צומת גהה, כביש גהה, ביה"ח גהה צומת היסטורי

גהה –  צומת – כביש – בית חולים

המקום הוא מפגש כביש 4  עם ציר ז'בוטינסקי. כביש 4 נסלל מדרום לצפון במטרה לעקוף את ערי גוש דן : בני-ברק, רמת-גן תל-אביב, פתח תקוה, רמתיים (הוד השרון) וכפר סבא. טקס תחילת עבודות כביש 4 נערך בשנת 1953 במעמד שרת העבודה דאז הגברת גולדה מאיר. ציר ז'בוטינסקי מתחיל בתל אביב מסתיים בפתח תקוה ועובבר את הערים: רמת-גן, בני ברק ופתח תקוה. לפני פתיחת כביש 4 שימש ציר ז'בוטינסקי גם כדרך הראשית מאזור המרכז לצפון, דרך הערים רמתיים (הוד השרון), כפר סבא וחדרה. כביש 4 נקרא על שם בית החולים לחולי נפש "גהה" ששכן בשטח פתח תקוה. במקום מפגש שני עורקי התחבורה המרכזיים: דרך ז'בוטינסקי וכביש 4. בית החולים פעל במקום משנת 1942 עד שנת  ה1981 שנה בנבנה במקום המחלף הגדול ומבנה בית החולים נהרס.

השם גהה ניתן לביה"ח ע"י דוד רמז מזכיר ההסתדרות. ומקורו: משלי פרק ז' "לב שמח, ייטיב גהה; ורוח נכאה , תיבש-גרם".

דרך ג'בוטינסקי, מבט לעבר צומת גהה. צלם ושנה לא ידועים

בנין בית החולים "גהה" היה שייך (לפני התחלת השימוש בו כבית חולים) למשפחתו של דוד תדהר.

דוד תדהר שרת במשטרה הא"י כקצין. (הבלש העברי המפורסם עורך "האנציקלופדיה  לחלוצי הישוב ובוניו" מקים הבניין ובעל המקום). תדהר הצליח להסתכסך עם הקצינים הבכירים במשטרה ומחשש להתנכלות לו ולבני משפחתו, עזב בשנת 1927 את הארץ והשתכן במצרים. בשנת 1932 חזר ארצה.

בספרו  של דוד תדהר "בשירות המולדת" נכתב: "באותו זמן גרתי עם משפחתי בפרדס קרליץ ( כיום, ליד קריית מטלון), בדרך בני-ברק לפתח-תקוה. היה זה בית המגורים כמעט היחיד בסביבה. מול ביתי השתרעו פרדסים ערביים, של המשפחות חג' עיסה ואבו-לאבן ועוד. לילה לילה היו הערבים יורים (מאורעות תרצ"ו) מהפרדסים האלה על מכוניות והולכי רגל יהודים, בכוונה להטיל פחד ולהפסיק את התנועה עם הצפון.

גג ביתי שימש עמדה לאנשי ההגנה ושוטרים יהודים ממשטרת פתח-תקווה, בלילות היו אלה שרועים על הגג ויורים לתוך הפרדסים שבהם נתרכזו כנופיות מתקיפים. מובן, שאנשי הכנופיות היו מחזירים אש על ביתי. באחד הלילות חדרנו לתוך הפרדסים ועשינו שם שמות, מאז היה שקט בסביבה. אף שביתי עמד יחידי בשטח הפרדסים הערביים, לא עזבתי את הבית".

בעיתון דבר 21.6.1936  תחת הכותרת שכנות ידידותית נכתב. : "מוסרים לנו, כי מר דוד תדהר, שביתו נמצא יחיד (בין פרדס-כץ ומפעל "ברזלית" בפ"ת) בסביבת הפרדסים הערביים. ביקר בחצות הלילה את שכניו הערבים בתוך הפרדסים,  לרגל היריות שירו בליל-שבת ב- 11 ליד ביתו על האבטובוס "איחוד-רגב" ועל הקצין שיף. השכנים הבטיחו לסגור את גדרות הפרדסים ולהפסיק את מעבר ערביי ג'אמוסין והבדואים מסביבת הביצה דרך הפרדסים שלהם ובאופן זה יהיו בטוחים, שלא יישנו עוד מקרים כאלה. הם ביקשו ממר תדהר להמשיך בשכנות הידידותית לעתיד".

בראיון שנערך ביום 3.8.2017  בארכיון פ"ת עם בצלאל תדהר בנו של דוד תדהר נמסרו לנו הפרטים הבאים:

הבניין  החל להיבנות בשנת 1934 לאחר חזרת המשפחה משהות ממושכת במצרים. נבנה בניין בן שלוש קומות שהכיל שבעה דירות מגורים. בצמוד לבניין נבנה מבנה חד קומתי ובו היו ארבעה חנויות ומוסך לרכב המשפחה.  למשפחה היה נהג שהתגורר בקומת הקרקע, ומדי יום הסיע הנהג את בצלאל ואחותו ללימוד בגן הילדים ובבית הספר בתל-אביב.

