה מרתף גן-הילדים בביה"ס יק"א (פיק"א).(דואר היום 26.6.1928)        

חברי מועדון "מכבי אבשלום", צלם לא ידוע, 1926 מאוסף הארכיון

על מנת להדגיש את מטרתם וכיוון התפתחותם בחרו ליו"ר האסיפה הראשונה בצעירה שושנה כהן, ושפת הדיבור הייתה עברית. התנגדות ההורים לארגון הייתה כה חזקה. שמייסד התנועה גורש מבית הוריו.

פעילות הרופא והקמת המכבי  האיצו במושבה את תחילת המאבק בין ה"זקנים" ל"צעירים". ה"זקנים" ראו בשחרור מפקידות הברון שהייתה חופשית וחילונית מדי לטעמם, אפשרות לחזור ולהעמיק את החינוך ואת אורח החיים החרדי במושבה , מה שהביא בהמשך להיפרדותם מביה"ס יק"א והקמת ת"ת  ולאחריו ביה"ס "נצח-ישראל". הצעירים החלו להרגיש ברוחות הקידמה והשחרור מכבלי הדת . הסכסוך והמתיחות בין הצעירים והזקנים החריפה. והביאה למצב שבו נבחרו במושבה שני וועדים, אחד לזקנים ואחד לצעירים. שפעלו במקביל עד שהושגה פשרה ביניהם.

בכרוז שפרסמו בחודש יולי 1910  חברי "התחייה" בעקבות אירועי ביקור "החכם-באשי" הרב חיים נחום

בנימין סלור,
צלם ושנה לא ידועים. מאוסף הארכיון

במושבה נאמר: "אנחנו ילידי הארץ-פרי גרעיני התחייה, שמיום הראשון להיוולדנו  קלטנו לתוכנו את האוויר הנבואי והמכבי. אנחנו המחוננים, שאויר הגולה לא הספיק להשקותנו כוס התרעלה, אנחנו זקופי הקומה שמתחת רגלינו  אדמתנו שרוותה דמי אבותינו, וממעל ראשינו שמי-התכלת שדרך בם שפעה הנבואה[..]  הקרקע הדוקה היטב לרגלינו ואין חרב בעולם שתשמיטה מתחתנו; מאוויי כל עם חי, מתרוצצים בקרבנו…"

בעת ביקור החכם באשי בפ"ת. הניפו פועלי המושבה  את הדגל הציוני. ואילו ה"זקנים" וחברי וועד המושבה  קראו להורידו ומשהדגל לא הורד התנפלו רבים מאנשי "הזקנים" ושומרי המושבה. על נושאי הדגל וקרעו אותו. גם חברי התחייה הניפו את הדגל והגנו עליו. אך הם מיהרו בעקבות הפצרת הוריהם להורידו.                                            לאחר צאתו את הארץ של מייסד האגודה, בנימין סלור, (תרע"ב) פעילותה הופסקה.  אך הרעיון תפס את הנוער המקומי ובשנת תרע"ג נתחדשה שוב פעולת האגודה בשם "מכבי". מייסדיה ומנהליה הראשונים היו יעקב וינקליר מ.פרלין ועוד. בין חברי המכבי היו רבים מפועלי המושבה. את פעילותם עשו בקלוב הפועלים שבתחילה היה בביתו של זרח ברנט. (בר-כוכבא פינת שטמפפר) ואחר זמן משנבנה בית הפועלים היה הוא מקום ההתאספות והפעילות הספורטיבית. פעולות מכבי  התעצמו בימי מלחמת השפות (1914). הם שהובילו את מרבית אנשי המושבה להתנגד לתנועת "עזרה" ופעלו למען הדיבור העברי. בראשם עמדו אז: המהנדס גליקשטיין. ש.שטרייט. א. נחמני. ואחרים.

"בשנת תרע"ד, בעת ביקורו של הנדיב הידוע בפ"ת, החל מאבק נוקשה בין "המכבי" ומנהיגי המושבה. לפי תוכנית הפגישה החשובה הזאת, נועדו לקבל את פני הנדיב על גבול המושבה ראש השומרים (שפירא)  ושומריו הערבים (אף שומר עברי אחד לא היה ביניהם) כדי ללוות את כניסת הנדיב ברכיבה. בוועדת הכנת האירוע שנבחרה ע"י ועד המושבה, נפקד מקומם של אנשי "המכבי". "המכבי" שרוחו היה כולו עברי לאומי, התקומם נגד זה. לאחרי מו"מ ארוך ותהלוכת-הפגנה ברחובות המושבה של כל ששים חברי "המכבי", קבל ועד המושבה מידי הסתדרות זו דרישות אולטימטיביות : א) קבלת ב"כ "המכבי" לוועד הפגישה,   ב) וכן שרגל שומר ערבי לא תמצא בדרך בה יעבור הנדיב. לדרישה השנייה הייתה הוספה: על גופינו יעברו השומרים עם סוסיהם, …ואכן המכבי ניצח וקבלת הפנים של הפרשים בוטלה. ובסיום המאבק בעת הביקור, "כבשו" שישים חברי המכבי בתלבושתם הרשמית. ויצרו שרשרת חיה סביב מרכבתו של רוטשילד. והם למעשה היו הסדרנים באירוע". (עדות ירקוני בארכיון ההגנה)

