סינימה, (ראינע), קולנוע, בפתח-תקוה 1921-1950

חיי הלילה בהמושבה פתח תקוה

בעיתון השקפה מתאריך 3.5.1907 התפרסמה מודעה בדבר : "בית אורחים "ירקון" בפתח תקוה. האחים גיסין מתכבדים להודיע להקהל הנכבד שנפתח בביתם בפתח תקוה בית אורחים חדש "ירקון". הם מקווים שבית האורחים החדש, המצטין במראהו היפה,חדריו המרוחים והנקיים, באוירו הצח ובמאכלו הטוב והבריא ישביע רצון את האורחים הנכבדים. בבית האורחים הזה יוכלו להשיג תבן שעורים ורפת טובה לסוסים ולחמורים וגם סוסים וחמורים לנסיעות שונות"
תחילתו של הקולנוע במושבה פתח תקוה בבית האורחים "ירקון". המבנה הוחרם ע"י השלטון התורכי בימי מלחמת העולם ושימש את הפיקוד התורכי והגרמני כמפקדה. לאחר הכיבוש הבריטי המבנה שימש את המפקדה הבריטית. בסיום המלחמה ביקשו בעלי המקום להרוויח כספים מהשקעתם והחליטו לפתוח במקום אולם ראינע. מלון ירקון היה ממוקם בכניסה לפתח תקוה מול תחנות הדלק,  בית משפחת מרקוס. כיום ניצבים בניני חברת "גן".

דרך ז'בוטינסקי הכניסה לפתח תקווה. משמאל בית משפחת מרקוס מימין שתי תחנות הדלק., צלם לא ידוע שנה 1933

הראינע במושבה נפתח בחודש יולי 1921: "מוצאי חג השבועות נפתח במושבה במלון גיסין הראינע "ירקון". האולם היה מואר אלקטרית. מקימיו הם השותפים משה גיסין ואדון לוריא. פעמים בשבוע הוקרנו "הצגות" ביום שלישי ובמוצאי שבת. הובטחה פעם בחודש הצגת מחזה מחיי הטבע עבור תלמידי בתי הספר. בנוסף שימש המקום כאולם תיאטרון, הרצאות, נשפים וקונצרטים. מחיר כניסה לסרט היה
משלושה עד שבעה גרוש מצרי. ההנהלה מכניסה עכשיו את הביאורים בעברית." (מתוך "הארץ" 13.7.1921)
ראינע "ירקון" חדל לפעול בשנת 1923 עקב פשיטת רגל של השותף בעל המקום משה גיסין.
בשנת 1923 בנה מ. לוריה ברח' פינסקר 64 אולם מרווח להצגות ראינע בשם "הרצליה". המקום היה רב תכליתי שימש להצגות, קולנוע ולנשפים ואף תפקד כמסעדה כשרה (בשם הוטל "הרצליה"). האולם נחנך ב- 4.8.1923 בהצגת "הגולם" מפראג אל מול אולם מלא בקהל. בשנות השלושים הועבר בית הקולנוע "הרצליה" ללמבנה סמוך ברחוב פינסקר 8.
בשנת 1928 קם מתחרה לקולנוע "הרצליה" הוקם ראינע חדש ברחוב פינסקר. נבנתה למטרה זו קומה שנייה על הבניין של יצחק צבי שפירא בפינת רח' שטמפפר ופינסקר. (הבנין קיים גם היום).
בישיבת מועצה ב- י"ב אלול תרפ"ז 9.9.1927 יצחק צבי שפירא מבקש רשיון מוועד המושבה להפעלת בית הקולנוע החדש. באותם ימים נדרש בנוסף לקבל אישור ממחלקת ההנדסה הממשלתית. מחלקת ההנדסה הממשלתית מחייבת את הבעלים להוסיף פתחי כניסה ויציאה דלתות חירום. שרותים וכד'.
דב ימיני טוען בדיוני המועצה שבמושבה בסדר גודל של פ"ת גם ראינוע אחד הוא מיותר. לכן למה יש להוסיף ראינוע שני שהוא מזיק לבריאות, גורם בטלה, בעבודה ובלימודים ומוסיף הוללות וסכלות. הוחלט בהצבעה סמויה לא לתת את הרשיון לפתיחת ראינוע חדש בשלב זה .
לבסוף מקבלים שפירא ושותפו א. קרמר את אישור המועצה. קרמר נתן את השם "סהר" לקולנוע. הוא אף בנה במה באולם לשימושים נוספים כמו הרצאות וכנסים. מרבית הסרטים שהוקרנו באולם "סהר" היו סרטי בוקרים, אינדיאנים, מלחמה ופשע כל אלה להנאת הקהל. קולנוע "סהר" לא המשיך בפעילותו זמן רב נותר רק אולם קולנוע אחד "הרצליה".

