גימנסיה אחד העם

"גימנסיה אחד העם"       

גימנסיה "אחד העם" הייתה מוסד חינוכי שונה בנוף החינוך של המושבה. בית ספר הוקם ביוזמה פרטית היה שונה ממסגרות הלימוד בעלי הצביון החרדי כדוגמת תלמוד תורה ואחרים. מורים כמו המורה קיסלביץ, המורה גורדון, המורה כספי,המורה קוגלמן, המורה בורשטיין יוסף, המורה גליקסמן, המורה לאנגלית זלקאי שרה, המורה צור נמל, בן משה מאיר, המורה חנני, המורה דגני ואחרים. אלו היו מורים לחיים. מסיפורי תלמידים עולים זכרונות רבים אודות: המורה לאנגלית, מקצוע "כתיבה תמה", העבודה בגינת ירקות, טיולים בארץ. אחרי שנים רבות אחרי שבית הספר נסגר נפתח מחדש בשנת 1962 תחת השם "בית ספר סלומון". הייתה לי הזכות ללמוד בו מכיתה ב' עד ח' . היום מבנה בית הספר משמש את המגזר הדתי-חרדי חלק מן השטח שייך לעירייה וחלק לידיים פרטיות. איך שגלגל מתהפך…..

מורי גימנסיה אחד העם 1936 :מורים מימין לשמאול יושבים: אברהם קיסילביץ, מילנד, שלום שטרייט, גורדון ברוך, ?, לוויטס, ?.עומדים שלמה (מורה) מיכאל אקרמן מושה, מורה ?, מורה ?, צורנמל (מורה), הורביץ, פוקס חיה (פרגול) פישצנר, מרים ?, הרצליה הלפמן, לאה סלומון, זאב אלנגר (קרמר), קלוצ'ק

יהודה פינקלשטיין היגיע לארכיון במטרה לחפש כל מידע אפשרי אודות בית הספר. בסך הכל רצה לכתוב כמה מילים לספר זכרונות שהוא מכין לילדיו. אבל, הזכרונות תפסו אותו ולא הרפו. קראו אודות ניסיונו שלו להתחקות אחר ארכיון של "גימנסיה אחד העם" . תודה ליהודה שהסכים לפרסם את שכתב בבלוג של הארכיון.

"גימנסיה אחד העם הייתה רקע ומאיץ להתפתחות חלק ממעגלי חיי. מטבע הדברים חשתי צורך ללמוד על קורותיה. ללמוד מתוך תיעוד וללמוד מתוך פרטי מידע, ככל שאוכל ללקט. כוונתי הייתה לצרף לסיפורי, "מעגלי חיים" (ספר זכרונות שכתב יהודה למשפחתו), תיאור קצר, שישתרע על עמוד או שניים, אך נסחפתי… הנני מגיש כאן את אשר למדתי על קורות הגימנסיה (לא הרבה), לארכיון לתולדות פתח-תקווה ע"ש עודד ירקוני. כנספח לסיפורי אצרף כמובן רק תמצית.

הגימנסיה הייתה בית ספר קטן, בניין אחד, שתי קומות, מיספר קטן של כיתות, קירות עבים ודלתות

כיתה ב' ניסן תרצ"ו 1936. תמונת מחזור עם המורה גליקסמן. ארכיון אישי שלמה שדרוביצקי, צלם לא ידוע

כבדות (המורה לאנגלית בכיתה ט', מורה קשוחה ונוטה לכעוס, "המַכשֵייפֶה" קראנו לה, זרקה את אחד התלמידים מהכיתה וטרקה אחריו את הדלת הכבדה. הנער לא הספיק לצאת והדלת בתנועתה שברה את זרועו). הגימנסיה סגרה את שעריה ב- 1957 והבניין נטוש כיום.

לא מצאתי תמונות לבניין מימי זוהרה של הגימנסיה, רק תמונה באתר "אדריכלות נעלמת"  של האדריכל שרון רז, אדריכלות נעלמת/הארכיון האורבני/פתח תקוה. (שרון מתעד מבנים ישנים שהיו ואינם. הוא ידיד וחבר קרוב של הארכיון באתר מספר תצלומים של בית הספר, נוני ירון)

הפכתי עולמות וארכיונים כדי למצוא תיעוד של, או

המורה ברוך גורדון

על הגימנסיה. מסתבר שלא קיים ארכיון, רק סיפורים. אספר בפירוט, ככל שאוכל, על המעט אשר מצאתי.

