בית גידול לחרקים מועילים (1935) פתח תקווה חלוצת הפרדסנות
איכרי המושבה פתח תקווה הבינו לאחר ניסיונות שונים של גידולים כמו: טאבק, גפנים, צמחי גרניום עבור תעשיית הבושם כי הגידול המתאים ביותר לאדמות השרון הם הפרדסי פרי ההדר.
גידול מתמיד בשטח הפרדסים במושבה הביא לגידול מקביל במזיקים ובמחלות עצי ההדר.
על מנת לגדל פרי המתאים ליצוא נוצר ההכרח להאבק
במחלות ובמזיקים. מלבד טעמו, חייב היה להיראות יפה ללא סימני מחלות שתקפו אותו או מזיקים שהשאירו בו כתמים וכד'. כל אלה הביאו להגברת הטיפול כנגד המחלות והמזיקים. במציאת פתרון והדברה במזיקים השתתפו רשויות השלטון הבריטי, ארגוני המגדלים ומכוני המדע הישראלים.
יוקר הטיפולים, עלות חומרי הריסוס והאיבוק, עלות עבודת ההדברה פגעו ברווחיות הפרדס. על מנת לחסוך ולהגדיל את אחוזי הרווח מן היצוא התפתח כיוון חדש במאבק במזיקים והוא לחימה ביולוגית. אנשי פתח תקווה בעלי תושייה ויוזמה התייגסו למשימה במרץ רב פתח-תקוה.
אחד מאותם חלקאי פורצי דרך היה פרץ פסקל. פסקל הכניס שינויים באופן הרכבה וגידול העצים בדרך
פרץ פסקל מצולם בפרדסו בעת הרכבת כנות לעצים, שנות ה-30, צלם לא ידוע
המייטבית באדמות מיר הכבדות. הוא היה מחלוצי השימוש המסחרי בהדברה ביולוגית בארץ אותה הביא למושבה פתח תקוה.
בתחנת הגידול ל"חרקים מועילים"(1935) גידלו את יתוש העפצים הנלחם בכנימת הקמח הגורמת לנשירה של פרי בנוסף נעשו ניסיונות לאתר את "ארי-נמל" המשמיד גם הוא את כנימת הקמח. בנוסף גדלו את "פרת משה רבנו" שאף לה חלק במאכל כנימות ומזיקים.
הנושא היה כה חדש מפתיע ומהפכני, שמרבית הציבור הרגיל נדרש לשימוש בשפה פשוטה כדי להתמצא בו ולנסות להבינו. ניתן לקרוא בעיתונות מאמרי תגובה הקשורים לנושא.
הידיעה הראשונה בנושא הגיעה לועד המושבה בישיבתו ב- ו' שבט 14.1.1935 :
"האוניברסיטה מבקשת הקמת צריף על מגרש ציבורי "אינסק פסוודוקוקוס". ממנים וועדה לקביעת מקום וסידור חוזה בנושא". כנראה שרושם הדיון לא היה בקי בחומר. הוא רשם את מה שנראה לו כנכון. צריך היה לרשום: Pseudococcus Planococcus Citri (פסוודוקוקס ציטרי)
אנו קוראים כתבה בעיתון דבר בה מופיעה הידיעה על הקמת בית הגידול ב- 27.11.1935 "למלחמת מזיקים במזיקים ". לפי אופי הכתבה אנו מבינים כי רושם הכתבה לא ידע פרטים רבים והוא מתאר באופן פשטני את הפעולה:
"כנגד רמשים וחרקים מחבלי אילנות ופירות יש בו בטבע צבא חרקים, אויבים למזיקים ומשמידים אותם. שומר מטעיו יגדל את החרקים המועילים (זכור למשל :פרת משה רבנו"). בימים אלה נחנך בפ"ת בית גידול חרקים מועילים, שהוקם ע"י מחלקת ההדר של התאחדות האיכרים. המחלקה אומרת להקים סניפים לבית זה גם במושבות אחרות."
פרץ פסקל (עומד מימין) בעת קטיף פרי הדר בפרדסו
גם בעיתון הארץ 26.11.1935 מתפרסמת כתבה בנושא "פתח-תקוה – חנוכת בית גידול לחרקים מועילים". ביום י"ט מר חשוון (15.11.1935) נחנך בית הגידול לחרקים מועילים שהוקם על ידי המחלקה למטעי הדר. כמאתיים אורחים מכל הארץ נתאספו באולם "מכבי אבשלום". על במת הנשיאות ישבו פרופ' בודנהיימר, פאסקאל, קראוזה, ש. שטמפפר, מנהלי תחנת הנסיונות בעכו.
בית הגידול נבנה על מגרש המועצה המקומית ליד שדה הספורט של ה"מכבי". במוסד זה מטפלים בגידול החרקים המועילים וחקירתם. ט.ז.מילר הרצה הרצאה מדעית מקפת על תועלתם של החרקים. בודנהיימר ציין חשיבות המוסד ואת הוגי הרעיון לפני מספר שנים. פאסקאל ומילר".
מזיקי ההדרים והמלחמה בהם דאר היום 9.12.1935
"עם התרבותם והחמרתם של מזיקים בפרדסים הולך וגדל, כמובן, הצורך בחקירת הביולוגיה של המזיקים. ודרכי המלחמה בהם., במשך השנים עמדנו בקשרים אמיצים עם המחלקה האנטומולוגית של תחום הניסיונות ברחובות. המתנהלת ע"י ה. צ. קלין. בפיקוחו של פרופיסור פ. ש. בודנהיימר.
