מגרש "מכבי אבשלום" פינת רחוב שטמפפר-המכבים

מגרש הספורט הראשון בו שיחקו  חברי מכבי פ"ת היה ליד הגורן של המושבה (רח' הרצל, רח' סביון). בחודש ינואר 1920 מתפרסמת בעיתון "הארץ" מודעת תודה מטעם "סניף "המכבי" בפ"ת במודעה מביע סניף המכבי את תודתו הגלויה למר יעקב קרול (פרדסן ליברלי) על הואילו למסור את חצרו לרשות המכבי במשך כל הקיץ.

ספורטאי המכבי, חובש תרבוש אבשלום גיסין, צלם ושנה לא ידועים

בשנת 1928 נרכש המגרש ברח' שטמפפר. המגרש מוקם על שטחו של פרדס של שמעון רוקח, יחזקאל בלום ולייב לוי. בכוונת הרוכשים היה ליעדו כמגרש ספורט להקים בו בנין מתאים להתעמלות וקלובלחברים. במשך הזמן, הם חשבו לפתחו בהתאם לאמצעים שיהיו בידם. בשלב ראשון נחכר המגרש בן ה- 14 דונם מיד מעמידים בו צריף בגודל-20 – 12 מטר. חברי המכבי מרביתם ספורטאים חלקם, תמכו ועזרו לאגודה ברוח ובחומר. חברי הועד היו: הד"ר פרבר. מרדכי פריימן. א. ויסוקר. ה' ברא"ז, א. קלינסקי ועזרא איכילוב.

מגרש "מכבי אבשלום" פ"ת  הוקם למעשה "ערום" ללא כל מתקנים. באמצעות הכספים שנאספו ע"י החברה למען "מכבי אבשלום" נוספו למגרש מתקנים ואמצעים להרחבת תחומי פעילותו לענפי ספורט נוספים. זמן לא רב אחר רכישתו סומן ויושר במקום מגרש-כדורגל ונשתל בו דשא. זה היה המגרש  הכדורגל הראשון בארץ שהתנהלו בו משחקי כדור-רגל על דשא בדומה לאירופה. בנוסף לכדורגל שיחקה על המגרש גם קבוצת הכדור-יד המצטיינת (11 משתתפים) של האגודה.

בפאתי המגרש הוקם  מגרש כדור-סל בו שיחקו קבוצות גברים, וגם קבוצת נשים שהוקמה במכבי פ"ת.  בשנת 1931 הופסקו המשחקים על מגרש מכבי-אבשלום בגלל חילול-שבת. הסכסוך נמסר לטיפול  ה"ועד-הלאומי", פסיקתו הייתה שעל האגודה להיזהר בחילול-שבת. נאסרה מכירת כרטיסים בשבת. נאסרו העישון ומכירת משקאות והצופים נדרשו לא להגיע למגרש בעגלות ולא במכוניות. הקהל נתבקש להישמע לסדרנים ולרכוש כרטיסי כניסה בימי חול במקומות הממכר. ב- 27.6.1931 חודשו המשחקים במשחק בין "מכבי-אבשלום פ"ת" לבין "חשמונאי" ירושלים.

מגרש הטניס "נחנך" בחגיגיות בשבת, בחודש אוגוסט 1932. נוכחו חברים מקלובי ה"טניס" של תל-אביב ורחובות. המשחקים נערכו על המגרש החדש וקהל צופים רב הגיע לצפות באירוע. בתום המשחקים נערכה מסיבה נשמעו ברכות מפי באי כוחם של אגודת "מכבי אבשלום" "החברה למען מכבי אבשלום", חברי קלוב הטניס בת"א וב"כ הקלוב מרחובות. כל חברי קבוצת הטניס כ- 35 במספר היו חברי "מכבי אבשלום" שהתארגנו לתכלית זו. היה הסכם ידוע ביניהם ובין האגודה בנוגע לזכויותיהם וחובותיהם המיוחדות במגרש.

