מה כמה? מה שבע? "עמק השבע"- קבוצות הכשרה

"עמק השבע" מיקומו בין המושב עין-גנים למחנה-יהודה בקרבת ביה"ס לגננות ושתלנות. (כיום במתחם הרחובות: עין גנים – מחנה יהודה – הבעש"ט – שלום שערבי – מאירוב). בשנות העשרים שימש המקום מחנה לקיבוצי הכשרה ששהו בו עד עלייתם ליישוב קבע. את עיקר מחייתם מצאו ה"חלוצים" בעבודה חקלאית במושבה. תפקידן של ההכשרות היה להכשיר את העולים והחברים לעבודה-חקלאית ולחיי קיבוץ משותפים. השם ה"עמק השבע" ניתן למקום ע"י הפועלים, משום שהוכשרו בו כשבעה קיבוצי הכשרה.

באותם ימים של ראשית העלייה הרביעית וסיום העלייה השלישית התחולל בארץ משבר כלכלי גדול  וחוסר עבודה. המוסדות הציונים שעל-יד הוועד הלאומי דנו במצב חוסר העבודה ובמיוחד בייאוש ששורר בקרב הצעירים שעלו ארצה. צעירים שבעיירות מגוריהם היו השאור-שבעיסה ובהגיעם לישראל החלו מרגישים עצמם כדחויים ומיותרים. לכן, הוחלט להקציב 750 לי"מ לשם הקמת צריפים לפועלים במושבות. בבפתח-תקוה התקבלו, באותם ימים, כ- 200 פועלים נוספים. הוחלט להקים צריף גדול ולרכוש חלקת קרקע לשיכון הפועלים. כמו כן נעשו מאמצים לעודד את האיכרים לספק ולו מעט ימי עבודה לצעירים העולים.
בסוף שנת 1925 רכשה הקק"ל 15 דונם מאדמת עיזבון המנוח "נובודבורסקי" ועליו הוקם מחנה ההכשרה. במקום הוקם צריף גדול ששימש למגורים,למטבח וחדר-אוכל ומקום לאסיפות-עם ופעילות חברתית. ניתן לו השם: "קיבוץ הקבוצות ע"ש א.ד.גורדון" בעמק השבע. במשא ומתן לרכישת המקום מופיעה כחלק מנציגות תנועת הפועלים "החבורה" אלו הם אנשי חבורת "מעבר" ששהו אף הם בפתח-תקוה.

רעיון החיים הקיבוציים שכבש את נפשותיהם של צעירי תנועות הנוער בחו"ל החל להתמוסס בארץ בעקבות הקשיים בהם נתקלו. מרבית חברי קיבוצי ההכשרה של העלייה השלישית התפזרו מעצמם, תוך מעבר ליעדים אחרים כמו פועלים שכירים במושבות. חלקם הצטרפות לגרעיני ה"מושבים" ורבים מהם אף עזבו את הארץ. השהות המשותפת וההדוקה של צעירים רבים במקום, האבטלה, חוסר המעש, המזון הדל, הייאוש והחוליים הרבים הולידו בקרבם מספר פתרונות להקלת מצוקותיהם.
באותם ימים קשים לתנועות הקיבוציות צצו רעיונות שונים כדי לחזק את העתודה הקיבוצית לבל תתפזר. היו בין המנהיגים של הקבוצות הקטנות כאלה שחששו שיישארו כ"רועים" ללא צאן. והיו סתם "עמך" בקרב הצעירים שחששו להישאר "ככבשים" ללא רועה.
בחודש מרץ 1926 (כ"ז אדר) נערכה פגישה של מספר קבוצות הכשרה ב"מגדל-צדק" ובה הועלה רעיון להקמת גוף חדש בשם "קיבוץ של קבוצות" לשם התיישבות משותפת ומסודרת בשטח אחד גדול של מספר קבוצות השומרות על עקרון הקיבוץ וחיי חברה משותפים. הגורמים המאחדים אותם הם: ארץ המוצא והעבר בתנועות הנוער בגולה. הם אינם מצרפים אליהם אנשים לא מוכרים. מחשש שהדבר יביא לדעתם לפירוק הקבוצות ולחיפוש אחרי פתרון לא קיבוצי. באספה הוחלט גם שקיבוץ הקבוצות יקרא: "קיבוץ הקבוצות ע"ש של א.ד. גורדון" ומרכזו יהיה ב"עמק-השבע" בפתח-תקוה. ביום ה' ט' באייר שנת תרפ"ו (1926) בקר בפתח תקוה נשיא ההסתדרות הציונית – פרופ' חיים ויצמן – ובמהלך ביקורו פקד, בין היתר, גם את "עמק השבע" ( ראה: ספר "היובל" עמ' תרנ"ב- תרנ"ו).
רעיון קודם ל"קיבוץ-הקבוצות" נולד בפתח-תקוה ושמו "החבורה". ראשונה הייתה "חבורת אחווה"שהתגבשה עוד טרם מלחמת העולם הראשונה. מוליד הרעיון היה נחמן סירקין שהתגורר באותם ימים באמריקה.