להלן אנו נותנים סקירה על העבודות העיקריות שנעשו ובעיקר על חקירת גורמי ה"פייחת" במטעי יהודה (מתחנת הנסיונות ברחובות) המשכן בחקירה של הכנימה האדומה (בחדרה) וגידול חרקים מועילים לעצירת כנימת-הקמח או הפסידוקוקוס (פתח-תקוה).[…]
בית הגידול לחרקים מועילים – בית גידול הזה הוא מפעל חדש שהוקם השנה בפתח-תקוה ע"י המחלקה למטעי הדר, בעזרת תקציב נוסף שהוקצב ע"י הועדים החקלאיים.
במרכז המושבה נבנה על מגרש שהוקצה ע"י המועצה המקומית צריף נאה המשמש דירה לבית-הגידול. תפקידו הראשון של בית-הגידול הוא גילוי טפילים ואויבים טבעיים של כנימת הקמח, המזיקה להדרים. גידולם במעבדה במספר רב והוצאתם לחופשי בפרדסים נגועים. לשם כך גידלו בראש ובראשונה גידולים מרובים של כנימת-הקמח על גבי נבטים של תפוחי-אדמה.
בעונת הקיץ האחרונה נקבעו תפוצתו של המזיק ומידת פגיעתו בפרדסים, כל החרקים המועילים שנמצאו, גדלו. אחד מהם התרבה בבית הגידול בסוף הקיץ במספר רב ביותר והוצע לחופשי לפרדס נגוע בכנימת -הקמח. חקירת שאר החרקים המועילים נמשכת עדיין".
קטיף תפוזים בפרדס, שנות ה- 30, צלם לא ידוע. זהות בעל הפרדס לא ידועה. במרכז התמונה עומד גרבוסקי ארגוב (לבוש ז'קט)
תחנת המחקר פעלה בפתח-תקוה עד לשנת 1940 ועם המשבר בענף הפרדסנות בעקבות המלחמה והפסקת יצוא פרי ההדר. פסקה התמיכה הכספית של חקלאי פ"ת בתחנה והיא נסגרה סופית.
חקר וכתב זלמן חיימוב
ערכה והוסיפה נוני ירון
קצת מידע על הפרדסנות בארץ ישראל המתחדשת
"פרדסים ניטעו באזור החוף כבר מסוף המאה ה 19 ע"י בעלי קרקעות ערבים עשירים. מראשית המאה העשרים הפך ייצוא ההדרים לאירופה לאחד הענפים הכלכליים במרכזיים בארץ ישראל.
בראשית המאה יוצאו כמעט חצי מליון תיבות לאירופה וערב מלחמת העולם הראשונה כבר יוצאו יותר ממליון וחצי תיבות פרי הדר. בהתחלה היה הייצוא מהפרדסים הערביים, אך עם הזמן תפסו את מקומם הפרדסים שהיו בבעלות יהודית. הפרדסנות היהודית נחשבה למהפכנית כיוון ששברה את המוסכמות והחדירה שיטות עיבוד חדשניות לפרדסים. היהודים הכניסו את המשאבות המוטוריות ובכך פתרו את בעיית אספקת המים שהגבילה את גודל הפרדסים, את פיזור השתילה בפרדס, את גידול הלימונים וסוגי תפוזים חדשים ולבסוף את הקידוחים העמוקים כאמצעי לייעל את השקיית הפרדס ולהגדיל את שטחי הנטיעה. חידוש אחר הייתה העובדה שהתוצרת מהפרדסים שהיו בבעלות יהודית אף שווקו בצורה מאורגנת שיתופית ואף כקרטל שהתחרה בתוצרת הערבית בארץ.
ערב מלחמת העולם השניה הפרדסים השתרעו וכיסו חלק ניכר מאזור החוף והתחילו להתפשט מזרחה לכיוון אדמות השרון. הפרדסים נחשבו לענף שיוכל להבטיח פרנסה, הן לבעלים והן לפועלים. קרקעות שפלת החוף, השרון ומרגלות הרי יהודה התאימו לפרדסי הדר, אלא שהיתה בעיה של מימון ושל הזמן הרב המפריד בין נטיעת הפרדס ובין הקטיף הראשון. ב-1923 היו בידי יהודים 6,000 דונם של פרדסים. בשנים 1926-1924 נטעו עוד 6,000 דונם, וב-1927 כשנסתיים המשבר הגדול של העלייה הרביעית – נוסף שטח דומה לזה. (מתוך: חשביה אריה, עיר הירוק, סיפורה של הוד השרון, הוד השרון, 1996).
מאמצע שנות ה 20 ואילך תרמו ההדרים יותר מכל ענף אחר להרחבת תחומי ההתיישבות החדשה בשרון. חשיבותה היתה רבה בעיקר בתחום התעסוקה וכיעד להשקעות הון יצרניות . פריחתו של הענף אפשרה קיומם של עשרות אירגוני התיישבות, ששהו במושבות ההדרים בצפייה לעלייה על הקרקע ולהקמת יישובים חדשים.
(מתוך: דן גלעדי, ההדרים בשרון – מנוף ליישוב האזור ולפיתוחו, בתוך אבי דגני וחובריו, 1990,השרון בין ירקון לכרמל, הוצאת משרד הבטחון)"
הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני 