מגן המייסדים לכיכר המייסדים

קיצור תולדות כיכר המייסדים, שסיפורה לא תם ולא נשלם

בקיץ תרל"ח התיישבו במקום זה מייסדיה של פתח תקוה. בתחילת דרכם התגוררו באוהל וחיו במשך חצי שנה חיים משותפים ללא בני משפחותיהם שנותרו ביפו ובירושלים. פעולתם הראשונה הייתה לחפור באר (1*). החפירה ארכה חודשיים ימים. ביום א' בכסלו תרל"ט הכריזו :"מצאנו מים" המים נמצאו בעומק של 21  מטר. שאיבת המים נעשתה באמצעות גלגלת, חבל ונאד מים וליד הבאר נבנתה שוקת. מייסדי פתח תקוה התירו לרועים הערבים להשקות את עדריהם ממימי הבאר (2*). הערבים כינו את הבאר "ביר שוע" (ע"ש יהושע שטמפפר) וייחסו למימיה סגולות פריון. מקום זה שימש גם כגורן ומסביבו הוקמו בתי המייסדים. את היישוב תכנן האדריכל הטמפלרי בשם תיאודור ז'נדל מאנשי הטמפלרים. לאחר שצבר ניסיון בבניית כפרי הצ'רקסים שנים מועטות בטרם נוסדה פתח תקוה. ז'נדל בנוסף מיפה את השטחים החקלאיים של המושבה וחילק אותם ליחידות משקיות. (המפה נמצאת בארכיון).

קטע ממפת זנדל המתאר את מיקום כיכר המייסדים והכפר אומלבס

קטע ממפת זנדל המתאר את מיקום כיכר המייסדים והכפר אומלבס

בתי היישוב הקיפו את מרכז המושבה מארבע הרוחות. שורה של בתים מצד מזרח, וכנגדם שורה מצד מערב. וכן שורת בתים בצפון וכנגדם שורה בדרום. במרכז נמצאו האורוות, הרפתות, והגרנות. הכניסה הייתה דרך שערים, שבהסגרם היישוב היה מוגן ומבוצר.

ההבדל המשמעותי בין יישובי הצ'רקסים ופתח תקוה היה באיכות חומרי הבנייה. בניני הצ'רקסים נבנו באבן ובניני פתח תקוה נבנו מלבני חימר שיובשו בקרני השמש. עם בוא הגשמים הראשונים החלו הבניינים להתמוסס.

עם הקמתה המחודשת של המושבה לאחר החזרה מיהוד (1884 – 1885) החלו בשיקום הבאר ובבניית בתים ומבני משק מאבני כורכר ועץ. כמו כן החלו בהקמת הרחובות הראשונים היוצאים מכיכר זו. מימון שיקום המושבה נעשה בכספי חובבי ציון שחולקו בין המתיישבים על ידי נציג חובבי ציון היפואי אברהם מויאל.

זו הסיבה ששני רחובותיה הראשונים של המושבה נקראו "חובבי ציון" ו"פינסקר" (על שם מנהיג חובבי ציון פינסקר, הוא שהחליט על התמיכה הכספית למתפנים מיהוד ולכן זכה ברחוב על שמו). סביב מרכז היישוב נבנו בתי מרבית המייסדים. בכיכר עצמה הייתה תחנת הדילג'אנסים, בית הדואר (הפוסטה), התלמוד-תורה ומקום התפילה הראשון בביתו של פרומקין (אחוזת לחמן), הבאר והשוקת. בקרבת מקום נבנה מאוחר יותר בית הכנסת הגדול. בשנת 1887 החל הברון רוטשילד לתמוך במושבה וראשית פעולותיו היה הקמת גלגל עץ "אנטילה" על הבאר לשאיבת המים וכן הוקם בית באר (3*), בנוסף הקים הברון בית מרקחת. פקידי הברון הקימו במקום את "גן המושבה" בשנת 1890 לערך. המקום שינה את יעודו מספר פעמים עד שבמלאות שישים שנה למושבה קיבל את שמו הסופי "גן המייסדים" לכבודם של מייסדי פתח תקוה.

כיכר המייסדים ברב תפארתה. צלם בן נעם ניסן שנות ה- 60 בקירוב.

