סיפורה של תמי

לפני זמן מה ביקר בארכיון שי בן עמי דוקטורנט באוניברסיטה העברית החוקר את ההיסטוריה של גני חיות בישראל בתקוה למצוא מידע אודות גן החיות העירוני של פתח תקוה. לפני כמה שנים נפגשנו עם עובדי הגן ושאלנו איפה הארכיון. בחרדת קודש הראו לנו ארון פח ובו תיקים וקלסרים בהם מידע אודות הגן החיות, התכתבות בענין רכישת חיות והטיפול בהם, קשרים עם גני חיות בעולם ועוד . לשמחתינו הסכימו להפקיד את המסמכים החשובים בארכיון. כיום חטיבת גן החיות רשומה בקטלוג ומאפשרת לנו לתת את המידע המבוקש לחוקרים ולכל מי שרוצה.

החיבור עם שי היה מיידי. שי מנהל החינוך של אקווריום ישראל בגן החיות התנכ"י. (מי שלא היה מפסיד חוויה נהדרת.)  הסתכלנו ביחד על תצלומי החיות. אני ספרתי לו זכרונות ילדות ואז, מסתבר שיש לנו "חברה משותפת". תמי ההיפופוטמית המפורסמת גברת מגונדרת. מייד שאלתי מה שלומה של הגברת. הנה לפניכם דברים שכתב לי שי על החברות המיוחדת שלו עם תמי.

סיפורה של תמי, ההיפופוטמית המבוגרת ביותר בגני חיות שמתה בשיבה טובה.                   סיפורו של שי

 בקבוצות הוואטסאפ החרדיות בירושלים רצה ההודעה הבאה:                                                       "ברוך דיין אמת                                                                                                                    ירושלים תתן קולה..

אבידה גדולה לכל תושבי העיר ומדינת ישראל.. גן החיות התנ"כי בירושלים: ההיפופוטמית המבוגרת ביותר בכל גני החיות בעולם מתה הלילה בשנתה, זמן קצר לפני שמלאו לה 60. גלעד משה, מטפל במחלקת אוכלי עשב: "זה יום קשה לכולנו, תמי הייתה אישיות מיוחדת".                                                        ברוך דיין האמת                                                                                                                        יהי זיכרה ברוך"

תמי ההיפופוטמית נולדה ככל הנראה באפריקה בשנת 1959 והועברה לגן החיות של פתח תקווה בתחילת שנות ה-60.

תמי ההיפופוטמית, מארכיון גן החיות, צלם לא ידוע. שנות ה- 60

בשנת 1991 עם סגירת התצוגות הגדולות בגן החיות בפתח תקווה ופתיחתו של גן החיות התנ"כי במשכנו החדש במלחה הועברה תמי על מנת להיות בת לוויה הולמת למתי ההיפופוטם הותיק והבודד של גן החיות התנ"כי הישן ברוממה. למתי היה רומן ידוע עם הפילה אביבה, אלה התגוררו בשכנות קרובה בגן החיות ואביבה הפילה האסיאתית הייתה מנקה את פיו של מתי בעזרת החדק הארוך שלה. רומן זה צולם גם ונודע ברבים. עם המעבר לגן החיות החדש הוחלט להעביר את הפילה אביבה אל מתחם הספארי ברמת גן, שם תוכל לחיות עם בני מינה, שכן בגן החדש בירושלים טרם נבנתה תצוגת הפילים. מתי לעומתה זכה לתצוגה חדשה ובה בריכה פרטית רק לו ולזוגתו החדשה תמי. היה קל מאוד להבדיל בין שני ההיפופטמים המגודלים, למתי היו שיני היפופוטם מושלמות ואילו לתמי הייתה שן עקומה ובולטת.

תמי ההיפופוטמית, מארכיון גן החיות, צלם לא ידוע. שנות ה- 60

מתי ואני הכרנו עוד משכבר הימים, עוד בגן החיות הישן הייתה אימי מביאה אותי לגן לעיתים תכופות וכבר בגיל 3 ידעתי להגיד שאני יום אחד אאכיל את ההיפופוטם החביב. בגיל 13 התחלתי להתנדב בגן החיות התנ"כי ובחרתי להתנדב עם אוכלי העשב הגדולים – הג'ירפות, הקרנפים הזברות והאיילים.

אך גולת הכותרת עבורי הייתה העבודה עם סוסי היאור – הלא הם ההיפופוטמים. בהתחלה היינו רק קוראים למתי ותמי להאכלה של קש וירקות בביתם, קראנו שוב ושוב בשמותיהם ואז יכולנו לראות אותם, שני בעלי חיים עצומים בגודלם, מלאי כפלים ונוטפי מים. אך למרות כובד משקלם הם טיפפו להם בקלילות יחסית על רגליהם הקצרות. בפעמים הבאות כבר התקדמנו אל המסלעה שסביב הבריכה שלהם. המטפל הראה לי כיצד הוא נוגע בשפה העליונה שלהם ואז הם פוערים את פיהם הגדול והמאיים חושפים שיניים גדולות ומאיימות, פה זה יכול לשבור סירה לשניים – כפי שקורה לא אחת במולדתם אפריקה, לא בכדי זכה ההיפופטם לכינוי בעל החיים המסוכן ביותר באפריקה ובכל שנה דווקא הם אלה שהורגים הכי הרבה אנשים ברחבי היבשת מכל בעלי החיים הגדולים. לאחר שהם פערו את פיהם היינו דוחפים אל תוכו שלל ירקות ופירות ובעיקר מלונים ואבטיחים, או אז היינו רואים את הפה האימתני נסגר בכבדות ויכולנו לשמוע את הפירות השונים מתפלצחים להם לחתיכות חתיכות. אם לא נזהרת יכולת לקבל מדי פעם נתז פירותי ומסריח היישר לפרצופך. תמי ומתי המשיכו לחיות בהרמוניה.                                                                                                          הם מעולם לא הביאו צאצאים לעולם שכן כבר אז הייתה תמי מבוגרת מדי ולא יכלה עוד להביא צאצאים. יום אחד הפסיק מתי לאכול, הוא נראה חולני ולאחר כמה ימים התמוטט ומת. עצב רב נפל על מחלקת אוכלי העשב וכלל גן החיות. מתי היה בין ותיקי הגן ובין היחידים שנותרו מבעלי החיים שעברו בהצלחה מגן החיות הישן לגן החיות החדש ורחב הידיים. בניתוח שלאחר המוות נמצא בבטנו של מתי כדור בגודל של מלון שככל הנראה נזרק אל תוך התצוגה ומתי טעה בו וחשב שזה אוכל. תמי נותרה לבדה בתצוגה, שוחה לבד בבריכתם המשותפת. בשל גילה הוחלט שלא להעבירה לגן חיות אחר. בסופו של דבר הוחלט לפנות את מתחם התצוגה הישן ולהעבירה בעדינות ובזהירות אל התצוגה האפריקנית הגדולה.                    באופן אישי חששתי מאוד שכן היה מדובר בהליכה של כ-500 מטרים ממתחם התצוגה הישן אל התצוגה השטח האפריקני. בהליכה איטית ובעזרת מחסומים מיוחדים הצליחו צוות הטיפול המסור והסבלני להעביר את הקשישה כלאחר כבוד. עם הגעתה למתחם האפריקני החליטה בנחישות לקבל את אשר מגיע לה, לפי דעתה, ונכנסה אל תוך אגם המים הגדול בהנאה רבה. מי שלא התלהב מהעניין הוא הקרנף הזכר כרמי, המלך הבלתי מעורער של השטח האפריקני, שראה באגם חלק ממלכתו הרחבה והחליט לדרוש את שלו בדרכו הקרנפית: הוא בטש ורקע בעזרת רגליו בקרקע ויצר ענני אבק מרשימים זז אחורה וקדימה להדגיש את קרני אפו הארוכים והמרשימים. או אז החליטה תמי שנמאס לה מהמופע, התקדמה לעברו ופתחה את פיה הגדול והמפחיד. כרמי שקל לשבריר שניה את המצב וכשהבין שמלכה חדשה נישלה אותו מכס מלכותו, זז אחורה בהכנעה ונתן למלכת האגם החדשה את מקומה הראוי.

תמי ההיפופוטמית, מארכיון גן החיות, צלם לא ידוע. שנות ה- 60

תמי הישישה המשיכה לחיות בניחותא באגם המים שלה, בימי הקיץ הייתה משתעשעת בבוץ, שוכבת על גבה ברחב כאשר רגליה הקצרות באוויר תוך תנועה בבוץ החום והקריר. לעיתים הייתה שוכבת במים ללא תנועה, נראית למרחוק כסלע חום וגדול, לפעמים ציפורים שונות היו עוצרות לעמוד על הסלע הלא כל כך איתן. השנים חלפו והגיעו ידיעות כי ההיפופוטמית הזקנה ביותר בעולם נפטרה בשיבה טובה מה שהפך את תמי להיפופוטמית המבוגרת ביותר בגני חיות בכל העולם. את תמי זה לא ריגש במיוחד והיא המשיכה בחייה השלווים. באמצע אוגוסט 2018 הגיעו בוקר אחד המטפלים ומצאו את מלכת האגם שוכבת ללא ניע בסמוך למזונה. אבל כבד ירד על עובדי גן החיות התנ"כי, תמי הייתה רק חודשים ספורים לפני יום הולדתה ה-60 וכמעט ושברה את השיא העולמי של היפופוטמית שמתה בגיל 61 בגן החיות הלברון שבמינכן.

כתב שי בן עמי מנהל החינוך באקוריום ישראל, גן החיות התנכ"יכתבה על גן החיות העירוני בפתח תקוה. לא ידוע שם העיתון.

סרטון של תמי שוחה להנאתה בברכת המים

סרטון שפורסם בעמוד הפייסבוק של גן החיות המודיע על מותה של תמי

ערכה נוני ירון, אחראית אוספים מיוחדים

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה גן החיות העירוני, שימור אתרים, תרבות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s