זמנים קשים בגבעת השלושה

האם אפשר לחסוך כספים בצמצום הוצאות עישון הסיגריות ובצמצום התאורה ?, מתוך פרוטוקולים של שנת 1931 – 1930 קיבוץ גבעת השלושה.

המצב הכספי בגבעת השלושה היה בשנים הראשונות להקמתה קשה ולצורך ההקמה קיבלו המתיישבים הלוואות מהגורמים המיישבים, הסוכנות וההסתדרות הכללית, הקק"ל, בנקים וגם מאנשים פרטיים בינייהם פרדסנים שהעסיקו חלק מחברי גבעת השלושה. גם בסוף שנת 1930 צויין כי המצב הכספי קשה ויש צורך לקבל כספים, הוחלט לבצע כמה מהלכים כדי להשיג כספים על מנת לא לפגוע בהספקה לחברים כולל כלכלה (כמות המזון ואיכותו). הוחלט לבקש הקצבה מהמרכז החקלאי והועד הפועל של ההסתדרות בסך 70 לאי. לנסות לקבל הלוואות דרך מזכירות הקבוץ המאוחד, לנסות לקבל הלוואה מחברת "פרדס". צוין בישיבת המזכירות כי חברת "המשביר" המספקת את רוב מוצרי הצריכה וחמרים לפיתוח ענפי המשק מציעים קרדיט של 200 לאי כאשר המשק יבצע קניות של 65 לאי לחודש.

בשנים הראשונות של גבעת השלושה ההכנסות הכספיות הגיעו בעיקר מעבודות חוץ של חברים. עבודות חוץ היו בפרדסים של תושבי פתח תקוה, בבנין, בחקלאות, עבודות חריש בעזרת בהמות ויותר מאוחר באמצעות טרקטור.

חברים בהפסקת אוכל,במרכז מנחם בורנשטיין

חלק מהעבודות נתקבלו דרך לשכת העבודה של מועצת הפועלים בפתח תקוה. בתחילת שנת 1931 היה היחס בין עובדי חוץ לעובדי שרות במחנה 2 : 1 (הרוב עובדי חוץ). כאשר היתה תעסוקה מלאה ההכנסות היו משביעות רצון מבחינת כיסוי הוצאות כלכלה, תשלומי חובות והשקעות בענפי משק. השקעות בענפי משק כמו לול ורפת – קיומן היה בספק עקב החשש שההכנסות מהענפים לא יכסו את ההשקעות ובמיוחד כאשר התבססו על הלוואות נושאות ריבית שצריך להחזיר. משום כך בעלי התפקידים הכלכליים כגון הגזבר ומרכז המשק העדיפו שחברים יעבדו בעבודות חוץ שמהם קיבלו הכנסה מהירה שאינה תלויה בהתפתחות הענף. הגזבר ישראל חצ'קביץ היה מודאג מ"העונה המתה" שבה עבודות החוץ הצטמצמו וכך גם ההכנסות. במצבים אלו החלו לחשוב על קימוצים. ניסו לא לקצץ בכלכלה לחברים, אך דובר על חסכון בחלוקת סיגריות – לצמצם את ההוצאה החודשית מ ­- 20 לא"י ל – 12 לא"י. כדי לקבוע את מכסת הסיגריות לכל חבר מעשן הציע החבר אפשטיין להקים ועדה מתוך החברים המעשנים עצמם והועדה תחליט מה תהיה המכסה לכל מעשן.

החבר דובדבני דיבר על נושא חברים שמעשנים ללא כל צורך, הם התחילו לעשן מפני שקיבלו מכסת סיגריות וניסו להבין אם יהנו מזה או לא. לכן לדעתו הועדה צריכה להחליט מי זה מעשן "אמיתי" ומי רק "מנסה" לעשן – ולהפסיק את חלוקת הסיגריות ל"מנסים". כמו כן הוצע לקצץ בהוצאות החשמל – להחליף את כל הנורות לקטנות יותר כדי לחסוך, ולהטיל על חברים לבדוק את כל נקודות התאורה בלילה אם נחוצות או לאו. הדיבורים על קימוצים הגיעו גם לסעיף הכלכלה – דהיינו המזון שהחברים מקבלים. החבר ויינשטיין טען שאם יקמצו בכלכלה ובאיכות המזון, החברים יהיו חלשים ו/או חולים ואז נצטרך לשלוח אותם לבתי הבראה וכך החסכון מהקימוצים יבלע בהוצאות הרפוי ובתי ההבראה.  הגזבר חצקביץ' הציע להקטין את הוצאות הכלכלה – למשל לשנות את מרכיבי הלחם "השחור" , טוען שלחם קצת יותר שחור יקטין את ההוצאות על קמח. אבל מציין כי לפי תחשיביו החסכון לא יהיה גדול בסעיף ההזנה, דהיינו יהיה 45 מא"י לחבר במקום 50 מא"י לחבר (כנראה הכוונה להוצאות ליום הזנה – הערת חזי ראובני), בסעיף "הוצאות חברים" להקטין את התקציב ל- 40 מא"י לחבר במקום 85 מא"י, את סעיף הלבשה להקטין ל – 1 לא"י לחבר לשנה במקום 2.5 לא"י לחבר לשנה.   בדיונים על המאזן לשנת 1930 הובעו כמה פרשנויות: החבר דובדבני טען שהמאזן חיובי ואין הפסד ולכן הוא המאזן הטוב ביותר שהיה ל"גבעה" עד כה.  מצד שני ישנם חברים המציעים לקצץ בהוצאות הפרט כגון הזנה והלבשה. יש חברים שהציעו לקחת עוד הלוואות ויש חברים שטענו כי הריבית על ההלוואות גורמת לנו הוצאה גדולה ולכן אנו מצטמצמים בהוצאות בסיסיות כגון בכלכלה. אין סיכום חד משמעי לויכוחים שהוזכרו לעיל. צויין כי תקציב 1931 יהיה יותר גדול משנת 1930 אבל ימשכו הנסיונות לקימוצים בנושאים שונים של ההוצאות.

חקר וכתב חזי ראובני

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה גבעת השלושה, גבעת השלושה שיחות חברים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s