בהמשך, מגרש הטניס הוכשר גם למשחק כדורסל מודרני על משטח מרוצף עליו שיחקו והתאמנו קבוצות הכדורסל של המועדון. לימים, משפסק משחק של (11 משתתפים) בכדור-יד ב-1964,  החלו לשחק על המגרש גם קבוצות הכדור-יד (7 משתתפים) של המועדון.

    בחודש יולי 1934 הסתיימה בניית מסלול הריצה על מגרש מכבי-אבשלום. מסלול המקיף את מגרש הכדורגל, הקמתו נמשכה כשנה. (ואי אפשר בלי להשוויץ) בהזדמנות זו כדאי לציין שמסלול זה הוא היחידי בין אגודות הספורט בארץ באותם ימים.

אימון ריצה, בין המתאמנים ברוך דינוביץ, בני ראב. ברקע בריכת השחייה בזמן בנייתה, צלם לא ידוע, 1946. ארכיון אישי דוד ראב

בנוסף, "מכבי אבשלום" לקח חסות על התזמורת "כנור-ציון" לאחר שוועד המושבה ולאחריו ארגון "בני-בנימין" הזניחוה והציעו אותה לכל מי שירצה. כגמול על הפעלת התזמורת קבלה האגודה זיכיון לתפעול ארבעת הקיוסקים בפינות הגן העירוני לתקופה של 20 שנה. ההכנסה מוקדשת לאחזקת התזמורת ולרכישת כלי זמר. לעיתים נקראה התזמורת בשם: "תזמורת-מכבי אבשלום פתח-תקוה".

בשנת 1935 הסתיימה בניית ארבעת הקיוסקים בארבע פינות "גן-המושבה" וסודרה גם הגינה. תזמורת "מכבי-אבשלום" ("כינור ציון") ניגנה בגינה פעמיים בשבוע. ובהנהלת התזמורת מרוצים מהבטחת עתידה הכלכלי למשך שנים רבות באמצעות ההכנסה מהקיוסקים.

במקביל נמשכה פעילות  איסוף הכספים לבניית "בית המכבי-אבשלום" בפתח-תקוה בצמוד למגרש על מנת להגדיל ולשפר את התנאי כמו בריכה, קולנוע ועוד. נערכה אסיפה של החברה למען מכבי-אבשלום פתח-תקוה. נתקבלה החלטה המחייבת את הנהלת האגודה לגשת למפעל "בית-המכבי" על מגרשו (1935).

בימי המאורעות (1936-1939) הוחלט "במכבי אבשלום" להיערך לאימון בני הנוער לרכישת יכולות גופניות וכן להגביר את הידע בשימוש ברובה כהכנה לימי מאבק שיבואו. פעולות "צבאיות" אלה הוכשרו במתן השם "ספורט שמושי". וב– 13.10.1938 נחנך מגרש לקליעה למטרה במגרש ה"מכבי-אבשלום פ"ת".

בימי חג הסוכות נערכו על מגרש "המכבי" – ע"י המכבי הבוגר והצעיר – פעולות ספורטיביות ופעולות ספורט שמושי. לכבוד יובל ה- 60 למושבה קויימו פעילויות בעלות אופי מיוחד, לקחו בהן חלק גם  ספורטאים מחוץ לעיר. במקבל נערכו הבחינות הראשונות של מדריכי המכבי-הצעיר בספורט שמושי. (קליעה למטרה-תרגילי סדר. זריקת משקלות וכו'.)