הכיכר שימשה כמקום כינוס והתארגנות. לכאן באו ה"משגיחים" כדי לבחור פועלים מתאימים מבין הערבים וכן מפועלי העלייה השנייה שציפו לקבלת יום עבודה. כשלא נמצאה עבודה המתינו במקום לנס שעות רבות. השם שניתן למקום היה "בירז'ה" (בורסת העבודה). מאוחר יותר שימשה הכיכר כמרכז בנוסף וכמקום בילוי. כאן שרו ורקדו מדי ערב בני המושבה, חברי תנועת "המכבי". בכיכר נפגשו הצעירים והצעירות לקול צלילי תזמורת "כנור-ציון" שנקראה לאחר מכן גם "תזמורת מכבי אבשלום" (4*).

בצדה הצפון מזרחי של הככר בקרבת יקב פרידמן שנבנה על שטחה של אחוזת לחמן הוקמה התחנה המרכזית הראשונה וממנה יצאו האוטובוסים לרחבי המושבה והארץ ובעיקר לתל אביב וליפו.

ראש העיר פנחס רשיש (נבחר ב-1950) דגל ב"עולם ישן נחריבה" וביקש לשנות את פני  העיר ולהפכה לעיר מודרנית  ומתקדמת. משום מה גן המייסדים חמק מעיניו ומתכניותיו הגדולות ואת מרצו וזמנו הקדיש לחיסול התחנה המרכזית הישנה והעברתה למקום אחר. בשטח הגן ביקש רשיש להקים בית שימוש ציבורי לטובת התושבים. וכך באקראי נחשף רשיש לתוכניות שדנו בהם מהנדסי העיר בהקשר לעתיד גן המייסדים. מכאן בעצם מתחיל סיפורה של הכיכר שכל אחד מראשי העיר רצה לתת בה את סימניו.

מתוך הפרוטוקולים הקיימים בארכיון עולים ונראים תפיסותיהם של פרנסי העיר חברי המועצה את הכיכר ודרכה את העיר.

בישיבת הנהלה 9.2.1951  "מוחלט על הקמת תחנה מרכזית בקרוב. פונים אל מהנדס העיר להכין מפת עיר חדשה."

כיכר המייסדים ברקע יקב פרידמן, ביתן תזמורת כינור ציון, צלם בן נעם ניסן. שנות ה- 40 בקירוב

ישיבת הנהלה 22.5.51  "להצעת מר רשיש להקים בית כסא צבורי בגן המייסדים, מוסרים ה"ה יואלי ואלפרוביץ (מהנדס העיר) שישנה הצעה קיימת לחסל את גן-המייסדים ולהעבירו למקום אחר ואת השטח להפוך לכיכר ציבורית. מוסרים למועצה להביא במשך שבועיים הצעה ביחס לגן המייסדים."

ישיבת מועצה 4.10.1951  "הוצעו עבור התחנה המרכזית 2 מקומות 1. גן בועז. 2. מגרשי מירזוף. הוחלט על תחנה זמנית ברח' אורלוב" (5*).

ישיבת הנהלה 25.9.1952 "רה"ע ממליץ להעביר את תחנת "אשד" (כיום אגד) מרח' שטמפפר לרח' אורלוב פינת בר כוכבא."

מחלקת ההנדסה העירונית בראשות מהנדס העיר החלו לדאוג לשיפור התעבורה הפנימית בפתח תקוה. הבעיה הגדולה אותה ביקשו לפתור היתה התחבורה ברחוב חובבי ציון ששימש כמשפך לכניסת מרבית כלי הרכב הציבורי לעיר. כתוצאה מכך הרחוב היה פקוק במרבית שעות היום. לכן, פעילות ראשונה להסדר התחבורה הייתה הכרזת רחוב רוטשילד בקטע שבין חובבי ציון לברון הירש כרחוב כחד-סיטרי במרץ 1942. פעולה נוספת הייתה שינוי מסלול נסיעתו של קו 51 שעבר ברחוב חובבי ציון.

נטיעת עצים בגן המייסדים. משתתפים אנשי המושבה: שלמה שטמפפרף עזרא איכלוב, הרצל לוצקי, בן חורין, פסקל, פסילוב, מכנס יעקב, משה איכילוב. צלם בן נעם ניסן 1933

ישיבת הנהלה 7.4.1953  "נושאי תחבורה:  שינוי נתיב קו 51 לרח' הרצל, חפץ חיים, וולפסון. יש להרחיב  את רח' וולפסון. הוחלט על ביצוע הרחבת רח' וולפסון. התמנה שוטר תנועה עירוני."

