בניין משטרת פתח תקוה הטיגארט שלנו

הטיגארט שלנו

משטרת פתח תקוה הוקמה על ידי השלטון הבריטי בתחילה משרדיה היו ממוקמים בחדרי דירות שכורות. עם הכרזת פתח תקוה לעיר ב-אפריל 1937 עברה המשטרה לבנין מרווח אך מושכר ברחוב פינסקר בבית משפחת ראב, מפקדה היה קצין המשטרה הבריטי ה. לה-מרשל.

בניין המשטרה נבנה כחלק ממיזם מבני משטרה בשנים 1941-1940 (Police Building Programme). המצודות נקראות מצודות טגארט על שמו של סר צ'ארלס טאגרט (Charles Augustus Tegart) בעברית רווח בציבור גם השם טיגארט. אנשי היישוב כינו אותם "טייגרים".

טאגרט היה קצין משטרה בריטי ששירת בהודו כמפקד משטרת כלכותה. במהלך שירותו רכש נסיון רב בדיכוי מרידות ומלחמה בטרור. הוא הוזעק לארץ ישראל בשנת 1937 שיא מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט על מנת לתאם בין הזרועות השונות של המנדט הבריטי שפעלו נגד המורדים מערביי ארץ ישראל וכחות ערביים אחרים שבאו לעזרתם מכיוון סוריה ולבנון. לצורך כך הוקמה ועדה בראשות טגארט לתכנון ועיצוב מבני משטרה היכולים להגן על עצמם בכוח אדם מצומצם. במסגרת הפרוייקט העצום הוקמו 17 תחנות משטרה עירונית, 37 תחנות משטרה כפריות ועוד 23 עמדות משטרה. המבנים פרוסים ברחבי הארץ בולטים בצורתם בייחודית חלקם משמשים עד היום כמבני ברשות המשטרה. ד"ר גדי קרוייזנר נחשב לממומחה בתחום מדגיש את ייחודיות של המבצע בספרו ובמאמריו הרבים בנושא. המבנים נבנו תוך שנה 1940-1941. למרות מצב המלחמה באירופה ממשלת בריטניה השקיעה כסף רב מאוד בפרויקט. בריטניה הייתה זקוקה לכסף זה. השקעה שכזו במהלך המלחמה מעידה על יחסה למנדט בארץ ישראל, החשיבות שמירת החוק והסדר בארץ ובעיקר על רצונה להשאר כאן לזמן רב. (נוני ירון)

באשר לסיפורה של המשטרה שלנו, ביום  17.04.1940 קנתה הממשלה חלקת קרקע בת 20 דונם מפרדסו של מר בורשטיין הנמצא ברחוב שטמפפר ליד מגרש המכבי לשם הקמת בנין משטרה גדול שישמש מרכז למשטרה המחוזית שתועבר הנה מרמת-גן. במכרז הקמת בנין המשטרה זכתה חברת הבנייה של "סולל-בונה". "סולל בונה" כדרכה העסיקה בעיקר את ציבור הפועלים ההסתדרותי המאורגן. באותם ימים שררה אבטלה קשה בפתח-תקוה. עקב המשבר ביצוא ההדרים הצטרפו אל מחוסרי העבודה גם בני-איכרים רבים. הם דרשו לחלק את העבודה בבניין המשטרה באופן כזה שגם אנשיהם (בני המושבה חקלאים) יזכו לעבוד בבניין ולהתפרנס. "סולל בונה" סירבה להעסיק את בני המושבה החקלאים בגלל חישוביים ארציים והתחשבנות כי במקומות אחרים הקבלנים שזכו בבנית משטרות לא העסיקו את הציבור ההסתדרותי. המאבק על עבודה אילץ את אנשי המושבה לנקוט בנשק ההסתדרותי והוא "שביתת-שבת".

יוסף ספיר סוקר את מסדר הנוטרים בטקס קבלת בניין המשטרה מידי הבריטים. צלם לא ידוע, דצמבר 1949

בעיתון הארץ ב- 26.5.1940 נכתב: "שתי שביתות שבת הוכרזו אתמול על ידי עשרות פועלים מחוסרי עבודה בפתח-תקוה. אחת של הארגון האזרחי החקלאי (חוג-פעילים). והשנייה של העובדים הלאומיים, על דחייתם מעבודות בנין המשטרה במקום. ללא התחשבות עם המפתח-העירוני לעבודות ציבוריות. כל הניסיונות של העירייה להשפיע על המשרד הקבלני לקבל עובדים לפי המפתח לא הועילו. הדבר נמסר לקצין מחוז המושבות ה' י. קופרמן. שליח מיוחד של העירייה הגיש למושל המחוז ה' גרינווד מכתב בעניין זה. המושל הבטיח כי היום יסודרו הדברים בהתאם לעמדת העירייה. "

ביום 27.5.1940 נכתב ב"הארץ" "משא ומתן סופי בדבר קביעת מפתח בעבודות בנין של תחנת המשטרה בארץ ייקבע  היום בפגישה בין באי-כוח המרכז החקלאי של "ההסתדרות" , נציגי המושבות, וארגוני העובדים. אתמול הייתה פגישה בעניין זה בין הסתדרות העובדים הכללית לבין הסתדרות העובדים הרוויזיוניסטית. אתמול הושג הסכם בנוגע למפתח העבודה בבניין המשטרה בפתח-תקוה, לפי המפתח הזה. יקבלו העובדים הרוויזיוניסטים את ה- 15 למאה המגיעים להם. והתאחדות בני המושבות (חוג הפעילים) 8 למאה. דבר זה הושג כתוצאה מתיווכו של קצין המחוז ה' קופרמן."

