המפה הראשונה בה מופיעה פתח תקוה- איך באמת קראו לה?

ג'דר.  מלביס. Melebbes   תל-מלביס

השם "מלביס" כשם התל והכפר מוזכרים  לראשונה במפת  ז'אקוטן Pierre Jacotin . ז'אקוטן היה חלק מצוות מדענים ואנשי מקצוע שנלוו אל נפוליאון במסעו הצבאי במצרים ובארץ-ישראל בשנת 1799.

פיייר ג'אקוטן. מתוך ערך בויקיפדיה על שמו

ז'אקוטן שרטט עם צוותו אוסף של 47 מפות של מדינות בהן עברו צבאות נפוליון ביניהן: לוב, מצרים סיני וארץ-ישראל. 6 מפות מתוך האוסף מתארות חלקים מא"י, בעיקר מאותם אזורים בהם עבר צבאו של נפוליאון. מפות אלו הן המפות הטופוגרפיות הראשונות של ארץ-ישראל ששורטטו והתבססו על מדידות  רשת טריאנגולציה וכן מדידות אזימוט באמצעות מצפן וקביעת הגובה במכשיר אלטימטר. המפות הן בקנה מידה של 100.000: 1 מצוינים בהן סימנים טופוגרפיים וסימני תכסית ואף תאור התבליט. שמות המקומות והמונחים היו צרפתית וערבית. המפות אינן זהות באיכותן. תפקידן העיקרי היה לשרת את צורכי צבאו של נפוליאון, לכן הן מדויקות. אחת מבעיות צבא נפוליאון היתה השליטה הימית של הצבא האנגלי במי הים התיכון. עליונות הצבא האנגלי מנעה מצבא נפוליאון להעביר את תותחיו הכבדים בדרך הים צפונה לכיבוש עכו. נפוליון נאלץ לגרור את התותחים בדרכי עפר צפונה תוך חציית ואדיות ונהרות ודרכי עפר גרועות. בשל סיבה זו, כנראה, זכתה מלאביס לאזכור נכבד.

JaffaJerusalem1799. המפה לקוחה מויקי שיתוף מתוך קטגוריה "Pierre Jacotin"

כל זאת בגלל השליטה על מעבר טחנת אבו-רבאח וכן סימון טחנת הקמח שגם היא שרתה את צבא נפוליון. באזורים בהם לא צעד צבא נפוליון המפה שורטטה בחיפזון, חלקים מתוכה הועתקו ממפות ישנות ודיוקה אינו רב. חלק מהמידע במפות התבסס על עדויות שבעל-פה של מורי דרך מקומיים. ובבדיקות מאוחרות נמצאו מספר גדול של טעויות  בשמות היישובים והמקומות המצוינים במפות.

 

המפות ,חלקן נמצאות באוסף הספרייה הלאומית, שורטטו בשנים 1803 -1879 וב- 1808 נשלמה הכנתן. נפוליאון אסר על פרסום המפות בשל היותן "סוד המדינה". רק בשנת 1818 עם הרסטורציה בצרפת הותר פרסומן. למרגלות צידו המזרחי של התל שכן הכפר מלביס ובשמו הנוסף ג'דר. בכפר התגוררו מתי מעט ערבים בעת עלייתם של מייסדי המושבה להתיישבות במקום.

מרדכי סלומון, בנו של יואל משה סלומון, כותב מפי אביו על מקור שמה של המושבה.  (בוסתנאי גליון כ"ג 1929). "ימים ולילות ישבנו על מדוכה זו, למצוא שם עברי מקורי למקום זה [פ"ת]. חפשנו בתנ"ך, ובכל הספרות התלמודית ולא מצאנו שם ודאי, לפיכך קראנו לכפרנו פתח-תקוה, כי בזה התבטאה משאת נפשנו, שמקום זה יהיה פתח לתקוות ישראל לשוב אל אדמת