ספורט שימושי, אימון קפ"פ של קבוצת מדיכים, צלם לא ידוע, 1945. ארכיון אישי דוד ראב

הדים מן העיתונות

עיתון "הבוקר" 26.10.1938  נכתב על מגרש מכבי "אבשלום". "בפתח-תקוה נחוגה פתיחת נקודה ספורטיבית חדשה. וזהו בית קליעה או "מטווח" כפי שקוראים לו בעברית החדישה. היו נוכחים ב"כ העירייה ומוסדות המקום. נאמו בשם העירייה הא' משה גינזבורג (מהנדס), מטעם מכבי נאם מר רוסנפלד, בשם מכבי אבשלום ברוך ראב,  מטעם "החקלאי" מר מ. חפץ, את ועד-השמירה ייצג ה' א. שפירא, בשם "חוג-פעילים" נאם מר קבנצל, מטעם המועצה הכפרית ברך מר י. ספיר ובשם המוסד ה. ליפסקי. בין היורים שקלעו אל המטרה היה ילד בן 7 עמיקם פיאלקוב".(בעתיד יהיה שופט).

עיתון הארץ 28.10.1938  נכתב: "ע"י מפקדת הספורט השימושי של מכבי "אבשלום" הוקם ונחנך בחוה"מ סוכות המגרש לקליעה למטרה – המפעל הראשון מסוג זה בשורות "המכבי" בארץ. בתרומות ה"ה י. רוספלד, י. ספיר, אגודת "האורז" ואחרים נרכשו למועדון שני רובים מטיפוס קיבר 22 ושני רובי אוויר. לחגיגות הפתיחה באו מוזמנים רבים וחברי המכבי והמכבי הצעיר. לאחר שנערכו על מגרש הכדורגל, תרגילי סדר, איתות, זריקת משקולות ותרגילי פיזור. עברו המתכנסים לשדה הקליעה למטרה. יו"ר אגודת מכבי "אבשלום" ה' ברוך ראב, פתח את החגיגה בדברים קצרים. אחריו השמיעו דברי ברכה א.שפירא, בשם ועד הביטחון בפ"ת.  ביריות כבוד נתכבדו ה"ה פ. פסקל, ז. אייזנברג. הקצין לוסטיג. י. סוואטיצקי ואחרים."

עיתון הארץ 16.12.1938 "במכבי "אבשלום" פ"ת. הקליעה למטרה ברובי 22 . מדי יום ביומו עסוקים  באימוני יריות למטרה עשרות חברי המכבי והמכבי הצעיר. שענף זה נכלל בתוכנית "הספורט השמושי" שלהם. הרשות לקלוע למטרה בנשק חם (רובי "טו-טו") ניתנת רק לקלעים שהשיגו 80 אחוז פגיעה מהמקסימום של 120 נקודות ברובי אוויר.  מבין הקלעים המעולים של מכבי אבשלום יש לציין את צ. שפייזר, א. שפירא, א. שמחוני, י. חיון, י. איכילוב, י. קבנצל, א. גרובר וי. לוין".

באותם ימים אף הוקמה במכבי-אבשלום קבוצה של "חברי ברית הרוכבים" (רוכבי אופנועים שסיירו במזרח-התיכון ואף הגיעו לאירופה.)

"הבוקר" 7.11.1938  הספורט בשבת. קטטות על מגרש הספורט. תחרות כדור הרגל במסגרת הליגה המחוזית שנערכה אתמול בין "מכבי" ת"א ומכבי "אבשלום" פ"ת.  הופסקה בתוצאה 2 – 0 לטובת מכבי ת"א. המשחק לא הגיע לקיצו. אווירה מתוחה שררה על המגרש במשך כל הזמן. לבסוף הגיעו הדברים גם לידי קטטות. בין שחקני שתי הקבוצות, ואחדים נפצעו. יש לציין כי השופט בהחלטותיו הבלתי צודקות, גרם במידה רבה לשערורייה. שזה זמן רב לא ראינו דוגמתה על מגרש כדור הרגל בארץ.