ישיבת הנהלה 10.1.1956 "רשיש: קיימת הצעה להפוך את גן המייסדים לכיכר ציבורית. בהתייעצות עם מר גליקסון ויהלום (מהנדסים) הוצע שנזמין תכנית מבנה הגן שתכלול הצעה לחזית אחידה של הבתים מסביב לגן. זה צריך לעלות כ- 600 ל"י. כן נבקש מהם שהתכנית לא תכלול הריסת הקיוסקים. מאשרים את הצעת רשיש."

 ישיבת הנהלה 14.8.1956  "אלפרוביץ מוסר את הצעת המהנדסים יסקי ופובזנר לביטול גן המייסדים ולהפכו לכיכר עירונית פתוחה. רח' חובבי ציון ייסגר. על הכיכר יוקמו 7 קיוסקים וכן מגרש למוניות "המקדים" הוחלט להביא התכנית למועצה."

ישיבת מועצה 14.9.1956  הנושא: דיון על השינויים בגן העיר.

"מר אלפרוביץ (המהנדס העירוני) מוסר למועצה על המחשבה הקיימת זה זמן רב לגבי שינוי גן המייסדים והפיכתו לשטח מסוג שונה לחלוטין. מתוך ההנחה שהשטח הוא קטן מדי. במקום מרכזי ביותר למטרה שהוא משמש כיום גן. ומציין שהדבר מקובל גם בערים גדולות נוספות בארץ ובחו"ל. ההצעה היא להקים כיכר במקום הגן והיא כרוכה בהפסקת התנועה בקטע הכביש מרח' חובבי ציון עד שטמפפר.

בגן הקיים מרובים מאוד העצים וכן הקיוסקים המכערים את השטח והסביבה כולה. העיריה הזמינה הצעה אצל האדריכל יסקי, אשר ירצה בפני המועצה על תכניתו המודגמת בזה בשתי אלטרנטיבות שונות.

מר יסקי (אדריכל): מסביר את שתי התכניות האלטרנטיביות השונות זו מזו בזה שאחת כרוכה בהנמכת השטח למטה מפני הכביש והשנייה בהגבהתו. כתוספת להצעת הכיכר עצמה באה הצעה של בנית בנינים גבוהים הן ברחבת פינסקר והן בחובבי ציון מול הכיכר. כמו כן מובאת הצעה לפתרון בעיית הקיוסקים, והיא הקמתם על פני השטח של הככר במבנה אחד נאה ורצוף. המטרה היא ליצור מרחב פתוח וחופשי מעצים, אשר יעמוד ביחס ישר לגודל העיר שלא כשטח הסגור והעמוס צמחייה. שעומד בסתירה גמורה לגודל העיר ולסביבה."

ראש העיר רשיש: "מוסר על התפתחות העניינים ההיסטוריה של הגן עוד מאז תוכנן רחוב חיים עוזר. בגן הייתה ברכת מים שהרבתה סאוב ויתושים והעצים הוסיפו ללכלוך בשלכת (6*). כמו כן התעוררה בעיית התנועה של כלי רכב ברחוב חובבי ציון וצורת הבניה בו." המהנדס גליקסון הציע בשעתו להפסיק בו את התנועה מרחוב מוהליבר מזרחה וחזרה ולפתור תנועה אך ורק להולכי רגל. כרגע מציע לנו האדריכל יסקי שהתנועה תמשך עד הכיכר עם אפשרות של סיבוב בחזרה. הבעיה השניה היא סגירת התנועה בקטע פינסקר וחובבי ציון לבין חיים עוזר ורחבת הנשיא, יהווה את הכיכר המוצעת הכוללת תכנית בניה אחידה, בעתיד הקרוב. פתיחת הכיכר תאפשר קשר עין בין ארבעת הרחובות הללו  ותיתן את הדחיפה לבניה מסביבה במבנים שישמשו מרכז מסחרי. כל המומחים של העיריה וכן חברי ההנהלה מתייחסים בחיוב מלא להצעה עצמה ונוטים יותר לקבל את האלטרנטיבה של הגבהת השטח. ואשר לבעיית הקיוסקים, ישנן עדין דעות שונות, הן ביחס למספרם והן ביחס למקום הקמתם. ההצעה מובאת בזה למועצה להחלטה הן לגבי הצד העקרוני והן לגבי האלטרנטיבה, והכוונה היא לבצע את התכנית לכל היאוחר מן התקציב הבא באשר הגיעה העת לשיפור מרכז העיר. ראש העיר מדגיש כי המקלט אשר הוקם בשטח, הותאם כבר לתכנית החדשה שתבוא."