ו" ומוסיף מרדכי סלומון: "כעשרה מקומות שנקראו בשם "גדר" "גדור" "גדרה" ו"גדורותים" היו בארץ ישראל, מהם בעבר הירדן מזרחה, מהם בהרי יהודה ומהם בשפלה, וכי אחת מאלו היתה בסביבה זו שלנו יש לסמוך על הפסוק :"ואשתו היהודיה (מיהוד) ילדה את יֶרֶד אבי אֲבִי גְדוֹר וְאֶת חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ  דברי הימים א' פרק ד' פסוק יח'. והנה בני היהודיה בנו את עריהם בקרבת עיר אמם. כי שוכו זו סכיה הערבית אשר ממערב לכפר יהודיה (סאקיה, כיום אור יהודה). וגדר מצפונה, ושוב יוצא שהיא גדר שממול פג'ה".

"נוסף על כך אפשר עוד ליחס את השם גדר לחרבות הכפר "מלבס", כי גם הערבים  יושבי המקום קראו למקום זה "ג'דר מלבס". חלק מאדמת הכפר הזה היה רשום בספרי הטאבו של הממשלה הטורקית בשם "אדמת ג'דר מלבס".

"כל זה בגדר השערה.  ישנה דעה כי השמות "גדר" וגד'ר" אינם שמות עצמיים למקומותיהם, כי אם כינויים הם להם. על הגדרות שהיו עושים סביב שדותיהם, כרמיהם וזיתיהם, גם הערבי מוסיף עד היום את המלה ג'דר לכל מגרש של כפר."

"השערה אחרת אומרת לחפש את שם המקום הזה, מתוך המלה הערבית "מלבס" שהוא מלבוש (הלבשה), בקירוב למובן זה מצאנו שם של מקום אחד, שתכונתו בלתי ידועה,  ע"א ערי בני הענק: "אחימן בנה את ענת, ששי את אלוש, תלמי בנה את תלבוש".  (יומא י' א' . סוטה לד' ב'). 

הכפר והתל נרכשו באופן סופי ורשמי ע"י פקידי הברון רוטשילד רק בשנות 1890 לערך יחד עם כל אדמות "הרבע". לאחר "שימון" כספי כבד של הפקידות התורכית הבכירה והוספת שלמונים לתושבי הכפר.

מייסדי פתח-תקוה רכשו את השטח ושילמו עבורו (בכספי "חובבי-ציון") כבר בשנת 1885 אך בעקבות משפטים רבים קנייתם לא אושרה וכספי עלות הרכישה לא הוחזרו להם .

באחד מסכסוכי הקרקע הרבים שהיו בין שייך אבו-רבאח לפקידי הברון (שנת תר"ן) בהערכת שטחו  של בית העלמין של מלביס, שולח אבו-רבאח  את ערביי יהודיה לחרוש את חלקת האדמה השייכת להם, לדבריו,  במורד התל.  החריש תוכנן (בעצת אבו-רבאח)  ונעשה ביום השבת הקדוש ליהודים. [הערבים אף פעם לא הבינו את היהודים, ניסו להפתיעם ביום הכיפורים וביום השבת. ותמיד תגובת הציבור היהודי הפתיעה את המפתיעים].

תחנת אבו רבאח, צלם ניסן בן נעם, אוסף הארכיון. אין תאריך מדוייק

שטמפפר מששמע על החריש. יצא אל המקום עם עשרות מתפללים מבית הכנסת, עטופים בטליתות. כדי להימנע  מחילול שבת נשכבו לפני מחרשות החורשים ומנעו את ביצוע החריש. נשות המושבה, שהמתינו לבעליהם בבתים, כדי לקיים מצוות "עונג שבת"  חיכו לשווא.. הן התרגזו, לכן  יצאו בעקבות בעליהן, והחלו להכות את הערבים. הערבים נסוגו, וכך הסתיים האירוע.