הרעיון הוכיח עצמו בימי המלחמה. היסוד ל"חבורה" היה התארגנות מספר רב של אנשים בודדים ל"קבוצה" אחת שתוכל יחד להתגבר על פגעי הזמן. בעיקר תפטור את בעיית חוסר העבודה והעדפת הפועל הערבי הזול על ה"חלוץ". הרעיון של ה"חבורה" היה השגת עבודה ממושכת באופן קבלני. את החבורה ינהלו אנשים מוכשרים שיוכלו להוביל את הקבוצה לחוף מבטחים שבאותם ימים היה התיישבות קיבוצית. מטרת "החבורה" היתה להכין עתודה של מתיישבים לתנועה הקיבוצית. (בדומה לחבורת "מעבר" בפ"ת שהקימה את קיבוץ "גבעת-השלושה") רעיון ה"חבורה" והעבודה הקבלנית התפתח בעיקר לכיוונים כלכליים ארציים בקרב ציבור הפועלים וממנו התפתחו "סולל-בונה" ו- "יכין חק"ל" אך לתנועה הקיבוצית הוא לא סייע הרבה.
וכך כותב אחד המתנגדים "לחבורה" בעיתון "הפועל הצעיר" מיום 15.4.1926 : "נוצר מכשיר חשוב שהנהו כיום נקודת הריכוז של העלייה העובדת, ששמה את פניה לכפר- "החבורה" ואפשר היה לקוות, שכאן בריכוז העלייה החלוצית בכפר בחיי החבורה מתוך הסתגלות לעצם העבודה והיצירה, מתוך עבודת הכיבוש תתגבשנה התחלות קיבוציות.– שיהוו את הרזרבה הקיבוצית. וייוצר המשך וחיזוק לתנועה זו. אולם למעשה אין כמעט כל קשר בין התנועה הקיבוצית והעלייה במושבה ובחבורה. חברים רבים הבאים עם הכרה לא ברורה, עם משיכה אינסטינקטיבית ולא בשלה ומגובשת לחיי קיבוץ. אחרי זמן קצר של מציאותם (המצאותם) במושבה, וגם בחבורה לעיתים קרובות. בלי הרגשת הקשר החי והחזק, ובחוסר השפעות הגומלין וההדרכה בין התנועה והחבורה, הם הולכים ומתרגלים למהלך הרוח הכללי. וכך ראינו את גרעיני הקיבוצים אחרי זמן מסוים של עבודה בחבורה, נחלשו או אפילו התפזרו. ומחוץ לחבורה התקיימו בשתים-שלוש השנים האחרונות קבוצות רבות במושבה. וחלק רב מהן לא עמד בפני הקושי של המצב ורובן התפזרו. ויש לחפש דרך לתיקון המצב הזה".
רעיון אחר היה "קיבוץ הקבוצות". וכך כותב אחד ממציעיו, עקיבה גולדשטיין מקבוצת "קדושי פינסק":
"כדי למלא בשעה זו את התפקיד העומד בפני התנועה הקיבוצית. להחיות וליצור תסיסה קיבוצית בתוך העלייה החדשה. המרוכזת במושבות, וגם ליצור את השפעת הגומלין הבריאה והמקיפה בין הקבוצה, המושבה, החבורה, ו "החלוץ" בחו"ל. הנני רואה כדרישת חיים את רעיון יצירת "קיבוץ-הקבוצות".
ויפה וטובה שעה זו למפעל זה. אני מתאר לי פרוצס זה : הקבוצות הנמצאות במושבות ובחבורות. והקרובות בשאיפה וברוח, זו לזו. מתאחדות ל-"קיבוץ-הקבוצות". הקבוצות מתרכזות בשתים-שלוש מושבות. נרכשים שטחי אדמה שיאפשרו לקבוצות להתקיים בשכנות ובעזרה הדדית. להקים משק עזר. וליצור אפשרות של הכשרה והכוונה משותפת. במשך שנות העבודה במושבות. עד הגיע תור ההתיישבות. צריך להיווצר קשר עם מגמה ממשית קרקעית בהתיישבות. קיבוץ זה, בכוחות משותפים יקל עליו גם להכניס מספר חברים שיבואו לעזרתו מקרב הקבוצות הקיימות."
רעיון "קיבוץ הקבוצות" עורר עניין בחלק נכבד מהנהגת התנועה הקיבוצית בארץ. ולכנסי "קיבוץ הקבוצות" הגיעו לא פעם אחת: לוי אשכול, ברץ, עדה מימון ועוד'. ("הפועל הצעיר" 23.7.1926)