גן המייסידים, צומת הרחוב פינסקר ברון הירש. אחד הקיוסקים. צלם בן נעם ניסן, שנות ה- 30 בקירוב

מר זהבי: "אין ספק שכולנו מעוניינים בשיפור המרכז הזה. ואף התוכנית של המבנים האחידים עם עמודים נראית לו. לדעתו נשאר איפוא לבחון את עניין סגירת התנועה בככר פינסקר, כי זה יפריע מאוד למסחר, באשר אנו רוצים לפתח על שפת הככר. כמו כן מביע דעתו, שיש לבכר משטח ירוק על פני משטח מרוצף ויבש. רצוי מאוד לשקול מה עדיף. משטח מרוצף ימנע מפגש של אנשים במשך כל שעות היום בימות החמה מחוסר מוחלט של צל   מציע לדלל את העצים הקיימים, לסתור את החומה מסביב ולהפוך את כל השטח למדשאה ירוקה ועגולה. עם אפשרות של תנועת כלי רכב מסביב לה בצורה חד-סטרית."

 גב' ישראלית: "מצדדת בהנחותיו של מר זהבי ומוסיפה שרצוי לשקול את ההצעה מבחינת מתן אפשרות לחוגים הנהנים ממנו כיום, שיוכלו להמשיך ולהינות מן השטח באותה המידה גם בעתיד. ואשר לתנועה, מציעה לקבוע שעות מסוימות ביום בהם מותר יהיה למכוניות לחנות לשם פריקת וטעינת סחורות וכדומה."

מר להב: "חושב שהתוכנית המוצעת עלולה להיהפך לרועץ לסביבה הקרובה, כי במקום שאין תנועה שם אין מסחר וזאת למד מן הניסיון בערים אחרות."

   המהנדס:"הסביר שהמטרה היא יצירת אובייקט ארכיטקטוני יפה, אך מדברי ראש העיר מסתבר שמרכז מסחרי לא יקום שם לעולם והשטח ייהפך למרכז-מת. ואשר לבעיית הקיוסקים, מתנגד שהם יוקמו בשטח הככר ומציע להכניסם למבנים שיוקמו מסביב לכיכר."

 ראש העיר: "מציין  שכל אורך כיכר פינסקר הוא כ- 30 מטר בלבד. ואומנם נקבע שיותר למכוניות לחנות ברחוב הזה בשעות מסוימות במשך היום."

מר להב: "מדגיש שכוונתו היתה, שליד חנויות חייבת להיות תנועה מסודרת ורצופה בשני הכיוונים במשל כל שעות היממה ולאו דוקא חד סיטרית- אחרת לא יפרח שם כל מסחר."

מר יסקי: "מוסר, שבחוץ לארץ ואף בתל-אביב ובבאר-שבע נבנים מרכזים מסחריים ללא אפשרות תנו

תחנת האוטובוסים המרכזית הישנה של "איחוד רגב" פינת רחוב חיים עוזר ורחוב שטמפפר. צלם לא ידוע שנה לא ידועה

עה למכוניות , אלא בשעות מסוימות בלבד. והסחורות נפרקות ליד הכניסות האחוריות של החנויות מתוך מגמה לתת לקהל אפשרות של גישה חופשית הן אל החנויות והן אל הכיכר.

ואשר להצעת מר זהבי, קורא בשמות כמה כיכרות מפורסמות בלונדון, רומא שהן כולן מרוצפות ללא סימן של ירק, בשעה שהצעתו בכל זאת כוללת כמה כתמי ירק על המשטח."

 ראש העיר: "מציע למסור את תכנית הביצוע לוועדה מצומצמת באשר מבין, כי כל חברי המועצה אינם מתנגדים לעצם העיקרון. מציע ועדה בת 5 חברים אשר תיוועץ במהנדסי העיריה. הוחלט: כהצעת ראש העיר."

