לכבוד יום השפה העברית
בשנים שלאחר "מלחמת השפות" (1913) התעורר גל מחאה ציבורית להנהגת השפה העברית כשפת לימוד ודיבור. גל לא פסח על המושבה פתח תקוה היה לאחד מביטויי המתיחות בין "הזקנים" שומרי המסורת לצעירים והפועלים שראו שבשפה העברית את אחד הסימנים לחיזוק לאומיות היישוב בארץ ישראל.
מכתב ממאיר פנחסביץ וחמדה רוזנברג המופנה אל ועד המושבה (הגוף העליון שניהל את ענייניה) מטיל אור על הלך הרוח במושבה והתנהלות פרנסיה ביחסם לשפה העברית המדוברת. אל מכתב זה הצטרפו מחאות נוספות מטעם ארגון "המכבי" וארגון "הצופים". בעקבות המחאות התקיים דיון בוועד המושבה שבו הוחלט ש"עד המשפט" יקראו ל"עליות לתורה" (קריאת שמו והזמנתו של אחד המתפללים לקריאה בתורה של חלק מהפרשה הנקראת באותו יום.) בעברית[1]
לפרשה זו היו הדים נרחבים במושבה עליהם ניתן לקרוא בפרוטוקולים ובמסמכי הוועד. המידע על פעילותן ההתנדבותית והציבורית של נשות המושבה מאוד מצומצם. מכתבים כאלו שופכים אור על עשייתן.
המתעניינים והסקרנים מוזמנים לארכיון לתולדות פתח תקוה לעיין במסמכים מרתקים אלו.
להלן נוסח המכתב
חברת – לינה[1] יום ו' לחדש ו' כסלו התרפ
פתח-תקוה ]28 לנובמבר 1919[
לכבוד ועד המושבה
א.נ.
ביום השבת שעברה הפרע סדר
התפילה בבית הכנסת לרגל דרישת עלבון השפה
העברית. אנו מביטים על המאורע הזה לא כעל מקרה
שקרה וישתתק עם הזמן. הרוח הנוכחית שבה מנהלים אנו
את עבודתנו הלאומית בארץ התבטאה במקרה זה.
הננו מוצאים לחובה להעיר את אזניכם על הדברים האלה!
השלטת השפה העברית יכולה להתעורר אולי בחוגים זרים ורחוקים
לעבודתנו פה בארץ. אולם במקורם שכל קדושת האֻמה מֻרכזה
בו בבית הכנסת שאלה זו צריכה לעמוד למעלה מכל בקֹרת
ומפקפוק מחפיר מטעמים שחזרו עליהם כמה וכמה פעמים.
חמדה לבית ברנדה עם בעלה ודוד רוזנברג, אוסף אישי שפרה ענברי (לבית מאירי וברנדה)
על כן הננו פונים אליכם בבקשה להשליט
בבית-הכנסת את שפתנו הלאומית במקרה הראשון.
ברגשי כבוד
בברכת התחיה[2]
בשם באי כוח "הלינה"
מאיר פנחסביץ[3]
חמדה רוזנברג[4]
מאיר פנחסביץ, תצלום מתוך אתר מוזיאון ראשונים
[1] "חברת לינה" נוסדה בשנת תרמ"ח (1887) על ידי נשות המושבה כאגודה לעזרה סוציאלית ורפואית. בימי ניהולה של חמדה רוזנברג חוזקו השורות על ידי גברי המושבה, נוספה פעילות ציבורית שבטאה את עמדתם הציונית ע"י דיבור עברית.
[2] ברכת "התחיה", השתמשה קבוצת הצעירים שקבלו עליהם לבטא את עמדתם הציונית על ידי דבור עברית, דגל תכלת-לבן וכו'.
[3] פנחסביץ, מאיר,1894-1967. הקדיש מזמנו לעבודה ציבורית. היה חבר במועצת המושבה במשך שש שנים. נמנה על מייסדי "המכבי".
[4] רוזנברג, חמדה 1890- 1973. בת זאב ברנדה, יהודי חרד מביאליסטוק. היה פעיל מרכזי בוועד המושבה. התחילה את עבודתה הציבורית ב"חברת לינה". נמנית עם הלוחמות הראשונות לשיווין זכויות האישה. השתתפה ב- 1909 בייסוד אגודת "עבריה" ופעלה למען הפצת השפה העברית. הייתה חברת מועצת העיר השנייה בין השנים (1950-1940)
[1] ישיבת הועד, יום ה' בכסלו תר"פ. C 6 /C 2.2
כתבה נוני ירון אחראית אוספים מיוחדים