בתום המלחמת העולם הראשונה, התארגנה שוב אגודת "המכבי"  בראשותו של המורה ה' בן-הדור, שהקדיש מרץ רב לחידוש הפעולה הספורטיבית  והרוחנית בין הצעירים והצעירות במושבה.  ואחר מאורעות מאי  1921 שינו את שם האגודה  ל "מכבי-אבשלום". על שם חברם אבשלום גיסין מגיבורי המושבה  שנפל חלל בהגנה עליה.

אבשלום גיסין, צלם ויינשטיין שמשון, מאוסף הארכיון

עדות של אליהו ירקוני גרינפלד .ארכיון ההגנה עדות מס' 103.29 .  " לפני 42 שנה (1911) בבואי לפ"ת העמידו אותי בראשות ה"מכבי" ארגון הספורט היחיד שהיה קיים באותה תקופה. התעסקנו לא רק בספורט אלא גם בהקניית השפה. עבודה עברית, אני התעסקתי בעיקר כמורה בחלק של הקנית השפה.  כשפגשתי אנשים המדברים אידיש  טענתי כי איני מבין…. פתחנו אפוא בית-ספר ערב לעברית שהתקיים בשנים 1916 – 1912. בינתיים רוח לא טובה עברה על האיכרים, חפצו להרחיק אותנו מהשפעה והם התחילו בפילוג המכבי. פתאום קראו לאספה התחילו לתקוף אותי מבלי שהבנתי למה ומדוע. הסיבה היתה כפי שהתברר חיכוך ביני לבינם, כשהגיע ויצמן לטפל ביתומים טענתי כי לא טוב לחנכם בחצרי האיכרים בהם יש משפחות ערביות.  התפלגנו אפוא, מכבי מתקדם וסתם מכבי. בו האיכרים התחילו להלחם בפועלים. מאלה מפורסמים הגדעונים של זכרון.  הדבר התבטא גם בגיוס לגדוד – שהיה בעיקר גיוס של פועלים. האיכרים לחמו בזה ע"י הצעת הקמת פלוגת רוכבים. לא יצא מזה דבר ואנו הצלחנו לגייסם לגדוד.  בעיית הפילוג הודגשה ברגע שהיה צריך ללוות לאחר הכבוש את ספרי התורה מת"א (ראה הערה). דב הוז לא הסכים לקחת פלגים. הפתרון נמצא ב"מארב" שהכנו בדרך ע"י גשר מוצררה. לנו היה הדגל, הם צעקו רמאות, נסו להקים שערורייה אך לא הצליחו." מזכרותיו של אליהו ירקוני.

אליהו ירקוני בחרת תלמידים עובדים בגן הירק של בית ספר פיק"א. שנות ה- 20. צלם לא ידוע. מאוסף הארכיון

בשנת 1917 עבר מאבקם של המכבי בעיקר לנושאים חברתיים. חבריו התרכזו בקלוב הלאומי רדיקאלי (קל"ר) שהיה למעשה המשך דרכם של "הצעירים" ו"המכבי". ובכך הסתיימה למעשה הפעילות החברתית המהפכנית ופורצת הדרך של המכבי. ועם סיום המלחמה והכיבוש הבריטי.והחזרה למושבה מגלות ת"א.(סוף 1918) החלו חברי המכבי לעסוק בעיקר בספורט ובעיקר במשחק הכדור-רגל.

אחת הפעולות התרבותיות שמכבי אבשלום עסקה בהם  בשנות השלושים היא קליטת תזמורת "כנור-ציון" וניהולה.

הערה: ב1919 גרשו הבריטים חלק מתושבי פתח תקוה ליפו בעקבות חשש לריגול לתורכים. בני המושבה לקחו איתם את ספרי התורה. ניתן לקרוא על הפרשה בספר היובל למלאת 50 שנה לפתח תקווה, עמוד תקסט.

אליהו ויסוקר ובנו יואל (שר) במדי "מכבי אבשלום", צלם ב. צייטלין. שנה לא ידועה. מתוך ארכיון אישי ע"ש יואל שר

כתב זלמן חיימוב                                                                                             ערכה נוני ירון

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מכבי צעיר, ספורט, רפורטג'ות מתוך הארכיון, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s