בהסכמי הפשרה שנערכו בתום האירועים הוחלט ששטח בן 200 דונם בו שוכן בית הקברות של הכפר יישאר בבעלות אנשי הכפר. וועד המושבה הודיע שאין רשות לאף אדם לעבד שטח זה. בנוסף, אין רשות לערביי ג'דר מלביס  להמשיך לקבור את מתיהם בשטח המסומן. על המקום הוצבה שמירה עליה הופקד בן הכפר "מוחמד אל חמד".

בדיון וועד המושבה  ב' ניסן תרע"ד (29.3.1914): נמסר על דרישה של מוחמד להקים גדר סביב בית הקברות בג'דר. ולנטוע בשטח עצי-איקליפטוס.

ט"ז טבת תרפ"ז (21.12.1926). הוחלט לתת לערבי אחמד אל אחמד סך 100 גרוש מצרי בעד אדמת הג'דר כנהוג בכל שנה ושנה בתור תמיכה.

ד' סיוון תרצ"ב  (8.6.1932).  מחמד אחמד רוצה להעביר את בית הקברות מאדמת הג'דר ומבקש עבור ההעברה 10 לא"י. הכסף ניתן לו והשטח עבר סופית לרשות המושבה.

בימי מאורעות תרפ"א השתלטו התוקפים הערבים על התל מלאבס ולמרגלותיו נורה למות אבשלום גיסין. לימים שימשה נקודת נפילתו של אבשלום מקום עליה לרגל בימי הזכרון לפרוץ המאורעות. בני המשבה היו מתקבצים ואברהם שפירא היה נושא נואם. בהמשך הומה אנדרטה לזכרם של נרצחי המאורעות: אבשלום גיסין, נתן רפפורט, חיים צבי גרינשטיין, זאב אורלוב.

בשנת 2006 נערכה חפירת הצלה ממזרח לרחוב משה סנה לקראת בנייה של שכונת לב הסביונים "אם המושבות" החפירה נעשתה מטעם רשות העתיקות. במקום נחשפו מבנים, גת ציבורית מן התקופה הביזנטית והאיסלמית הקדומהחרסים וכלים. בשנת 2010 נחשף כיבשן של בית יוצר. ההשערה היא כי הגת צרכה כמות גדולה של קנקנים לאיחסון אותן ייצרו בבית היוצר.

בזמנו כתבה על מקורות השם מלאבס גם יעל שהם    הכבתה פורסמה בספר שהפיק הארכיון בעזרתו של חזי חקק דובר העירייה. נתן לקבל ספר בארכיון ללא תשלום.

עוד אתם יכולים לקרוא על סיור שנעשה ביחד עם מתנדבי הארכיון בתחנת אבו רבאח . כנסו לקישור שיוביל אתכם לקטלוג המקוון של הארכיון בפורטל של רשת ארכיוני ישראל של הספרייה הלאומית.

צילום מיקומו של תל מלבס הנמצא בלב שכונת "לב הסביונים" "אם המושבות" כפי שצולם בעת סיור בעקבות "ראשונים", קרבות מאורעות תרפ"א וניסיון לאתר את מיקום מושבם של "הירקונים". בסיור נכחו: זלמן חיימוב, דוד ראב, אורי מכנס, ד"ר יוסי לנג ז"ל ונוני ירון. שנת 2009.

המקום נמצא בתוך הגן בין הבנינים, ניתן להכנס מכיוון רחוב יעל רום או רחוב משה סנה. יש לציין כי הקבלן שבנה את השכונה שינה את מבנה התל וצורתו.

ניתן לראות עוד מפות של ג'אקוטן מאזורים שונים של ארץ ישראל בקיושר של ויקי שיתוף

 

אבשלום גיסין, תצלום מאוסף הארכיון. צלם ויינשטיין, שמשון, שנה לא ידועה

 

 

 

 

 

 

כתב זלמן חיימוב

ערכו והוסיפו דוד ליברמן, נוני ירון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה ארכיון, בתים היסטוריים, מאורעות תרפ"א, ראשית המושבה, רפורטג'ות מתוך הארכיון, רשות העתיקות, שימור אתרים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s