מטרת קיבוץ-הקבוצות כפי שהציגה ישראל כהן ("הפועל הצעיר" 13.8.1926) שהיה אחד מהוגי רעיון "קיבוץ-הקבוצות" היה: "עקב ריבוי מספר הקבוצות, התפוררויות רבות של קבוצות. חילופי גברא מתמידים. כל אלה מחייבים מתן תשובה אחרת".
"ואם אני בא לסכם מכל האמור את מהותו של "קבוץ-הקבוצות" הרי ניתן לומר, שהוא סינתיזה של הקבוצה והקיבוץ . כי מחד גיסא לגבי דידי ברור- שהיחיד הבא לחדש את עצמו ולהגשים את עיקרי חייו עד השיור האחרון. והיחיד הרואה את הערובה הנאמנה לבניין החברה החדשה ולקיומה השלם, בהעמקת הרעיון והמעשה. בלווית חבר אנשים הדומים לו. החיים והעורגים כמותו שיגונו-יגונם, וששונו-ששונם. אין מקומו אלא בקבוצה הקטנה. שאמת-מידתה היחיד וצורת החברה ותוכנה הממוזג, נקודת-הראשית לה. ברם אין התרה זו של שאלות היחיד וכיסופיו בתוך הקבוצה מגלה דרכים מהירות להקמת החברה החדשה. הגדולה. כל זה יש בו "בקיבוץ-הקבוצות" משום תיקון ופיתרון מקיף ע"י האוטונומיה החברותית של כל קבוצה יחידה תאופשר התהוותה הטיפוסית של צורת כל יחידה."
"התנועה הקיבוצית הצעירה היא כיום ברובה תנועה כלכלית הכרחית, והחומר האנושי הנמצא בתוכה, הוא ברובו הגדול ארעי. המצוקה הכלכלית שבה נתון עכשיו ציבור העובדים מכריח הרבה חברים וחברות לחפש להם מקלט בקבוצה. עד יעבור זעם. וברור למדי שרעיון הקבוצה עוד טרם התבשל במוחם.
ויש לי הרגשה שנובעת מחיי יום-יום בקרב התנועה הזאת. שלו קרה ונפתחו שוב שערי תל-אביב לרוחה, היו מתרוקנים מהר מאוד הרבה מהצריפים אשר לתנועה זו. ובכל זאת יש לציין שחומר אנושי זה, שרעיון הקבוצה עוד לא נהיר לו, יכול היה להיות לנו לברכה. אילו הקדישו לו קצת יותר תשומת לב. ולולא גדל היום ללא חינוך וללא מסורת. עוסקים אנחנו בויכוחים והמעשים מאיתנו והלאה. התנועה הקיבוצית הצעירה מצטיינת בעוד קו אחד שמזין לה לא מעט. כל בחור טוב יש ברצונו להיות נביא בישראל. וליצור קבוצה "מופתית". יש ונוצרת קבוצה ובתוכה חברים אחדים שיכולים לשמש גרעין . לרכז מסביבם מספר גדול של חברים וחברות וליצור קבוצה שבעתיד תוכל לקבל איזו צורה מסוימת. אבל לא כן הדבר-במשך הזמן מתפוררת החבילה וכל יחיד יוצא לו ליצור את הקבוצה בה' הידיעה. כאילו עומדת תורת סיני חדשה לצאת מקבוצתו. ומכאן הסיבה העיקרית שכה תכופות קבוצות נוסדות ומתפוררות אחרי זמן קצר".
רעיון "קיבוץ-הקבוצות". לא צלח מבחינה מעשית. ונשאר רק בדפי ההיסטוריה כדוגמא ל"סעור-המוחות" שעבר באותם ימים קשים על התנועה הקיבוצית.
הפועל הצעיר- 18.10.1926 במוצאי שבת י"ז תשרי נפתחה הועידה העשרים של "הפועל הצעיר" בפתח-תקוה בצריף שהוקם על מגרש "קבוץ הקבוצות" על שם א. ד. גורדון"
קיבוצי ההכשרה ששהו ב"עמק השבע" הנם: ""על-המשמר א'". "על המשמר ב'" ."גלעד"."המשולש".
"עבודה"."וילנאית". "הכובש". "טרומפלדור".
קיבוץ "הכובש"  כיום קיבוץ "רמת הכובש" החל את דרכו בפ"ת בשנת 1925 בגבעת השלושה. עבר ל"עמק-השבע" ושהה במקום עד לשנת 1932 עם עלייתו על הקרקע בקרבת כפר-סבא.