בכתבה ב "הארץ"  25.06.1940   "מי יכלל במפתח העבודה בפתח-תקוה ?  בסיומו של מפקד פועלי פתח-תקוה, אחרי שהתפקדו למעלה מ- 8000  פועל. (900 אצל חוג-פעילים, כ- 1000 אצל העובדים הלאומיים, ו- 6200 בלשכה הכללית). נתקיימה ישיבה בעירייה  בה דנו מי יפסוק בשאלות שתתעוררנה בביקורת המפקד. באי-כוח  הלשכה הכללית הודיעו, שהם מסתמכים על ראש העירייה באופן אישי, ולא על  העירייה והנהלתה. שאר האירגונים הודיעו, כי הם סבורים שמסמכות העירייה לפסוק בשאלות אלה."

בנוסף עלתה שאלת חברי הקיבוצים.  התקיימה בוררות הפסקת העבודה. העובדים הלאומיים התנגדו להכללת כאלף חברי קיבוצים במפקד שיקבע את מפתח העבודות הציבוריות בפתח-תקוה. כתוצאה מכך הפסיקה הלשכה הכללית את העבודה של חברי חוג הפעילים והרביזיוניסטים בבניין המשטרה המוקם ע"י המרכז הקבלני של "סולל בונה".

נשלח תזכיר לקצין המושבות בו כותבים חברי חוג הפעילים לקצין המושבות יוסף קופרמן. בתזכיר בקשה שימנע את "השבתת הפועלים של החוג שלהבא יכריעו בכל השאלות ללא הפסקת העבודה." ישיבה מיוחדת של מועצת העירייה בשאלה זו נקראה למחר בשעה 9 בבוקר.

"המשקיף" ביום  29.5.1941 "החלה לפעול משטרת פתח-תקוה בבניינה החדש והמרווח שברחוב שטמפפר ע"י מגרש המכבי.  כ"כ עבר לגור אל הבניין החדש מפקח המשטרה מר קליר ומשפחתו."

פתיחת בניין המשטרה החדשה, תצלום קבוצתי:קציני משטרה, אנשי מושבה ומכובדים ערבים,צלם ניסן בן נעם, 15 ביוני 1944

עם עזיבת הבריטים את פ"ת נכתב ב"הבוקר" 9.12.1947   "משטרת פתח תקוה עוברת מחר לידי היהודים. (נשארו בה 17 שוטרים בלבד) מאת סופר הבוקר בפתח-תקוה.  בקדחתנות מרובה נערכות הכנות-היציאה של אנשי שרות הביטחון הבריטי והשוטרים והנוטרים הערבים מבנייני המשטרה המקומית שבפתח-תקוה לשרון. כשבקרתי אתמול במשרדי המשטרה נוכחתי לדעת שהשוטרים הבריטיים כבר ארזו את חפציהם ומחסני התחמושת והנשק נארזים אף הם. במשטרה הזו יישארו אחרי הפינוי  שיושלם כנראה מחר בבוקר-17 שוטרים יהודים. הנשק  שנועד למשטרה הזאת אחרי הפינוי, הוא 17 רובים אנגליים. ושני אקדחים. כל נשק אוטומטי. ואף לא מכונת יריה אחת. לא ישאירו ברשות המשטרה היהודית. בנייני המשטרה המחוזית  בפתח-תקוה. שממנה ניהלו את הפעולות מרמת-גן ועד להרצליה. ישמשו מעתה רק אזור שיסתיים על הירקון. השוטרים שנשארו-מספרם מתאים רק למילוי תפקידים אדמיניסטרטיביים ומשרדיים. ראיתי את הקצין היהודי ואת עוזריו מתכוננים לקבל לידיהם את הנהלת הבניין הגדול שברובו פונה כבר. ואת עבודה שבאזור בין רמת-גן ופתח-תקוה כפי ששמעתי. הפיקוד העליון על המחוז יימסר לקצין יהודי גבוה בדרגת מיור שיועבר בקרוב לפ"ת. לעת עתה קיבלו אנשי המשטרה היהודית באזור שנתפנה הוראה לעמוד בקשר עם מרכז המשטרה בירושלים."

תצלום קבוצתי של הסגל היהודי והבריטי צלם ניסן בן נעם.תאריך לא ידוע

המשקיף 29.05.1941  "המשטרה בבניינה החדש  – משטרת פ"ת היהודית והבריטית עברה מיום ג' לבניינה החדש והמרווח שברחוב שטאמפפר ע"י מגרש המכבי. כ"כ עבר לגור אל הבנין החדש מפקח המשטרה מר קליר ומשפחתו."

חקר וכתב זלמן חיימוב

נוני ירון – אוספים מיוחדים

מודעות פרסומת

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה משטרת טיגארט, רפורטג'ות מתוך הארכיון, שימור אתרים, שמירה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על בניין משטרת פתח תקוה הטיגארט שלנו

  1. ראובן רובי הירשלר הגיב:

    תודה רבה למדנו עוד נדבך על עירנו היקרה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s