למעשה החלטת מועצת העיר התירה את הריסת הגן ואת שינויי התעבורה במקום. אך כל עוד לא הועברו תחנות האוטובוסים  שהקיפו את הככר לא ניתן היה להתחיל בהקמת הככר הציבורית. כמו כן ביקשו ראשי העיר ליצור בעיר כיכר-ציבורית בדומה לכל הערים החשובות בעולם. ייתכן שהם גם חיפשו תואנה למחוק מהעיר את כל סימן עברה .(ז.ח.).

ישיבת הנהלה מס' 38 5.3.1957  "תנועה: מבקשים להקל ולהפחית את מספר הקווים ברחוב חובבי ציון. ולהעביר את קו 51 של "דן" לרחוב הרצל. "דן" מתנגדים. שיפטן מציע שרחוב חובבי ציון יהיה חד סיטרי לרכבים לפרטיים ודו סיטרי לאוטובוסים."

בחודש אוקטובר 1957 נחנכה התחנה המרכזית החדשה ברח' אורלוב. (הקמתה בשם "תחנת פיקוד" החלה בחודש מאי 1955) קדמו להקמתה ויכוחים על מיקום התחנה. הייתה הצעה להקימה בגן-בועז (בכניסה המערבית לעיר) וכן על מגרשי מירזיוף (בכניסה המזרחית לעיר). הנהלת העיר בחרה לבסוף ברח' אורלוב כמקום זמני. את תחנה תכננה המחלקה הטכנית של העיריה בשיתוף המהנדס קלייסקי מעיריית תל-אביב.

ישיבת מועצה 24.11.1957 "מבקשים להחכיר את התחנה המרכזית לקואופרטיבים "אשד" ו"דן". כל הוצאות החזקת התחנה כמו: חשמל וניקיון באחריות הקואופרטיבים. העירייה תתחייב רק לתיקון כבישים. העירייה אינה מרשה לתחנות להמשיך ולהימצא בשטח הקודם ולפיכך הם נאלצות לעבור לתחנה החדשה. אושר."

טקס פתיחת תחנת אוטובוסים ברחוב אורלוב. צלם ב. צור תאריך 1957

ישיבת הנהלה 1.12.1957 "חברת "דן" הסכימה למסלול חדש של קו 51 דרך הרחובות הרצל, חפץ חיים וולפסון חייםעוזר. אושר לה העלאת מחיר"

העברת תחנות האוטובוסים אל התחנה המרכזית החדשה אפשרה את בניית הכיכר. ובישיבת המועצה 2.3.1958 מודיע פיינברג: "בקרוב יערך המכרז על תכנית שיפור גן המייסדים."

בתחילת שנת 1958 החלה הריסת גן המייסדים והקמת הכיכר. העבודות גרמו לקטיעת הרחובות חובבי ציון ופינסקר והפסקת התחבורה בהם. הסוחרים שעסקיהם מצויים סביב הכיכר פרנסתם נפגעה פנו באוגוסט 1959 אל הועדה המחוזית בבקשה לפעול להפסקת העבודה. העבודה הופסקה לפרק זמן קצר, אך עבודות הריצוף הותרו.

גם תגובת הציבור להריסת גן המייסדים לא אחרה לבוא, תושבים ותיקים רבים מחו על הנעשה. מהנדס העיר הסביר והרגיע שבמקום תיבנה כיכר בדומה ל"כיכר צינה דיזנגוף"בתל-אביב (מעריב 15.10.1957). יחד עם הריסת הגן נחסם רחוב חובבי ציון והתנתק מרחוב חיים עוזר. בנוסף בעקבות השיפוץ נוצק משטח בטון על הבאר הראשונה, ומקומה של הבאר נעלם( 7*) .

ישיבת מועצה 7.9.1958 רשיש: “המכרז על כיכר המייסדים פורסם הוא היה על 130 אלף ל"י. הוחלט לקצץ בו ולבצע רק את חלקו בסכום של 80 אלף ל"י. התקציב לכיכר המייסדים: תרומות 15 אלף ל"י במזומן, 20 אלף ל"י תרומה מ"דן", 5000 ל"י תרומה מ"אשד" (אגד), 1000 ל"י שכר דירה מ- 5 קיוסקים למפרע לשנתיים, 5000 ל"י אשראי מקבלנים וספקים ל-3 שנים 34.000 ל"י סה"כ 80 אלף ל"י."

