70 – 140 – 70

פתח תקווה בת 140 – 70 שנה לפני – 70 שנה אחרי

נאומו של יוסף ספיר בישיבת מועצת העירייה מיום ז' אייר 16.5.1948 כיומיים לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

בחרנו להביא לפניכם את נאומו של יוסף ספיר ראש העיר השני של פתח תקווה. נאום מרגש אותו נשא ספיר בישיבת חגיגית של מועצת העיר כיומיים לאחר הכרזת המדינה בתאריך  ה' באייר ה' תש"ח, 14 במאי 1948.

חגיגות לאחר הכרזת המדינה. נאומים חגיגיים במרפסת ומשאיות עם מתגייסים. צלם לא ידוע

כיצד מחבר ספיר בין כינונה של המדינה על רקע קרבות מלחמת העצמאות להקמת המושבה פתח תקווה 70 שנה קודם. פתח תקווה כמחוללת ראשית ההתיישבות המתחדשת בארץ ישראל. ספיר ממשיך את קו המחשבה והפעולה של מייסדי המושבה ורצונם למתג אותה ולקשר בינה ובין מאורעות גבורה היסטוריים של אנשי הישוב. לדוגמה: חיבור גבורתם של נופלים בני המושבה במאורעות תרפ"א (1921) עם גבורת נופלי קרב תל-חי (1920).

ההבנה שזו מלחמה של חיים או מות צצה מכל משפט. המשימה הקשה שהיישוב עומד בפניה וחובתו לקרבנות השואה ולאודים המוצלים שארית הפליטה, והגשמה של החזון בן אלפיים שנה לעם חופשי במולדתו. חשוב להבין את מקורות היסוד לתפיסה זו אותן ספג מאבי סבו יעקב הלוי ספיר ואביו אליהו ספיר.

יוסף ספיר, ראש העיר השני של פתח תקווה. שנות כהונתו 1940-1951

יוסף ספיר ראש העיר השני של פתח תקוה, נולד בפתח-תקוה ביום כ"ו בשבט תרס"ב 1902.1.27 לאביו אליהו ולאמו מינה דור רביעי בארץ. יוסף ספיר גדל במשפחה של אנשים פעילים למען החברה והחזון לגאולת עם ישראל בתפוצות ואחר יישוב ארץ ישראל היה אור לרגליהם.

אבי סבו יעקב הלוי ספיר היה שד"ר (שלוחה דרבנן=שליח של רבנים) ובמסעותיו הגיע לאירופה ולארצות המזרח הרחוק במטרה לגייס כספים לשם חיזוק הקהילה האשכנזית בירושלים וכן ללימוד ולהכרת מנהגי העדות מהגלויות השונות. הוא היה זה שהביא את בשורת ציון ליהודי תימן והעשיר את העולם היהודי במערב במידע על יהדות זו שעד לאותם ימים הידיעות אודותיה היו בעיקר אגדות ושמועות. את מסעותיו תיאר בספר "אבן-ספיר". בשנת תרל"ב השתתף בחברה הירושלמית "פתח-תקוה" שאמורה הייתה לייסד מושבה עברית על אדמות יריחו .

אביו של יוסף, אליהו ספיר ,התחתן עם מינה בתו של הביאליסטוקי האמיד בנציון שאטיל וכך זכה הירושלמי בבעלות על חלקת קרקע חקלאית בפתח-תקוה עוד בהיותם ביהוד. אליהו עבד כרועה צאן וכאיכר, שימש כמורה בביה"ס יק"א בפ"ת ועסק בבלשנות. לאחר פיטוריו מיק"א החל לעסוק בבנקאות  והגיע לתפקיד מנהל בנק אפ"ק ביפו. בין היתר פעל רבות לרכישות קרקעות  להרחבת ההתיישבות היהודית. ספריית "ספיר" על שמו.

אליהו ספיר, צלם ותאריך לא ידועים

יוסף למד בביה"ס "עזרה" ביפו, בבי"ס פיק"א בפ"ת ובבית המדרש למורים בירושלים, השתלם בלימודים כלליים ובידיעת שפות (ערבית, אנגלית, גרמנית). פטירתו הפתאומית של אחיו אילץ את יוסף לחזור לפ"ת וליטול עליו בגיל 17 את עול ניהול המשק המשפחתי. הוא השתתף בפועל בהגנת פתח-תקוה בכ"ז בניסן תרפ"א –1921 והיה פעיל בארגון השמירה וה"הגנה". נמנה על מייסדי אגודת "החקלאי", "בני ברית" ו"בני בנימין". מילא שליחויות רבות מטעם "התאחדות האיכרים". יוסף היה פעיל בוועד החקלאי של התאחדות האיכרים והגיע אף להנהלתה המרכזית. נשלח מטעמם לארה"ב ולספרד ללימוד מעמיק של עיבוד הפרדסים, דרכי אריזת הפרי ושיווקו. הוא הרבה לכתוב מאמרים בנושא גידול ההדרים, ובנוסף השתתף במאבק לחיזוק הגוש האזרחי אל מול מפלגות הפועלים. היה ממנהלי "פרדס-סינדיקט" ושימש גם כנשיא המועצה הכפרית בפ"ת בשנים 1938-1940.