קולנוע " הרצליה" כרזה מארכיון שישי של רוני ויהודה פלד

במרץ 1934 הונחה אבן-פינה לאמפיתיאטרון של מועצת הפועלים. בחצר בית הפועלים. בתחילה תוכנן להקים אמפיתיאטרון זול יחסית, ולנצל לשם כך את המדרון הטבעי במקום. אך האדריכל והמשקיעים הנוספים שכנעום להקים אולם סגור. את ההרגשה האמפיתיאטרונית יעניק לצופים הגג הנפתח.
במאמר ב "הארץ" 5.12.1935 בשם "מלכות הבדים של פתח-תקוה" כותב קבנצל (יוסף תמיר): נתבשרה פ"ת: "את צריף הפחים של הראינוע "הרצליה" מחזקים, מקרים ברשת, מטייחים וצובעים, הוחלפו גם הספסלים הכבדים והארוכים בכיסאות. בשורות האחרונות של "האולם" הורמו הכסאות על גבי רצפה משופעת. בצדי הבית הותקנו ארבעה מאווררים ואחד במרכזו. ולשם הגברת קולה של מכונת הקולנוע פרשו בזויות התקרה בדים, שלאחר כמה חדשים שמשו משכן… ליונים ועופות אחרים. היו אלה סידורים מפתיעים.
מעתה חדל הגשם לחדור לפנים הבית בשעת ההצגה, והשמש פסקה לחמם את הפחים של הגגות והקירות, וקהל המושבה ממלא יום-יום את האולם "הרצליה", אלא שלפעמים מתגלות תקלות וקלקלות שונות : המכונה משתובבת, או הסרט נקרע וכדומה. ובעלי הקולנוע היחיד במושבה מתעלמים מכל זה. כי מה איכפת להם, הרי בין כך ובין כך אין לקהל פ"ת לאן ללכת. "הבימה", ה"אהל" ושאר מוסדות האמנות יוצאים ידי חובתם כלפי פ"ת בביקור אחד בחצי שנה. זמרים ואמנים אחרים כמעט שאינם יודעים את מקומה של פ"ת במפת הארץ. וכל זה מפני חוסר אולם… ותקותנו היחידה – האמפיתיאטרון של הפועלים, שלצערנו הוא נבנה בעצלתיים…"