ישיבת מועצה 19.10.1958 "מאשרים מכרז ככר המייסדים לסולל בונה. רשיש בתשובה לגברת ישראלית חלק מבעלי הקיוסקים בגן המייסדים יקבלו פיצויים ויעזבו. וליתר ינתנו הקיוסקים החדשים שייבנו."

ישיבת הנהלה 14.12.1958 "התקיים דיון על מבנה חברת המוניות "המקדים" בככר המייסדים. מוצע לסגור את רחוב חובבי ציון מפינת פינסקר. ולהעביר האוטובוסים לרח' הרצל. מביאים את הנושא שוב לגליקשטיין וייסקי (אדריכלים). להצעה והחלטה."

האופוזיציה כינתה את כיכר המייסדים כיכר הבחירות בטענה שנבנתה כדי לזכות בבחירות בשנת 1959. חבר המועצה זהבי כינה את הכיכר "כיכר הריקודים". בעלי הקיוסקים והחנויות שפרנסתם נפגעה כתוצאה משינויי התחבורה והעבודות בהקמת הכיכר ניסו להתנגד לפינויים ככל האפשר והקשו על פעולות הבנייה.(ז.ח.)

ישיבת הנהלה 15.2.1959 " כיכר המייסדים. סוכם שעם שובו של מר פיינברג יבררו את עניין פינוי הקיוסקים מהכיכר שמעכבים את התקדמות בניין הכיכר."

ישיבת מועצה 22.3.1959  "כיכר המייסדים. אידלמן מודיע: שהוועדה שטיפלה  בהורדת הקיוסקים בכיכר המייסדים נתקלה באחדים שמסרבים לפנות את המקום. פיינברג: ליברמן והספרדי מול היקב מסרבים רשיש יטפל בעניין (שמות של בעלי הקיוסקים)."

עם התקדמות בניית הכיכר הוכרז רחוב חובבי ציון לכל אורכו כרחוב חד סיטרי.

בחודש אפריל 1960 החלו להרוס את הקיוסק השייך ל"וועד למען המכבי" בפתח תקוה. הנהלת המכבי הוציאה צו מניעה שהוצא על ידי שופט השלום בעיר מר הגן ובו נכתב:

"אני אוסר על ראש העיריה ועל חברי המועצה ועל תושבי פתח-תקוה, או בא כוחה ופועליה, או הבאים במקומה, או משמשיה, להרוס או לתפוס חזקה, או למסור. או להעביר את החזקה כולה או מקצתה לאחר או לאחרים בקיוסק הנמצא בגן המייסדים בפתח תקוה"

בעקבות החלטת המזכירות הארצית של מפלגתו פוטר פנחס רשיש מתפקיד ראש העיר, ומחודש ינואר 1967 שימש בתפקיד סגנו ישראל פיינברג. משנבחר פיינברג לראשות העיר לאחר בחירות 1969 בכוח עצמו סרה "אימתו" של רשיש מעליו ומעל חברי המועצה. שוב החלו הרינונים והדיבורים על שינוי כיכר המייסדים. רבים מחברי המועצה ביקשו לשנותה. הראשון שהכניס זאת למצע הבחירות של סיעתו היה נציג "חרות" לשעבר שלמה פיינשטיין שהקים סיעה חדשה בשם "רשימה למען פתח-תקוה" והצטרף להנהלת העיר בראשות פיינברג.

בישיבת מועצה 30.11.1969  אומר פיינשטיין: נפעל לתכנון חדש של ככר המייסדים. והעברת השוק העירוני למקום מתאים אחר."

משפחת גולד בגן המייסדים, אמא של דוד גולד – ציפורה גולד במרכז, דוד גולד מימין, ואחיותיו דפנה וצלילה.צלם לינץ זלמן, גת רימון 1950

עכשיו היגע גורלו של בניין יקב פרידמן. מבנה היקב  הפריע למימוש תוכניות התחבורה בעיר כיוון שלא ניתן היה להרחיב את רחוב חיים עוזר. העיריה פעלה רבות כנגד צווי בית המשפט שאסר על פגיעה במבנה היקב, אבל, דינו של היקב נחרץ זו הייתה רק שאלה של זמן.