בשנת 1940 נבחר לראשות העיר פ"ת כנציג הגוש האזרחי ושיתף בהנהלת העיר גם את מתנגדיו נציגי ההסתדרות. בהיותו ראש עיר החלה מהפכה גדולה בעיר של נטישת החקלאות ומעבר לתעשייה.

ספיר הצליח להוסיף מקורות תעסוקה לשירות המאמץ המלחמתי הבריטי, הרחיב ופיתח את אזורי התעשייה בעיר והחל בתכנון התפתחותה של פתח-תקוה להיות עיר ואם בישראל.

יוסף ספיר סוקר מסדר נוטרים בטקס קבלת המשטרה מידי הבריטים. צלם ותאריך לא ידועים

כראש עיר גילה אומץ לב אזרחי ביציאתו במעשה ובכתב כנגד "התרמות" כספים כוחניות שביצעו חברי המחתרות . בשנת 1941 נעשו מספר ניסיונות לפגוע בו ובבני ביתו בהשלכות פצצות לביתו.

יוסף היה כל ימיו פטריוט פתח-תקוואי ששמר על זכויות פ"ת ועל ראשוניותה בהתפתחות החקלאית והביטחונית. תמיד נהג לציין את חשיבותה של העיר בשלבי ההתפתחות היישובית ותרומתה ליסוד המדינה שאת שורשיה ראה ביסוד פתח-תקוה.

טקס יובל ה- 70 לפתח תקווה. מעל בימת הכבוד במגרש מכבי עומדים: חולדה ספיר, הרמטכ"ל דורי, פולה בן גוריון יוסף ספיר, דוד בן גוריון, אברהם שפירא, צלם צ'סניק פרד, 1949

יוסף שימש כראש עיר במשך כ- 11 שנה ובשנת 1951 הפסיד את ראשות העיר לנציגי מפלגות הפועלים. ביום התפטרותו מראשות העיר  נפרד ממנו זלמן יואלי נציג הפועלים במועצה שהרבה להתעמת איתו במשך כל שנות היותו ראש עיר. וכך אמר יואלי:"אני מודה לספיר ואומר: "בגדיו- בגדי כהונה מורדים ללא כל רבב עליהם". "כל הברכות למר ספיר מבחינה אישית".

הקריירה הפוליטית של יוסף ספיר לא הסתיימה בכך והוא נבחר למועצה המכוננת (היא הכנסת הראשונה) בינואר 1949.בתורהסתדרות הציונים הכלליים – מפלגת המרכז. בין היתר כיהן כשר בריאות וכשר תחבורה בממשלות בן-גוריון וכן כיהן כשר בלי תיק בממשלת האחדות הלאומית. בממשלת גולדה מאיר כיהן כשר מסחר ותעשייה.

לווית יוסף ספיר יוצאת מרחבת הערייה, צלם לא ידוע

ספיר נפטר ביום ט"ו אדר תשל"ב (1972). הוא הונצח בקראת רחובות על שמו במקומות שונים בארץ, קריה בפ"ת, מכון למחקר, והישוב כרמי-יוסף נקרא על שמו. רעייתו: חולדה, בת שלמה ואסתר יטקובסקי מראשוני פתח-תקוה. הייתה פעילה חברתית למען מעמדן של נשים כשנבחרה כראש תנועת הנשים הליברליות. כמן כן נטלה חלק פעיל בפעילות הציבורית של ספיר. ילדיהם: אליה ואורנה.

תודות רבות                                                                                    לזלמן חיימוב המעלה כל פעם מסמכים ואירועים מרגשים מתוך הפרוטוקולים שבעזרתם הוא מעיר ומאיר על אירועים ודמויות היסטוריות.                                              תודה לדוד ליברמן שנמצא תמיד לעזר בכל שנבקש.

הערה: נאום יוסף ספיר מופיע בפרוטוקולים של ישיבות מועצת פתח תקוה 1948-1949                 (סימול: 008.006-18). הדברים נכתבו במהירות תוך כדי כתיבת פרוטוקול הישיבה. אין אנו יודעים מי הכותב. התרגשות גדולה וההכרה בגודל המעמד ניכרת מאופן הנאום עצמו וגם בכתב ידו הלא ברור של כותב הפרוטוקול .