קולנוע "הרצליה" כרזה לסרט, מאוסף הארכיון

עקב תקלה בציוד ההקרנה וההגברה בקולנוע "הרצליה" פסקו ההצגות הקולנועיות היחידות בפ"ת לזמן בלתי מוגבל. בשנת 1938 חדל קולנוע "הרצליה" לפעול לחלוטין. בעליו שנכנסו לשותפות באולם היכל הסתפקו בהפעלת קולנוע "היכל".
כתבה בעיתון "דבר" 9.5.1937 נכתב: "בליל שבת ראשון למאי 1937 נפתח במעמד רב רושם אולם התיאטרון "היכל" שבחצר בית הפועלים. בפתיחה נכחו כ- 4000 איש. נאמו מ. גרבובסקי וי. שפרינצק. התכנית האמנותית השרתה אוירה חגיגית. בשבת בבוקר היתה שחרית לילדים שכנסה את בתי הספר לילדי עובדים בפ"ת כפר-סירקין, בהדרגה וחברת הילדים בגבעת השלושה".
ואילו הפתיחה הרשמית והחגיגית נערכה ביום ה' 6.5.1937 ב- 8.30 כל ההכנסות הוקדשו למגן דוד אדום.
"הארץ" 9.5.1937 נחנך הקולנוע "היכל" בפתח תקוה נחנך אולם התיאטרון והקולנוע החדש "היכל". שהוקם בחצר בית הפועלים ובנינו נמשך כמה שנים. האולם מכיל 1200 מקומות ישיבה. סידורו הפנימי נוח ונאה. משני צידי הבימה שתי תמונות קיר אמנותיות גדולות.: "הזורעים בדמעה ברנה יקצורו". בימת התיאטרון גבהה 24 מטר ומצוידת בשכלולים חדישים לשם הצגות. גגו של האולם מתנועע ונפתח בשעת ההצגה. האדריכל א. שרון בעל תכנית הבנין דאג גם לצרכי הצגות מוסיקליות ואומרים, שהאקוסטיקה באולם כמעט אין דומה לה במקום אחר. בימים הקרובים תבקר התזמורת הארצישראלית בפתח-תקוה ותערוך כמה קונצרטים באולם זה.

אולם "היכל" נבנה במשך שנתיים בבעלות "מועצת פועלי פתח-תקוה" על אדמת הקרן-הקיימת. מחסור באמצעים כספיים אילץ את יוזמי הקמת האולם להתקשר עם בעלי הון פרטיים (ליטבינובסקי -קרמר) עימם הסכם נחתם למשך 10 שנים. בהסכם נאמר שבכל ימות השבוע יפעילו את האולם בעלי ההון. אילו בערב שישי ובשבת האולם עומד לרשות מועצת הפועלים. הסכם זה גרם מיד לסערת רוחות בפתח-תקוה. ההצגות בערב יום שישי שהיו חילול שבת (בעיקר מכירת הכרטיסים בכסף מזומן) גרמו לתלונות רבות שאף הגיעו להנהלת הקרן הקיימת בדרישה שתסגור את האולם. נציגי החרדים אף פנו לעיריית פ"ת בדרישה שלא תיתן לבעלי האולם פטור ממיסים בהיותו מוסד תרבותי.
הבוקר 20.5.1937 במועצת פתח-תקוה. מחאה נמרצת נשמעה בישיבת מועצת העיריה בפ"ת מפי מר מנביץ (ב"כ הסוחרים). נגד חילול שבת בפרהסיא שהיה בליל ששי ב"היכל". (תיאטרון של ההסתדרות). ע"י סדור קונצרט. "אנו פטרנו לא מזמן את הבנין הזה ממיסים ידועים בהיותו מוסד תרבותי ציבורי אמר מר מנביץ. -ועכשיו מקניטים את הישוב החרדי שבמושבתנו ועורכים קונצרטים בליל שבת".
בסוף שנת 1937 נפתח בית קולנוע נוסף בפ"ת "הדר" (כיום מרכז "ברוך" ברח' מוהליבר) בבעלות היזם כהן, האולם הכיל 600 מקומות ישיבה.
חשיפת אוכלוסיית פ"ת בו זמנית לשני בתי קולנוע גדולים פגעה בהכנסות שני בתי הקולנוע.
ועל כך נכתב: הארץ 13.10.1938 פתח-תקוה "אחרי סגירת הקולנוע הישן "הרצליה" לפני כמה חדשים. נשארו "הדר" ו"היכל". בין שני בתי הקולנוע האלה הייתה התחרות ברכישת הסרטים והצגתם. הבעלים של "היכל" ו"הדר" ניסו אמנם לא פעם לבוא לידי הסכם, אולם הדבר לא עלה בידם. עד שמספר המבקרים בבתי הקולנוע ירד ומצבם הורע. והם הוכרחו לבוא לידי שיתוף פעולה. אחרי ההסכם הונהג סדר חדש. מתחילה הוצגו ההצגות בקולנוע אחד כשהשני סגור.