הארץ 20.11.1938 "עונשים חמורים לחברי "המכבי" בת"א ובפ"ת. על עבירות ארגוניות ומעשי הפקרות במשחקים. מגרש מכבי "אבשלום" פ"ת נסגר לחודש ימים והאגודה התחיבה בקנס על סמך חקירה שנערכה ע"י המרכז הארצי של המכבי הא"י. ביום י"ט חשון תרצ"ט בעניין ההתנפלות על מגרש מכבי "אבשלום" פ"ת. מצד השחקנים והמסתכלים על קבוצת הכדור-רגל של מכבי ת"א. ב- 5.11.1938 הוטלו העונשים דלקמן: 1) המגרש של מכבי אבשלום פ"ת נסגר בפני התחרויות לחודש ימים. 2) על האגודה לשלם במשך שבועיים 3 לא"י קנס לקופת המרכז. 3) נחמיה איכילוב בעד מכה שנתן לשופט-להפסקת השתתפותו בפעולות ספורטיביות  ואיסור קבלת תפקידים בהסתדרות המכבי עד 15.11.1939. 4)פרץ בוך בעד מכות לשחקן מן הקבוצה המתנגדת בזמן המשחק-להפסקת השתתפותו בפעולות ספורטיביות ואיסור קבלת תפקידים בהסתדרות המכבי עד 15.11.1939  5) לומיק בעד הסתת הקהל והשחקנים שתוצאותיה היו חמורות – להפסקת השתתפותו  בפעולות ספורטיביות ואיסור קבלת תפקידים בהסתדרות המכבי עד 15.11.1939 . לנידונים ניתנת זכות הערעור לבית הדין העליון של הסתדרות המכבי עד 5.12.1938.

מגרש מכבי ממשיך להשתפר ולהתפתח. מסלול הריצה הראשון זוכה ב- 1929 לחידוש ושיפור. ראו מה כתוב בעיתון בוסתנאי.

בוסתנאי 4.10.1939 : "מסלול ריצה.-במגרש ה"מכבי" רחב הידיים (גדלו 17 דונם)  …אשר עלה ל"מכבי" יחד עם הכשרתו כ- 1500 לא"י.  מתכוננים לסדר בימים אלה מסלול-ריצה לאורך 400 מטר. זה יהיה מסלול-הריצה המסודר השלישי  בארץ.(אצטדיון המכבייה. ימק"א ירושלים)".

מעמלים חדשים ב"מכבי". לשורות המכבים בפתח-תקוה נוספו כוחות טכניים חשובים.

"המשקיף"ב- 8.9.1946  – "עוד בריכת שחיה  בחגיגיות רבה וברוב-עם נחנכה בפתח-תקוה ביום ד' שעבר בריכת השחייה החדשה של אגודת "מכבי-אבשלום". בריכה זו הנה נכס יקר ורב תועלת לא רק למכבי ולאנשי פ"ת בלבד. נכס זה יקר הוא לספורט העברי, לתנועת התחייה העברית. כי בבריכה זו כבאחרות,יקבלו הדרכתם וחינוכם הימי אלפי ורבבות בני-נוער. העתידים ללחום את מלחמת העם בשדה הספורט.  ולהביא בשורת ציון לאחים נידחים באניות הצי העברי. לכן רחב לבבו כל מי שנכח במעמד זה. בעצם הימים המרים והקשים העוברים עלינו, כשהרס וחורבן עובר על מושבים עבריים, בונה יד ישראל הגואלת מפעלים חדשים.  לא בנקל קמה והייתה בריכה זו. רבים ראו בהקמתה הזיה  יפה התלושה מהמציאות. שראו ביוזמים ובעושים משוגעים. ואמנם אחרים נבאו  כשלון מוחלט והיו אף כאלה רק "משוגעים לדבר אחד" שיכלו להגשים  באמצעים כה דלים מפעל גדול שכזה-  בריכה גדולה ויפה לתפארת. דבריו הנרגשים והכנים של יו"ר אגודת מכבי אבשלום, מר בן-דרור, הביעו את רחשי לבם של כל אלה ה"משוגעים" לדבר אחד  הרואים בהתגשמות חלומם. הבעות התודה לכל אלה שסייעו ותמכו בבנין הבריכה נתקבלו בתשועות. אחרי דברי הפתיחה, התחילה פרשת נאומים וברכות.. ראש העיר ספיר , עמד בין היתר על ערך הספורט ותרבות הגוף בחיי העם הלוחם על גאולתו.   …בשירת התקווה נסתיימה החגיגה הספורטיבית היפה."