כתבה וערכה נוני ירון

           ישיבה חגיגית של מועצת העיריה מיום ז' אייר 16.5.1948

          לכבוד המאורע ההיסטורי של ההכרזה על מדינת ישראל.

  נוכחים ראש העיריה מר י.ספיר. חברי המועצה, כב' הרב הראשי ר' ר' כ"ץ ונציגי ציבור.

ספיר: כבוד הרב, חברי המועצה, נציגי הציבור, ישיבת המועצה היום מתקיימת כבר במדינה, במדינת ישראל הקמה לתחייה, חלום של דורות, שאיפה של מיליונים הפכה למציאות. תפילה של עמנו במשך כל שנות גלותו לשוב למולדתו לכונן את הריסותיה ולהקים בה מחדש את מלכות ישראל, הנה היא לעינינו מתגשמת בפועל ובמציאות. אמנם רק בחלק של ארצנו לעת עתה. בצורה המבותרת, אבל העם העברי בכל קבל את המדינה בחלקה של הארץ כחלק ראשון של הגשמת שאיפותינו הלאומיות. קשה אולי עוד היום להסתגל  או לחוש באותה המהפכה העצומה שחלה בחיי העם העברי ובפרט כאן.  ישוב שהיה מאז התנחלותה של פ"ת בעל מהות ממלכתית שכבר בראשיתו נקבעה דמותו המדינית ובכל הכלים אשר יצר כבר הניח את היסוד למדינה הקמה, אבל בכל זאת  יכולנו  ומבין אלה אשר באו מכל העליות השונות.

  כיום אנו הננו עם עצמאי בארצו. תחושה אשר במשך אלפים שנה לא יכולנו להרגיש אותה, בוודאו עוד. נחוצה שהות מסוימת עד שכולנו נתכנס לתוך החיים החדשים שלנו.  נותקנו עכשו מכל שיירים של הרגשות גלות, בפועל במציאות  אנו הננו מדינה, השתחררנו פה בארץ משעבוד של זרים, השתחררנו מפסיכוזה של שיעבוד,  השתחררנו משלטון של זרים, השתחררנו מכל כבלים שעוד קשרו אותנו אל הגוי השליט  במדינות ובארצות שאנו היינו גרים ובארצנו אנו שהוא היה השליט זר. בשעה זו שעה היסטורית

מאורע שקשה להגדיר אותו. ובעצם המאורעות השוטפים  אין אנו יכולים אלא להגדיר אותו בשעה גדולה זו אנו חייבים לזכור את כל אותם המיליונים.

נקנתה חרותנו במיליונים של אחינו שנשחטו ושנהרגו. מחצית שלמה של אירופה שהציקה… נזכור את כל הקרבנות הקדושים והיקרים שלנו, בנינו אשר נפלו במלחמה ובמערכה במשך כל השנים בכל רחבי הארץ במאבקנו נגד השלטון במלחמתנו נגד הצבאות השגנו במגבלות האחרונה כל אלו אשר בדמם קנו את שחרורנו אשר לא פחות  ולא יותר, בתקופה האחרונה לא פחות מאשר אותו המאמץ העצום  אשר השקענו בממון ובזיעה  להם אנו חייבים את הערכתנו, הקרבנות הקשים  שהקריבו קרבנות מתוך התלהבות שקשה למצוא דוגמתה. המאורע הגדול  של  תקומת המדינה קם והיה בעצם הימים של מאבקנו בשעות ספורות  שלאחר הכרזת המדינה. אנו כבר עומדים בקשר מלחמה עם כל סביבותינו  מכל הצדדים מתנכלים אלינו מתנגדינו  ואויבים בינם  לבין עצמם התאחדו כדי לנסות גם עכשו למנוע ולהרוס את הבנין הגדול שלנו. לא יותר כנופיות לא רק אספסוף שלחו מולנו אלא צבאות סדירים של מדינות שהתחברו להשמיד  ולמחוק את ישראל.  אנו יודעים את כוחם, לא נזלזל בו וגם  לא נפריז בו ואנו יודעים  גם את כוחנו ומכאן נשלח את ברכותינו לכל בנינו  העומדים במערכות המלחמה על ….. מדינתנו בחזית הראשונה  ואלה אשר בעורף ברכותינו להם גאוותנו עליהם תפילותינו לרבון העולמים ישמור וינצור אותם ויחזירכם עטורי ניצחון. הפעם לא רק הננו מגינים על נקודה זו או אחרת של הישוב אלא אנו מגינים בפעל ולמעשה על המדינה ואנו  חייבים לעשות זאת במשך חדשים הפריעו בעדנו להקים את השלטון הציבורי ביהודה השלטון  אשר הותר עשו כל אשר ביכולתו  לסדר למנוע לנו להתכונן  למועד שאנו נשאר עם אלוקינו פנים מול פנים.

