העיקר הבריאות- ראשיתו של בית חולים "השרון"

איך הפכה פתח תקוה לעיר של בריאות

נושא הקמת בית-חולים במושבה החל עם הופעת הקדחת במושבה ושליחת חולי המושבה לבתי החולים בירושלים וביפו. ההנהגה הירושלמית ראתה בכך מעשה לא מוסרי של ניצול כספי עניי ואלמנות ירושלים לטובת עשירי פתח-תקווה. בעיקר זו הייתה הזדמנות עבורם להיפרע מחלוצי פתח-תקוה כפי שניתן לקרוא במכתבם.

" יום א טוב אב תר"מ. כבוד ידידינו הנכבדים ראשי ומייסדי החברה "פתח-תקווה" לעבוד את האדמה ירצה ה' פועלכם. נעוינו  משמוע יום ,יום זעקת אחינו הנמצאים ביפו על אודות החולים רח"ל אשר לפי דבריהם מובאים יום יום מהנחלה ואין מאסף אותם הביתה. זולת אלה אשר באו שם מירושלים לרגל עסקיהם. מוכרחים לבטל מעסקיהם ולהתעסק עם החולים ורפואתם, או להניחם להתגולל באשפתות יפו. מלבד כסף רב שהם דורשים יום יום אשר אין מוצא לכסף הרב הזה, ומי יודע אחרית הדבר המר הזה, ח"ו,  וע"כ, חייבים אנו להגיד לכם דעתנו עפ"י הדין, כי כל ההוצאות של החולים של פתח-תקווה, על החברה פ"ת הם, ואין לנו רשות והיתר לקחת דמי עניים ואלמנות ויתומים, ולפזרם בעד אנשים אשר לא חסו על נפשם ועל זרעם והשליכו עצמם למקום אשר הוא דראון לכל בשר ח"ו. ואם לא תשאו במשא ההוצאות הללו,חובה עלינו ונעשינה להכריז ולהודיע בכל כתבי העיתים מהמכשלה של החברה וימנעו רבים מלסכן עצמם. ולבוא להסתפח בנחלת פ"ת, ועל אותם היושבים בדיוטא התחתונה אצל הנחל, החובה להעתיק מושבם ולתקוע אהלם במקום הידוע לאויר צח וטוב, דברי הדו"ש.  נאם שמואל סלנט, נחמיה כהנוב, אברהם אייזענשטיין, יהודה לעווי, מאיר מאנקשיס."

בזמנים שונים הוקמו חדרי-חולים במושבה על ידי הועד המושבה והן של ציבור הפועלים. אך, בית חולים אין. את חולי המושבה אשפזו בבית-החולים בראשון לציון (ע"פ הוראת הברון רוטשילד) או בבית החולים "שער-ציון" ביפו. לעיתים הופנו חולים לבתי-החולים בירושלים. מאוחר יותר אושפזו חולי פתח תקוה בבית-החולים "הדסה" בתל אביב.בית חולים השרון, צלם שויץ צבי שנות ה- 60

הנושא הקמת בית חולים לטובת אנשי המושבה לא ירד מעל סדר היום. תקציב לכך לא נמצא לבניתו.  עם פטירתו של יהושע שטאמפר נדרו חברי "ועד-המושבה" נדר שיוקם בית-חולים על שמו. לטובת מטרה זו החלו לאסוף כספים. אולם בזה הסתיימה הפרשה. ראו פרסום בעיתון השקפה בעניין.

השקפה 12.6.1908 " [..]במוצש"ק התאספו בבית הועד מ"ב באי כח כל בני המושבה להביע את צערם על מות ראש הועד ולהועץ מה לעשות לזכרון המנוח. בין יתר ההחלטות התקבלה גם ההחלטה לאסף כסף נדבות לבנין בית חולים במושבתנו,  ובאותו המעמד החלו כבר לאסוף נדבות הגונות להמטרה הזאת. כל מכירי ומכבדי המנוח, החפצים להוקיר את שמו גם אחרי מותו, יוכלו להשתתף בנדבותיהם ליסוד ביה"ח. אשר יהיה לזכרון להמנוח ואשר ישא עליו שם המנוח ויוכלו לשלח נדבת לבם על שם ועד מושבתנו.[..]"

הדבר היחיד שצלח מהפעילות להנצחת שטמפפר היה הכנת מגרש עירוני בגודל של כ- 10 דונם להקמת בית חולים במושבה. המגרש נדד ממקום למקום לאורך השנים עד שבשנת 1942 התקבע ממול לקיבוץ גבעת השלושה לימים ועליו הוקם בית-"יד לבנים".