ישיבת מועצה 25.4.1971 "דיון על  הריסת היקב (פרידמן) וסלילת כביש "חיים עוזר" ונחלת-צבי. פיינברג: יש לנו כעת הזדמנות היסטורית להרוס את היקב ולסלול הרחבת הכביש. הוחלט: לאשר הרחבת הכביש."

ישיבת מועצה 13.3.1973 "פיינברג: בנושא גן המייסדים מהנדס העיר והאדריכלים ליפה יהלומי והרץ מעבדים תכנית ביחס לגן המייסדים."

ראש העיר פיינברג החל לפעול בגלוי לשינוי הכיכר. בדיון בישיבת הנהלה ב- 9.1973  בנושא כיכר המייסדים אמר:"תכנון מחדש של כיכר המייסדים כבר הושלם ע"י אדריכל הנוף י.צור. הכיכר תרוצף ותכיל מזרקות מים, עצי נוי. דקלים ותאורה תלת פנסים דמויי פרח, וזאת במסגרת שיפור פני העיר  הכולל את הריסת היקב הישן והרחבת רחוב חיים עוזר. גם השעון גבה הקומה ישופץ."

ישיבת הנהלה 10.3.1974 ראש העיר פיינברג מוסר: "היתה אצלי חברה קנדית המוכנה לתכנן מתחת לכ כר המייסדים איזור מסחרי וחניון רכב גדול, את זה אפשר לעשות באמצעות מכרז. כדאי שיוקם שם חניון גדול ואנו נשכיר זאת למשך שנים, כמו כן יש לעשות שם אולמות לחתונות ומסעדות."

מר בילי: "יש קודם לברר ולתכנן מה יהיה גודל השטח. על שטח מצומצם או על שטח יותר גדול, ולאחר שנדע את גודל השטח נברר באם יהיו אלה מתכנני העיריה או שנמסור את התכנון במכרז. אנו מעוניינים להפוך את השטח שמתחת לכיכר המייסדים לשטח מסחרי וחניון גדול ופונים לחברות ולקבלנים שיגישו הצעות. הוחלט: כעצת ביילי."

בעיר היה נהוג במשך שנים שמסע לווית המת נערך לאורך רחוב חובבי ציון בעלי החנויות היו סוגרים את דלתות החנות לכמה רגעים, מסע הלוויה היה נעצר בחזית בית הכנסת הגדול היה מתקיים טקס ומתן הספד. מנהג שגרם לעיכוב התנועה לעיתים לפרקי זמן ארוכים ההנהלה דנה בכך והחליטה לבטל את מסע הלוויה ברחוב חובבי ציון.

ישיבת הנהלה  16.3.1975 "מבטלים את מסע ההלוויות ברחוב חובבי ציון"

ארנונה יוספזון-אשל, חנה אוקון, עמליה יוספזון ודני אוקון בעגלה, טיול משפחתי בגן המייסדים. צלם לא ידוע, שנות ה- 30 בקירוב

ישיבת הנהלה 22.6.1975  "גליס מנהל חברה קדישא מציע שההלוויות תתחלנה מבית הכנסת הגדול. ומשם ייסעו לבית העלמין הוחלט כבקשתו."

בשנת 1978 נבחר לראשות העיר דב תבורי והפעילות לשינוי הכיכר תפסה שוב תאוצה. בעיקר לאחר דבריו הקשים של יליד המושבה אהוד בן עזר בקול ישראל כנגד פרנסי העיר על הבאר הראשונה בעיר, אשר הוזנחה. וכן חוסר ההתייחסות הראויה לראשוני פתח תקוה.

ישיבת מועצה 25.7.1982 דב תבורי משמש כראש עיר.

דב תבורי: "לאהוד בן עזר ודאי שמותר לדבר בשביל פתח תקוה. לא בשם פתח תקוה אבל-בשביל פתח-תקוה.[..] במסגרת מה שאנו מתכוונים לעשות בככר המייסדים יש גם חידוש של הבאר הזאת. ותהיה זרימה של מים, סמלית אומנם, אבל זה יראה- כאילו שהבאר נובעת.  זה יהיה אמנם כאמור, רק סמלי, אבל זה יחזיר את העטרה ליושנה."