 אנו מאמינים שכשם שעד עתה  לא עלה הדבר בידי אויבינו לא יעלה מלעכב מלהקים את מדינתנו לא יעלה  הדבר בידם היום.  כבר אנו רואים את הניצנים הראשונים של עליה חופשית אלפים אלה יבואו ואנו מקדמים אותם בברכה. ברכת אחים אשר מצפה בכיליון עיניים לקיבוץ גלויות. והם יהיו איתנו באש ובמים. הסכנות האורבות לנו במרכז המדינה ובכל נקודה ונקודה אשר בספר ובחזית גרמו לכך שהמאורע ההיסטורי הזה הוא חג בכל רחבי המדינה.

מתוך התאפקות לרגלי השעה וגם אנו מציינים את המאורע הזה בישיבה חגיגית זו של המועצה מתוך ציון לכל אותם  תפקידים הקשים אשר עומדים לפתחנו- לפנינו מאבק לא קל אל נשלה את עצמנו  הסכנות עדיין גדולות והעם היושב היום בציון חייב להתכונן למאמץ טוטלי לגיוס טוטאלי מלים אלה הן לא פרזה מילים אלה הם מציאות. ואנו רואים את זה היום איך שהוא התאזר היום בכדי להיות מוכן לאותה

המערכה המכרעת אשר תקבע את גבולה של המדינה ואשר תבטיח את גבולותיה  אשר נפרוץ אותם בעורמה. מאמץ אשר יהיה הולם את המאמץ שלנו.

 אנו יכולים להיות גאים בכך כל אותם המאות והאלפים של העם העברי הנמצא כאן בארץ. כולם דרוכים הנער אשר יכולים להתברך בו ולהתגאות. 

ואלה אשר אינם להחזיק בנשק ממלאים את תפקידם בשקט. כך חי עם חי. אלה הם הסימנים של עם בריא, אנו כבר השתחררנו. מדברים אלה והפכנו כאן להיות עם חזק בריא בנפשו וברוחו.

 אנו בטוחים בניצחוננו גם אם יעלה לנו בקרבנות  גדולים, כיום דרכנו ברורה מלחמה ללא רתיעה על שלמות מדינתנו. כי האויבים והנסתרים מתכוננים לצמצמם את אותו השטח שניתן לנו. מלחמה זו  תהיה קשה ואכזרית. בימים האחרונים  אבדנו חיי עבר. בתוך ים עכשו  לאחר עמידה של גבורה למופת לא נוכל להרשות לעצמנו להפקיר יותר נקודות להפקיר אותם  נקודות. להפקיר יותר ישובים. מאמצנו מוכרח איפה להיות מכופל ומכופל.

 בטוחני כי כולנו כאיש אחד נמלא את חובתנו כלפי העם נצטרך גם  להמציא לכך,  אנו זקוקים לאמצעים בלתי מוגבלים, כי ללא הנשק וללא מאמץ לא בנקל נוכל לעמוד. הישוב הזה אשר הפך עכשו  למדינה  מראה יום יום את נכונותו, נקרא ונתבע לתת מכל אשר בידנו בכסף וברכוש כדי לאפשר לבנינו ולחיילינו לעמוד במערכה. נצטרך אגב המלחמה  לכונן את מוסדות שלטוננו ואת מכשיר השלטון, נצטרך להראות מדה  גדולה של נבונות , עמדנו פעם במצב דומה, וחיידקי הפירוד אך הביאו לנו את החורבן. קשה להשוות אז את מלחמתנו נגד רומא, אם היו יותר קשים או יותר קלים, אבל בלי ספק שהפרוד אז הביא את החורבן. נציין מתוך הערכה את מידת האחדות שהוכחנו במלחמתנו זו למרות כל הקשיים והגורמים לפירוד והוכחנו זאת  לפני כל העולם כי העם היושב בציון, עם אחד, אנו מאמינים כי מלחמתנו לא תארך הרבה אנו מאמינים כי בקרוב נפסיק את ההסתערות הזאת ונגרש אותם מארצנו ונתחיל מחדש בניין ויצירה בארצנו כי בבניין ויצירה התחלנו מאז הנחת היסודות של המושבה הזאת. מאבקנו להקמת המדינה השלמה אשר התחיל בארץ לפני 70 שנה. ונמשך עד אשר נשיג את כל שאיפותינו הלאומיות. נקיים ונקומם את  מדינתנו על פני הארץ כולה ונראה את כל אחינו חיים חיים משוחררים  מכל שעבוד זר ואז נוכל לאמור כי הגענו אל שלמות השאיפות והגשמת שאיפותינו  של חלום הדורות בשובו למדינתו העברית בכל רחבי הארץ.

 

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, מלחמת העצמאות, מתוך הארכיון, ראשי העיר, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s