נשות אגודת "חברת לינה" התארגנו כבר ב- 1905 בפ"ת לטיפול בחולים ובעניים הן זכו לתמיכה מרופאי המושבה ד"ר שטיין וד"ר ברנשטיין-כהן. מקור שם האגודה "לינה"נבע מאופן פעילות האגודה. בתחילת נהגו ללון בבית החולה הבודד עצמו כדי לתמוך ולטפל בו. האגודה ניהלה תעמולה עוד לפני המלחמה למען ייסוד בית חולים במושבה. אולם גם היא לא צלחה.

רופאים ואחיות בבית החולים השרון, צלם בן נעם ניסן. שנה לא ידועה

בשנת 1922 הקימה ד"ר רבקה קמינסקי רופאת "קופת-חולים של ההסתדרות" בית חולים קטן ליד צריף המרפאה (רח' נורדוי כיום) עבור ציבור הפועלים במושבה.

בשנת 1926 החל חבר וועד המושבה רוזוב לפעול להקמת בית-חולים במושבה. אך גם מעשהו לא צלח.

בדיוני  המועצה  י"ב אלול תרפ"ז  9.9.1927 אדון  ימיני מבקש לדאוג לחולים העניים ש"הדסה" תקבל אותם לטיפול. המושל הבריטי אינו מאשר תקציב קבוע ל"הדסה" בטענה שזה לא  עניין השייך למועצה. מרבית חולי המושבה הנזקקים לטיפול בבית-חולים נשלחים בשנים אלה ל"הדסה" בתל-אביב. המושל הבריטי המפקח על תקציבי המועצות העיריות והמוסדות  אינו מוכן לאשר הוצאות אלה בתקציב. (מבחינתו, שרות רפואי אינו באחריות השלטון המקומי. לימים הוא ישנה את דעתו ז.ח.).

בישיבת ועד  י"ג אדר תרפ"ח. שוב עולה הנושא. נבחרה ועדה של בית-חולים במושבה. רבים מהחברים מדברים על ההכרח שיקום בית-חולים במושבה. הדיון נדחה כדי לברר גודל העיזבונות שניתן להפנות להקמת בית-חולים.

בדיון בוועד ב- י"ז אדר תרפ"ח 9.3.1928  מעלים שוב את נושא הקמת בית החולים. הפעם מבקשים להתגבר על איסור המושל הבריטי תוך שימוש בכספי העיזבונות והתרומות שאינם מופיעים בתקציב המושבה.

"מוצאים את כל העיזבונות לטובת המושבה ומבקשים להעביר זאת לועדת בית-החולים. אך בעיזבונות אין כסף מזומן (שנדרש להקמת בית-חולים).  חברים בוועד מבקשים שהמושבה תיקח על עצמה גיוס כספים מנדבנים עבור הקמת בית חולים כי המועצה עצמה אין לה כספים. אדון ויסוקר מעדיף  לא למועצה . כי אז המושל יתערב. הוחלט: שהמועצה תבחר וועדה לעניין בית החולים".

מחלקת הבריאות הממשלתית מבקשת לשפר את רמת הבריאות היישובית. היא החלה בדרישה לוועדים ולעיריות לטפל בסניטציה. בפתח-תקוה מצאה כר פורה לפעילותה כי במושבה לא הייתה סניטציהמסודרת. המושל מתערב אישית ודורש הקמת מחלקת סניטציה במושבה שתכלול סניטר מוכר וכן תעסוק באיסוף אשפה מהחצרות מהרחובות, תחטא את המקומות המזוהמים, תקים בתי שימוש במוסדות החינוך וכד'.

בד' שבט תרפ"ח (26.1.1928) בישיבת הוועד וועדת התקציב. מועלת דרישת המושל להגברת הסניטציה והוועד מחליט לקבל סניטר שני אותו הציע המושל לתקופת ניסיון.

י"ג אדר תרפ"ח  בחירת ועדה של בית-חולים במושבה. רבים מהחברים מדברים על ההכרח שיקום בית-חולים במושבה. שוב הדיון נדחה כדי לברר גודל העיזבונות שניתן להפנות להקמת בית-חולים.

 לישיבת הועה"פ י"ב ניסן תרפ"ח. נכנסו הגב' רוזנברג ושלמה אפשטיין חברי "אגודת לינה" ע"ד (על דבר) סידור חולים מהמושבה ב"הדסה" הועד הפועל הבטיח לכך מימון.

באותו זמן ארגון הדסה העולמי נמצא במשבר כספי  מצב שמשנה את ההתיחסות של עריית תל אביב ופתח תקוה לעניין בתי חולים לתושבים שלהם. ב- י"ג אייר תרפ"ט 11.5.1930 הדסה פונה לפ"ת בקשר לבניית בית-חולים במושבה.