עיריית פ"ת הקציבה לכל אחת משתי הבריכות (הפועל ומכבי) סכום של 1000 לירות. עלות הקמת בריכת מכבי הגיעה ל- 17.000  הוקמה בה גם טריבונה ל- 1000 איש. מימי הקיץ ניצלו את הטריבונה להקמת קולנוע קיצי בשטחה של הבריכה (קולנוע סטודיו). (בריכת השחייה של "הפועל" בפתח-תקוה נחנכה בשנת  1945)

מגרש מכבי היה מוקף שנים רבות בגדר רשתית ועליה חוברו לוחות פח גלי. הגדר הייתה מכוערת לתפארת. בתום מלחמת הקוממיות (1948-1950) החלו בבניית חומה מלבני סיליקאט לבנות. שהקיפה את מרבית המגרש והקנתה לו צורה מכובדת. בחלקו הדרום-מערבי של המגרש הוקמו יציעי עץ שמדי מספר שנים חודשו.למען בטיחות הצופים. היות מגרש המכבי המגרש הגדול בפתח-תקוה, הוא שמש לטקסים, חגיגות ביכורים ונערכו עליו  הרבה אסיפות עם גדולות.

חג השבעים של פתח-תקוה נחגג על מגרש המכבי. מצעד צה"ל ביום העצמאות ב-1948 ברחובות פתח-תקוה הסתיים בחגיגה גדולה על מגרש המכבי. רבים ממשחקי המכבייה השלישית  (1950) נערכו על מגרש המכבי.

טקס יובל ה- 70 לפ"ת במגרש מכבי. עומדים על במת הכבוד: חולדה ספיר, הרמטכ"ל דורי, פולה בן גוריון, יוסף ספיר, אברהם שפירא, צלם: צ'סניק פרד, 1949

במגרש המכבי אבשלום פ"ת נערכו  בשנים 1929 – עד 1947 טכסי הזיכרון לחללי הקרב על פ"ת בשנת תרפ"א (1921). מדי שנה  הוכרז שיש להקים במקום נפילתו של אבשלום גיסין (ספורטאי בכיר במכבי פ"ת) אתר זיכרון גדול. אך כרגיל בפ"ת דיברו.. הבטיחו.. נשבעו.. ודברו…. רק בשנת 1946 במלאות 25 לקרב תרפ"א הוקמה אנדרטה לזכרם של ארבעת  מגיני פ"ת שנפלו בקרב. האנדרטה הוקמה בתוך שטחו של "גן-הגיבורים" שיועד לשמש מקום הנצחה גדול. אך בגלל המרחק הגדול של הגן ממרכז העיר. הפיכת המקום לאזור תעשייה ואי הופעת ציבורים גדולים לטכסים במקום הועברה האנדרטה  ב- 1954 לתחום שטחו של בית "יד-לבנים".

תודה לזלמן חיימוב על המחקר והסקירה

 

 

האנדרטה לחללי מאורעות תרפ"אהנצבת בן העמצאות יד לבנים, צלם ושנה לא ידועים

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה מכבי אבשלום, מכבי צעיר, ספורט, רפורטג'ות מתוך הארכיון, תזמורת כינור ציון, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מגרש "מכבי אבשלום" פינת רחוב שטמפפר-המכבים

  1. חנה רובינוביץ הגיב:

    הכתבה נהדרת אלא שחסר פרט חשוב אחד! איפה התאמנו שחייני מכבי פתח תקוה לפני בנית הבריכה בשנת 1946? הם למדו לשחות ואח״כ התאמנו בבריכת צבי !!! בריכת פרדס (אמבטיה במושגים של היום…) שהיתה ברחוב טרומפלדור פינת ז׳בוטינסקי…. אחת משתי הברכות שכולנו שחינו בהן😩🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s