במשך השנים כיכר העיר עברה שינויים ו"חידושים" נוספים עליהם נספר בפעמים אחרות.

גם היום עומדת מחשבה בפני פרנסי העיר להחזיר את "החיים" ללב ההסטורי של המושבה.

חקר וכתב זלמן חיימוב

ערכה נוני ירון אחראית על אוספים מיוחדים

הערות 1* בסיור שביצע יואל משה סלומון בכפרי האזור לפני קניית הקרקע על ידי המייסדים. במטרה לשאול על טיב המקום. נאמר לו על ידי רבים שאסור לשתות את מימי ה"עוג'ה (נחל הירקון) המזוהמים  לחלוטין. לכן החליטו המייסדים שחייבים ראשית לחפור באר ולמצוא מים חיים .

2* המים החיים, הצניעות, ההסתפקות במועט והרצון בשלום עם שכניהם הם שהנחו את מייסדי המושבה.

3* משנת 1906 לערך שאיבת המים נעשתה באמצעות משאבה מכנית שייבא שטיין (מאנשי בילו). ליד הבאר נבנתה ברכת אגירה גדולה אליה הוזרמו המים מהבאר ברחוב רוטשילד לשם אספקת מים תקינה לתושבי רחוב פינסקר והאזור.

4* התזמורת המקומית למעשה פשטה רגל, "מכבי" פתח-תקוה קיבל תחת חסותו את התזמורת. בתמורה קיבל "המכבי" מוועד המושבה את זכות הפעלת 4 הקיוסקים סביב הכיכר שהכנסותיהם יממנו את התזמורת.

5*משהתברר שמסלול הכביש הממשלתי יעבור בתוך המושבה ניסו חברי מועצת פתח תקוה החרדים ויניצקי וחבריו להטות את נתיב הכביש מחוץ לתחום הבנוי של המושבה. זאת עשו בסיור שערכו עם מתכנני הכביש ומהנדסיו. כוונתם הייתה לסלול כביש ישר ולא מפותל צפונית מערבית למושבה.על יוזמתם זכו לקיתונות של בוז והגדיל לעשות העיתונאי  "עזאל" בעיתון דאר היום 22.1.1926 שכתב "ונתארגנה סיעה של התנגדות להכביש." אם כבר נגזרה גזרה ואין להשיבה צריך להשתדל , לכל הפחות שהכביש יעבור סחור סחור להמושבה. ומספרים: לפני אי-אלה ימים באה להמושבה ועדה ממשלתית של מומחים בכדי לקבוע את מסלול הכביש. עמדו אפוטרופסי השבת והוליכו את המומחים להבצה ולהגבעות ולכל מיני מעלות ומורדות, ובלבד להרחיק את הכביש מהמושבה. הגיעו הדברים לידי כך, שהמומחים באו לידי התפעלות ממורי דרך אלה, קפצו וברכו: ברוך שחלק מחכמתו לבשר ודם !.." ה"חכמים" צחקו. אך המציאות אילצה את ראשי העיר להעביר את מרבית התנועה החוצה את העיר מערבה. ומי יודע אילו שמעו כבר אז לויניצקי וחבריו. כמה חיי אדם היו נחסכים. והבדיחה העצובה של כביש ממשלתי בין-עירוני מתפתל בתוך העיר הייתה נחסכת מתושבי העיר."

6* הנימוק בו משתמש רשיש שעלי-שלכת מהווים לכלוך הוא אינו רציני. אם רשיש חושב כך היה עליו להימנע מנטיעת עצים בכל רחבי העיר. (ז.ח.)

7* ראשית פועלם של מייסדי פתח תקוה החלה בחפירת באר למציאת מים חיים. העלמות הבאר, אי שחזור אוהל המייסדים ושוקת המים שהיו סמליהם הראשונים פגעה בזכר המייסדים ובראשוניותה של פ"ת. תוצאותיה של העלמות הבאר מתבטאת במחסור באתרים לאומיים בעיר עצמה. מה שהביא לחוסר עניין ולאי הגעת תיירים לעיר. (ז.ח.)

 

 

 

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה כיכר המייסדים, ראשית המושבה, רחובות בפתח תקוה, רפורטג'ות מתוך הארכיון, שימור אתרים, תזמורת כינור ציון, תחבורה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s