14.5.1931 כתוצאה מהמשבר הכספי בהדסה גם עיריית ת"א החלה לעסוק בבית החולים. נשלח מכתב ובו בקשה מועד פ"ת לתרום כספים עבור השתתפות בהחזקת בית החולים "הדסה".

בחודש יולי שנת 1931 עובר ביה"ח "הדסה" לרשות בלעדית של עיריית תל-אביב.

 בדיוני המועצה ב-י"א אלול תרצ"ב 12.9.1932 מחליטים על תשלום להדסה תמורת אשפוז אנשי פ"ת בסך שנתי של 300 לא"י בהתאם לדרישת "הדסה".

4.6.1934 הדסה מבקשת  מפ"ת תרומה בסך 200 לא"י לבניית בית-חולים. הוחלט לבחור וועדת בית חולים. חברים בה:שטמפפר, איכילוב, מ. בילנסקי תפקידה לבחון האם כדאי להמשיך לשלם להדסה כל כך הרבה כספים אולי כדאי להקים בית חולים בפ"ת.

ח"י שבט תרצ"ה 21.1.1935 בית החולים "הדסה" ת"א מודיע שעליו להיפרד מתושבי פ"ת ויש לסדר בי"ח עבור המושבות.

11.2.1935  בישיבת המועצה מודיעים:"הממשלה מודיעה שחולי המושבות לא יקבלו טיפול בביה"ח "הדסה" אחרי אפריל 1936 ועל המושבות לבנות לעצמם בי"ח. מעריכים כי הקמת בי"ח תעלה כ- 12 עד 14 אלף לא"י. הממשלה תשלם שליש. גרבובסקי מציע לערב בנושא את מוסדות הישוב ואת קופ"ח ההסתדרותית שעומדת  לבנות בית חולים בפתח תקוה. שוב בוחרים ועדה בת שלושה חברים אולם, מסרבים לכלול בה נציג הפועלים.

 ב 4.3.1935 מתקיים דיום בעניין מגרש לטובת בית חולים. יש מגרש המיועד לבניית בית החולים שנמצא ברחוב רוטשילד פינת הרצל, מבקשים למכרו ולקנות מגרש אחר גדול יותר ובאזור שקט ומתאים. מגרש שיהיה גדול יותר מ- 10 דונם.

3.2.1936: שוב דיון בוועד על הקמת בית-חולים. בעבר דברו על הקמת שני בתי-חולים. אחד במושבה עבור תושבי השרון ואחד ברחובות עבור הדרום. הנושא נדון אצל שלטונות הממשל. אלו נטו להקים בית חולים מרכזי בתל-ליטווינסקי כיום בית חולים "תל השומר".מבקשים להטיל על הממשלה את הקמת בית-החולים המרכזי בגלל מצבה הכספי של פתח-תקוה קשה.

  20.9.1936 ישיבת וועד הנושא בוער כי בית החולים של "הדסה" בת"א ייסגר בפני חולי המושבות. קיימת הצעה של קופ"ח ההסתדרותית לתוספת 50 מיטות עבור המושבות. הממשלה מוכנה להשתתף ב- 7500 לי"מ.

כנגד זה צריך להעמיד לממשלה 7500 לי"מ מצד מועצות פתח-תקוה, הרצליה ורמת-גן שתושביהן יקבלו את השירות הרפואי. גינצבורג דוחה את הצעת קופ"ח ומציע שבית החולים יבנה על קרקע ציבורית. הדיון נדחה.

 24.9.1936 מתקיים דיון  בעניין ההצעה להקים בית חולים בתל ליטווינסקי: יש הצעה להקים בית-חולים מרכזי בתל-ליטווינסקי עבור המושבות שעלותו מוערכת ב- 20.000 לי"מ כשעלות השתתפות הממשלה בסך 15.000 לי"מ. הצעה שנייה שעולה לדיון היא: הקמת שני בתי חולים למושבות אחד יבנה בפתח-תקוה עבור תושבי השרון השני ברחובות עבור הדרום גם הצעה זו נופלת.

חוזרים להצעת קופ"ח. מנסים לגייס את הכסף: הממשלה תיתן 7500 לי"מ בתנאי שיבנה באגף חדש ע"י בית החולים בילינסון. המושבות צריכות להוסיף עוד 7500 לי"מ, הועד הלאומי מוכן לתת 2500 לי"מ, פתח-תקוה תחויב ב- 3500 לי"מ, הרצליה ורמת-גן כל אחת תחויב ב- 750 לי"מ.  איכילוב מציע:בעד בנייה עצמית של המושבה על מגרש במושבה יחד עם בילינסון כשהמגרש רשום על שם המושבה ושמו יהיה "בית חולים עירוני פתח-תקוה". בהמשך תצביע המועצה בת 7 חברים מפ"ת, 3 מקופ"ח ואחד מהשלטונות.

