כוח האבן, כוח הבזלת נזכור את כולם – אנדרטאות

"קורות הארץ הזאת חקוקות באנדרטאות העץ, האבן והברזל.
אנשי הארץ המיוסרת הזאת עוצרים לידן – ושואלים.
הרבה כח טמון בשאלות הללו, בסקרנות לדעת, ללמוד ולזכור."

                                                                                                 (יצחק רבין, 1989.)             הזיכרון הוא מושג בסיסי בחשיבה היהודית. הוא כורח קיומנו שנובע משנים רבות של חיים בגולה. עם קטן שלא יכול להרשות לעצמו לשכוח. לפי האימרה של חז"ל "אין עושים נפשות לצדיקים; דבריהם הם זיכרונם" (ירושלמי, שקלים מז א) מבטא את דעתם של חכמי מחשבת ישראל. חכמים שיצרו בחייהם ודבריהם מדברים בעד עצמם. מחד, אנדרטאות הן מצבות אבסטרקטיות המייצגות את המופת והגבורה והן נותנות משמעות וזיכרון וצאידך אינן מעודדות את הפולחן. בדרך כלל רוב האנדרטאות ממוקמות לזכרם של צעירים שלא הספיקו בחייהם ליצור מורשת רוחנית ואת פועלם אנו מנציחים ומכבדים. לכן שלא כאמור במשפט חז"ל "דבריהם" יעמדו לזכרם אלא מעשיהם. האנדרטה היא האמצעי לביטוי רעיון מופשט ככל האפשר.בין אוסף התצלומים בארכיון שלנו מצוי מקבץ גדול של תצלומי אנדרטאות שונות המנציחות נופלים ואירועי קרבות מכל רחבי הארץ. מחקר וחיפוש אחר מידע לסיבת הימצאותם של התצלומים לא העלה דבר. ניתן לשער לפי גודלo הפיסי של התצלומים והמגוונם הרב, כי הם שמשו לתערוכה אחת מיני רבות שהתקיימה בין כותלי יד לבנים בסביבות שנות ה- 60. תערוכה אחת מתוך מאות פעולות של ברוך אורן במסגרת המשימה הגדולה שלקח על עצמו לחינוך ושימור הזיכרון המקומי והלאומי והנגשתו לדורות הבאים.

הזחליל המוצב בגן העצמאות יד לבנים בפתח תקוה, צלם לא ידוע, שנות ה-70

אנדרטת זיכרון לרב סרן ניר יוגב שנפל ברמת הגולן 1992. נמצאת בבגן העצמאות יד לבנים בפתח תקוה. צלם לא ידוע

 

בימי קדם מצבות לזכר פולחן נשברו ונהרסו. בעודן מצבות לציון אירוע היו מקובלות: יהושע השתמש באבני הירדן לסימול 12 שבטי ישראל בעת חצייתם את הירדן. יעקב בונה הקים לזכרה של רחל רעייתו בדרך אפרתה.

אילנה שמיר בספרה "הנצחה וזכרון" בודקת את התהליכים והכוחות הרבים הקשורים בהקמת האנדרטה ובנייתה. אלו לא תמיד גלויים לעין. קיימת דינאמיקה בין הגוף המבקש להנציח, בין האמן המעצב והנוף בו מוצבת האנדרטה. לנוף יש משמעות סימלית על מיקומה באשר למיקומה כאשר זו משמת כאתר זיכרון המשתנה בהתאם לתהליכים פוליטיים.

כשאנו מסתכלים וחוקרים בנושא יש לשאול שאלות מעשיות כגון: מה הסיפור? למי הוא נועד? כיצד רצו לספר את הסיפור? לאחר הבנייה יש לבדוק את הקשרים בין הקהילה המנציחה מול צרכני הזיכרון המקומיים וכיצד השתלבה פעולת הזיכרון בבניית זיכרון  קולקטיבי לאומי.                                              בתקופה שלפני קום המדינה הארגונים מהממסדיים היו אחראים לבניית אנדרטאות הנצחה. לאחר קום המדינה משנות ה- 50 ואילך עברה לידי יזמים פרטיים, יוזמות אישיות של משפחות שכולות, חברי הנופלים ורשויות מקומיות. קיימים קשרי גומלין בין הגופים השונים: משפחות, חברים, רשויות מקומיות, קיבוצים ומושבים והממסד הצבאי הפוליטי והציבורי.

אופיין של מצבות הזיכרון משתנה עם הזמן. לעיתים אנדרטה מקומית הופכת לאתר לאומי. ככל שחגורת הפעילות מסביב גדלה, הוספת מוזיאון או חדר זיכרון הכולל פעילות חינוכית בו גדלה משמעות הזיכרון. לעיתים הופך אתר הנצחה ליעד תיירותי שנערכים בו אירועים, פיקניקים עצרות ומופעים כמו האתר "יד לשריון" בלטרון. הצבת נר תמיד במשכן הכנסת באה להדגיש את ההיבט הממלכתי לאומי.