הבניין היה מאוכלס כולו למן חנוכתו בעיקר בקרובי משפחה של בצלאל ואשתו רבקה לבית קפילוטו. חלק מהחדרים הושכרו לאנשים בודדים. בקרבת הבית על כביש פ"ת ת"א (נסלל ב-1928) הייתה תחנת אוטובוס של חברת "איחוד-רגב" ובה נרשם שם התחנה "תחנת תדהר".

עם תחילת מאורעות תרצ"ו נורו על הבניין כמעט מדי לילה יריות מצד הפרדסים הקרובים (כיום שטחה של בני-ברק) . בקשת אבי המשפחה (שהיה בעברו קצין במשטרה הארצישראלית) להצטייד בנשק נדחתה. אך על גג הבניין הוצבה עמדת משטרה.

אבי המשפחה החליט להשאר במקום ולא להיכנע ללחץ הפורעים, אך אשתו רבקה שהייתה ילידת חברון וזכרונות הטבח מאורעות תרפ"ט עוד שכן בראשה דרשה במפגיע לא לסכן את הילדים (בצלאל בן 7 ואחותו רחל בת 10) ולעזוב את המקום. בסוף שנת 1936 נעזב הבניין ונמכר למתווכים. הבניין עמד בשיממונו עד שנת 1942.

באותם שנים בסיום מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט, תחילת מלחמת העולם השנייה הועלתה בדיוני מועצת עיריית פ"ת מדי פעם הבעיה  – מה עושים עם חולי הרוח המסתובבים חופשי ברחובות המושבה. פיתרונות כמעט ואינם בנמצא. הנהלת קופ"ח ההסתדרותית הייתה רגישה לעניין ועל כך בא יסוד בית-החולים גהה לענות.

בעתון "דבר" מ- 1.11.1942 הופיעה ידיעה : "מוסד ציבורי חדש לרפוי מחלות עצבים."

חצר הפנימית של בית חולים גהה, צלם זולטן קלוגר. שנות ה- 50 בקרוב

"בישיבת הועד המפקח של קופת חולים מסרו הח' לוינשטין וד"ר י. מאיר על פתיחת מוסד חדש של קרן נכות, לרפוי מחלות עצבים ונפש.  בדרך פ"ת – ת"א. המוסד מיועד רק למקרים חריפים, לרפוי התפרצויות והופעות שונות של מחלות עצבים ורוח מסוגים שונים, ישתמשו באמצעי הרפוי החדישים ביותר. כן יושם לב לתזונה מספקת ואוירה כללית הוגנת. (הכוונה היתה כי המוסד "גהה" לא יפעל כפי שפועלים מוסדות דומים בעולם. אלא על-פי רוחה של קופת חולים ההסתדרותית , ויינתן כבוד אנושי והוגן למטופל. ז.ח.).

בבית חולים זה יוכלו לאכסן כ- 50 חולה ובו ירוכזו כל החולים המתאימים מבין חברי קופת חולים בכל הארץ.  חולים כרוניים במחלות הנ"ל לא יוכלו להתקבל ומוסד זה אינו מותאם להם. הציוד הדרוש נרכש על ידי קרן-נכות ממוסד דומה לזה.

תערוכה מעבודות חולי בית החולים גהה. צלם זנדהוז, א, תל אביב, 1957

שם בית החולים יהיה "גהה" המנהל- ד"ר ק. לוינשטין ". חולים שאינם חברי קופת-חולים הכללית נשלחו על ידי מחלקת הבריאות של עירית פתח תקוה למוסדות אחרים, וקרובי החולים נדרשו להשתתף בהוצאות האשפוז בהתאם למצבם הכלכלי."

כביש גהה נחנך בדצמבר 1953. בשלב ראשון חובר כביש פ"ת ת"א לכביש ת"א לוד (צומת מסובים).

בשנת 1968 חוברה רעננה לכביש גהה ונוצר צומת מורשה. נסלל כביש שמחבר את צומת "מורשה" לכיוון צומת גלילות. ומשנשלם הכביש הוקם בצומת רמזור.

מקור השם "צומת גהה וכביש גהה" הוא ביה"ח "גהה". משנדרשו מפעילי הציוד הכבד שעסקו בסלילת הכביש לציין את מקום עבודתם ברישומי העבודה. רשמו "צומת גהה" ומכאן השם עד היום. ועדת השמות הארצית אישרה ונתנה תוקף חוקי לשם הזה.

מחקר זלמן חיימוב

הערת הארכיון לצערינו ישנם תצלומים בודדים של המבנה המרשים הזה. כמו כן אין מידע במסמכי הארכיון אודותיו.  נוני ירון

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, רפורטג'ות מתוך הארכיון, תחבורה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על צומת גהה, כביש גהה, ביה"ח גהה צומת היסטורי

  1. ראובן רובי הירשלר הגיב:

    שלום, בית החולים גהה היה נקודת ציון בילדותי, לא חלילה כי הייתי מאושפז שם אלא…..שכאשר קבוצת השחיה שלנו היתה חוזרת מתחרות כמידי שבת תמיד נהגנו הליצן היה מכריז :כאן מימין בית החולים גהה, מי שצריך לרדת שיודיע לי , לא להתבייש. כך לפחות ידענו שמתקרבים הביתה….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s