משק "הכובש". 1927, צלם לא ידוע

שמות קיבוצי ההכשרה הם שונים ומשונים לדוגמא: בפסח 1924 התארגנה הקבוצה בשם "המשולש". מנהיג הקבוצה היה ישראל כהן. חבריה היו מהסתדרות "החלוץ" בבוצ'אץ והקבוצה הייתה מסונפת למרכז החלוץ ב"לבוב". עיקר רעיונותיה היו: 1. שפה. 2. עבודה 3. ארץ ישראל.

כתב זלמן חיימוב
ערכו דוד ליברמן ונוני ירון

תוספת מאוחרת:

נוח ורחל קרמפל היו חברים באחת מקבוצות ההכשרה שהתמקמו בשולי שכונת מחנה יהודה. באוגוסט 2007 הפקיד אלימלך כנר ז"ל  את הארכיון האישי של נוח ורחל הכולל פרוטוקולים ומסמכים של ועד אגודה הדדית  "עמק השבע". כמו כן, הוא מספר בקולו את סיפור עלייתה משפחת קרמפל מפולין והנסיון והקשיים הגדולים לממש את חלום ההתישבות כחקלאים בארץ ישראל. המעוניינים יכולים להקשיב לראיון המוקלט בארכיון.

כתבה נוני ירון

אורה כנר לבית קרמפל, עומדת בלול התרנגולים בחצר ביתם בעמק השבע. צלם ונה לא ידועים

דף מתוך פרוטוקול האסיפה הכללית של אגודת "עמק השבע". מתוך ארכיון אישי של אורה ואלימך כנר

תעודת רישום של אגודה הדדית של "עמק השבע". מתוך ארכיון אישי של אורה ואלימך כנר

תקנון האגודה "עמק השבע", מתוך ארכיון אישי של אורה ואלימך כנר

 

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, ארכיון, מחנה יהודה, מתוך הארכיון, עבודה עברית, עין גנים, קבוצות הכשרה, רחובות, רחובות בפתח תקוה, רפורטג'ות מתוך הארכיון, שכונה, שכונות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s