מצבה לזכרון דב גרונר, מול משטרת רמת גן. צלם ושנה לא ידועים

כיום אנדרטאות עשויות מחומרים שונים, לא רק גל-עד ומצבור של אבנים. אלא שימוש באבן טבעית, יציקות בטון, רשת פלדה ומגדלי מים בקיבוצים. גם גרוטאות של כלי מלחמה, רובים וקסדות המעוצבים על ידי אומן ליחידה אחת. מבחינה אמנותית סגנון העיצוב של האנדרטאות הושפע מזרמים שונים באמנות לתקופותיה השונות. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה סגנון הפיסול היה פיגורטיבי. צורה ברורה כדוגמת פסלי חנה אורלוב.  הדגש הופנה לדמות האדם כדמות הרואית, דמות החלוץ נושאת נשק או כלי חקלאי.

עם השנים הפכו האנדרטאות לעבודות גדולות נטועות בנוף ופיסול סביבתי כדוגמת אנדרטת חטיבת הנגב, מעשה האמן דני קרוון, ליד באר שבע.

לאחר מלחמת ששת הימים הפכו האנדרטאות לצורות מופשטות עשויות ברזל וחלקי כלי נשק. מוכרות מאוד עבודותיו של האמן יגאל תומרקין.

לאחר מלחמת יום הכיפורים ננטש הסגנון הבומבסטי, המשלב מתכת ובטון, לגלעד שנוצר מאבני המקום שבו נערך הקרב או אתר הלחימה. אנחנו יכולים לראות אנדרטאות מסוג זה ברחבי רמת הגולן כדוגמת אנדרטת הג'יפ או אנדרטת גדוד 74.

עם הזמן נוספו דרכים שונות להנצחה. הדרך בה הופך הזיכרון לחלק בלתי נפרד של הנוף על ידי יצירת נקודות זיכרון בעזרת כלים מודרניים כמו: מסלולי הליכה במרחבים של נוף לזכר נופל, הקמת נקודות מצפור בנוף, אתרי מורשת קרב של חילות צה"ל כמו :אתר גולני בצומת גולני. כמן כן, כיום נעשה שימוש בכלים המגוונים שמציעים כלי הרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט.

האנדרטאות מחברות בין ההיסטוריה והנוף הגיאוגרפי. הן יוצרות קדושה חילונית המחברת בין עבר להווה ובין המתים לחיים. דרכן נוצר החיבור בין היחיד לקהילה. הן הוקמו לזכר אירועים ואנשים הקשורים בתולדות הציונות ומלחמות ישראל. הן מכבדות נופלים בודדים או קבוצות ויחידות ומאפשרות השלמה עם המוות וההכרה כי נפילת היקר לנו הייתה בעלת משמעות וצידוק. בהיבט החברתי הפכו האידרטאות למוקדי פולחן הקשורים במיתוס של גבורה והקרבה לרבות כלי ליצירת זיכרון קולקטיבי לאומי.

אנדרטה לחללי מאורעות תרפ"א בני פתח תקוה, טקס חנוכת יד לגיבורים יובל ה- 25 להגנה ולגבורה, צלם ניסן בן נעם

כתבה: נוני ירון

ערך: דוד ליברמן

 

מקורות בעברית

שמיר, אילנה. 1996. הנצחה וזיכרון. ת"א: עם עובד.

עזריהו, מעוז. 1995. פולחני מדינה. שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון.

"ובדמם הבוקר יעלה – זיכרון והנצחה בישראל", בעריכת אלי שילר וגבריאל ברקאי, ירושלים, הוצ' "אריאל"

"דפוסים של הנצחה", בעריכת מתיתיהו מייזל ואילנה שמיר, ישראל, הוצ' משרד הביטחון

מיתוס, זיכרון, בעריכת אוחנה דוד, קיבוץ המאוחד, 1996.

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אנדרטאות, יד לבנים, מלחמת העצמאות, מתוך הארכיון, נופלי פתח תקוה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על כוח האבן, כוח הבזלת נזכור את כולם – אנדרטאות

  1. שרון רז הגיב:

    פוסט נהדר וחשוב. תודה.

  2. האנדרטה לזכר דב גרונר וחבריו עולי הגרדום בתקופת השלטון הבריטי הוצבה מול משטרת רמת גן בשנת 1954 . בשלט שליד האנדרטה מצויין הסבר על גור האריות המסמל את הישוב העברי בארץ ישראל והאריה הגדול המסמל את השלטון הבריטי. רשום גם שם הפסלת – חנה אורלוף . המידע מהשלט ומויקיפדיה , חזי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s