פלוגת אברהם דונגי בפתח תקווה
המשקיף 29.12.1939 "דרומית מזרחית לפ"ת בדרך העולה לשכונות פ"ת החדשות, בתוך פרדס גדול של רבינוביץ המנוח ניצב בנין ענקי, הטובע כולו בירק של עצי הדר גדולים. ובתוך בנין זה, המזכיר בחיצוניותו את טירות ימי הביניים העתיקות, שוכנת פלוגת בית"ר ע"ש הגבור מפ"ת הבית"רי א. דונגי הי"ד, […] בפלוגה מצויים 90 בית"רים ו- 10 בית"ריות [..] ה' אריאלי הוא מפקד הפלוגה. [..] "
אברהם נפל בגיל 21 (21.7.1936) במאורעות תרצ"ו בעת ששמר על פרדסי אבן-יהודה כ"גפיר". היה בן יחיד להוריו. בית"רי צעיר שחלם על צבאיות-ישראלית. הוא שאף להתגייס לצבא הבריטי. לשם כך פנה אף לנציב העליון שיאשר את התגייסותו. אך, בקשתו לא התקבלה. לאחר שהומלץ לו להתנדב כ"גפיר" התנדב לשמירה על פרדסי אבן-יהודה שם נורה ונהרג במארב של אנשי כנופיה.
אברהם דונגי היה בעל דעות קיצוניות אפילו לתקופתו. באפריל 1936 בשיא ייאושו ממרחץ הדמים המתחולל בארץ פנה לראש בית"ר והציע להקים מיד מדינה עברית ולהפוך את בית"ר לגוף צבאי ולהעמיד בראשו את ירמיהו הלפרין כמפקד עליון. את ימי "ההבלגה" השווה לחיי הגיטו היהודי ולפחדנות יהודית-אופיינית. בדבריו ומעשיו ביקש לזעזע את "אמות הסיפים". למשל, הוא נידב עצמו לרצוח את הנציב העליון ווקופ על אף שידע שבכך הוא גוזר על עצמו מוות וודאי. כל רצונו היה לעורר את דעת הקהל העולמי לטבח שנעשה בתושבי א"י בחסות השלטון הבריטי. בקשתו נדחתה ע"י מפקדיו.
דונגי נקבר בפ"ת בחלקת "הקדושים" בבית הקברות "סגולה". לווייתו הייתה הלוויה המונית. ציבור גדול השתתף בה כדי להביע מחאה כנגד המאורעות, והיחס הבריטי המזלזל בחיי היהודים. משפחתו הרחבה הכילה אנשים מכל הקצוות הפוליטיות בארץ.
מצבתו בבית העלמין בפ"ת תוכננה ע"י הפסל הבית"רי "צסלר". ובוצעה ע"י המהנדס בן חורין (גינזבורג).
המצבה עשויה אבן שחם אפורה, עמוד עם יסוד רחב. בראש העמוד כובע בית"רי. מתחת לכובע רובה, מארבעת הצדדים של העמוד מגינים. המגל באותיות ברונזה. חרוט למעלה בית"ר . ביסוד מנורה (סמל בית"ר).
המועצה המקומית אבן יהודה בחרה להנציח את דונגי שהיה ראשון חללי מערכות ישראל במושבה. הבאר שנמצאת בצומת הרחובות המייסדים והעצמאות נקראת על שמו. לאחרונה הותקן במקום שלט חדש.
כתב זלמן חיימוב
הוסיפה נוני ירון