לבסוף נופלת ההחלטה על הקמת:1) בנין בית חולים עצמאי. על קרקע המושבה. 2) אם לא נצליח אז לנהל מו"מ על אגף בבילינסון.

בשנת 1934 קיבל ד"ר רמן רישיון ממועצת המושבה פ"ת להקים בית-חולים פרטי במושבה על חלקת קרקע בת שמונה דונם ברחוב קק"ל. בית החולים באותה שנה נפתח בית החולים ושימש בעיקר עבור יולדות.

באוקטובר 1936 חנכה "קופת חולים" של  ההסתדרות את "בית החולים למושבות יהודה והשרון" על אדמת קרן-היסוד שנרכשה מ- ד"ר קרמניצקי. מספר ימים לאחר חנוכתו הוסב שמו ל "בילינסון". הפניית חולי ציבור הפועלים לטיפול ואשפוז בבית החולים "ביילינסון" פגעה קשות ברווחיות בית החולים הפרטי "רמן". ד"ר רמן ביקש להגיע להסכם עם עיריית פ"ת על העדפת בית החולים שלו על פני ביה"ח בילינסון באשפוז חולי העיר.  אך מרבית רופאי פ"ת התנגדו לחתימת הסכם כזה מפני רמתו הירודה של ביה"ח "רמן". במהלך מלחמת העולם השנייה שימש ביה"ח "רמן" כבית החלמה לפצועים מצבא אוסטרליה שלחמו בצבא בריטניה.

ב- 11.3.1941 פורסם בעיתון הארץ "נוטעה חורשת עצי אורן, חגיגה צנועה נערכה אתמול לכבוד נטיעת חורשה של עצי-אורן על כמה דונמים ברחוב ארלוזורוב. על מגרש שבו עתידים להקים את בית החולים העירוני של פתח-תקווה".

בשנת 1942 חכרה קופ"ח כללית את בנין בית-החולים "רמן" למשך שלוש שנים ושינתה את שמו ל- "בילינסון ב'". מהלך זה זכה לקיטונות של השמצה מצד הציבור האזרחי במושבה.

ידיעה שפורסמה בעיתון המשקיף 24.07.1942אודות הפעילות מאחורי הקלעים של "העברת ביה"ח "רמן" לשמאל. התחרות ביה"ח ביילינסון בבתי החולים הפרטיים שבסביבה. עיריית פ"ת "האזרחית" עזרה בעקיפין לחתירות השמאל – התמרמרות בעיר. ביה"ח הושכר בידיעת העיריה למרכז קופת-חולים בסך של 600 לא"י לשנה. ונחתם חוזה בין הצדדים לשלש שנים."

לאחר קום המדינה. עם בחירתו של פנחס-רשיש לראשות העירייה ב- 1950. (רשיש היה חבר בהנהלת "קופת החולים" ההסתדרותית) רכשה העירייה בשותפות עם קופ"ח הכללית את מבנה בית-החולים והפכה אותו לבית חולים עירוני בשם "השרון".

חקר וכתב זלמן חיימוב

 

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה בריאות, רפואה, רפורטג'ות מתוך הארכיון, שימור אתרים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על העיקר הבריאות- ראשיתו של בית חולים "השרון"

  1. ראובן רובי הירשלר הגיב:

    מה שאני זוכר מבית החולים "השרון" בפתח תקווה הוא שאבי היקר ז'ל היה מאושפז שם כמה וכמה פעמים, שלוש פעמים לניתוח הוצאת אבנים מהכליות {לא כמו היום שהן לרוב מפוררות ע'י גלי קול} המסכן סבל אבל כשאני ואחותי הגענו לבקר אבא האהוב תמיד חייך ,שאלתיו פעם : אבא זה בטח כואב נורא, והוא השיב: נכון אבל….מתרגלים.בפעם הראשונה שהגבר היפה והחזק הזה פרץ בבכי היה כשבאנו לבקרו בבית החולים אחרי השבץ המוחי שקיבל וששיתק את מחצית גופו. הפעם לא היה מסוגל "להמשיך בהצגה" למראנו ופנינו הדואגות פרץ בבכי. שם גם גם לאחר שנים ולאחר השבץ השני סיים את חייו ואז אחותי ז'ל ואנכי פרצנו בבכי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s