קולנוע "הדר" העתק תצלום מקור לא ידוע

עתה מציגים שוב בשני בתי הקולנוע וההכנסה היא משותפת. בשבועות הראשונים לסדורים אלה. הוצגו סרטים פחותי ערך. בהם כאלה שהוצגו כבר פעם בפתח-תקוה."
"צדיקי המפלגה הרווזיניסטית", אם מקנאה או סתם משנאה, בקשו לגמור חשבון עם ההסתדרות והתחפשו לרגע דל ליהודים חרדים שכואבים את חילול השבת תקפו את הנושא בכתבה בעיתון המשקיף.
המשקיף 08.04.40 רשימות מאם-המושבות. "על חלול שבת בפרהסיה ב"היכל". אולם הקולנוע "היכל" העומד על אדמת הקרן-הקיימת ושייך לשמאל, נבנה לפני כשנתיים על ידי אנשי עסקים שחכרוהו לתקופת עשר-שנים. כל ההכנסות מהצגות הקולנוע ותיאטרון שייכות כמובן לחוכרי הבניין. מלבד ליל שישי ושבת בהם שייך האולם לשמאל. הרשאי לעשות בו ככול העולה על רוחו. והנה הנהיגה ועדת התרבות של "ההסתדרות" במקום מנהג חדש: בכל ליל שבת נערכים הצגות וקונצרטים, שהכנסתם מוקדשת לשמאל. ממילא נמכרים כרטיסים במקום וההצגות עצמן גורמות אף הן לחלול שבת בפרהסיה על אדמת הקרן-הקיימת כמובן. וכך קרה האינצידנט המעציב בשעת הנשף ש"הליגה למלחמה בשחפת" עמדה לערוך בלי-שבת שעבר באולם "היכל". כשנודע ל"שומרי-שבת" על עריכת הנשף, באו למקום ומחו נגד זה בכל התוקף. הוזמנה משטרה והשערורייה תמצא את המשכה בבית-המשפט. אכן יש להתפלא על המוסד החשוב, הנהנה מאהבת ועזרת כל הציבור, שמצא לאפשרי לערוך פעולות הגוררות עמהן חלול שבת בפרהסיה, האם אין די-ערבים במשך ששת ימי השבוע ? כותב בוי [ברוך וויניצקי]
ב-10.11.46 חזרה שוב מועצת העיר לעסוק בבתי-קולנוע ולבקשתו של י.צ.שפירא (שנבעה בעיקר ממצבו הכלכלי הקשה) ניתן אישור להפעלת בית קולנוע בקומה השנייה בביתו של י.צ.שפירא. האישור מותנה בהעסקת חיילים משוחררים וכן להעמיד את המקום לרשות וועדת התרבות העירונית. על אף קבלת האישור בחר שפירא לא להפעיל בית קולנוע במקום והעדיף להפעיל במקום את "קלוב מוריה" ששימש בעיקר להרצאות בנושאים לאומיים. בנוסף נפתח במקום מרכז "קופת חולים לאומית".
ב- 25.4.1947 הוגשה בקשה למועצת העיר על ידי תושב העיר הוותיק מזלי להקמת בית קולנוע במגרשו ברחוב הרצל. מזל חבר לשותפו אפולינסקי. האישור ניתן להם אך הקמת בית הקולנוע התעכבה למספר שנים ולבסוף קם במקום קולנוע "שלום". בתחילת שנות החמישים.

חקר וכתב זלמן חיימוב

נוני ירון

 

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה קולנוע, רפורטג'ות מתוך הארכיון, שימור אתרים, תרבות, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על סינימה, (ראינע), קולנוע, בפתח-תקוה 1921-1950

  1. ראובן רובי הירשלר הגיב:

    תודה למדתי המון. אגב מילוי כל פרטי הזיהוי וכתובת הדוא"ל בכל תגובה זה מטרד שירחיק מגיבים, שבת שלום וחג שמח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s