הגימנסיה הוקמה בשלהי שנות העשרים של המאה שעברה, על ידי הסופר והמחנך שלום שטרייט והמהנדס ברוך גורדון [1].
שלום שטרייט הופקד על הלימודים ההומניים וברוך גורדון על הריאליים. בשנים הראשונות של פעילות הגימנסיה התנהלו הלימודים בחדרים שכוּרים ובשנת 1932 עבר המוסד לבניין הקבע.
מצאתי סיפור הקשור לגימנסיה, בעתון דבר.
מספר דוד בדר [2], ( 1875-1950) איש העלייה השנייה, מוותיקי תנועת העבודה. סיפורו מתפרסם בעשרים באוקטובר, בשנת 1932 [3] . סיפור ארוך. אצטט קטעים נבחרים, ככתבם וכלשונם:

"לפני 7 – 8 שנים נעניתי גם אני להזמנה להנחת אבן יסוד לישיבת סלובודקה בפ"ת.
נמצא…  גם יהודי אחד מרומניה … שנדב אלפיים (יש אומרים יותר) לא"י  במזומנים והבית הוקם, בניין נהדר ומשוכלל.שלום שטרייט, תצלם מיתוך ערך ויקפדיה על שמו
והנה אחרי שנים אחדות סרתי שוב הנה, … לראות את בחורי הישיבה חשקה נפשי.
לתמהוני מצאתי רק הבנין עומד על תילו….    אך הפנים – ריק מאדם.
מעט הכנסה הבאה מחו"ל אינה יכולה להשביע את כל כלי הקודש. …חשבתי, האם לא כדאי להם לכל אלה ולועד הבנין, לועד הישיבה, ולמושבה למסור את הבית הזה ל"ישיבת אחד העם", הנקראה בשם חדיש "גימנסיה אחד העם", ולא יצטרכו המורים לנוד ממקום למקום, משום שלא מצאו בפ"ת דירה אחת עבור הגימנסיה.
… אבל לגימנסיה אחד העם צריכים לתת את הבנין הזה, אז ידעו המנדבים שעשו דבר טוב, לתועלת המושבה, ול – 150 ילדים".
ניסיתי לברר אם המלצתו התקבלה. התברר שלא.

אגב, דוד בדר שגה בציון שמה של הישיבה. הייתה זאת ישיבת לומז'ה, שבאמת הייתה במצב קשה מאד באותה תקופה. תיאור מצבה לקוח מפרסום בעיתון הארץ ספטמסר 1931.

גן הירק,מכינה ג' תמוז תרצ"ה 1935. ארכיון אישי רוחמה אריאלי ואלי גולדפרב, צלם לא ידוע

יתכן שטעותו של דוד בדר נבעה מכך שכנראה שמע שמנהלי ישיבת חברון-סלובודקה, דנו עם מנהלי ישיבת לומז'ה, באפשרות למזג את ישיבת חברון עם ישיבת לומז'ה הפתח-תיקוואית .

למדתי שאת הקרקע ואת בניין הגימנסיה שהוקם עליה, רכשה והקימה משפחת שטרייט. פרופ' שמואל יריב, בנו של שלום שטרייט, מספר שאביו לווה לשם כך כספים, בעיקר אצל בני המשפחה. הלוואות שגם אחרי מותו של האב, ב-1946, המשיכה רעייתו, גב' שרלוטה שטרייט, להחזיר לנושים [4].

מידיעה שהתפרסמה בחודש מרץ 1961, בעיתון מעריב [5] , ניתן להסיק שגם ברוך גורדון השתתף במימון רכישת הקרקע והקמת בניין הגימנסיה. תמצית נוסח הידיעה: גב' שרלוטה שטרייט וברוך גורדון הגישו קובלנה פלילית פרטית בבית משפט השלום בפתח תקווה, נגד עיריית פ"ת ונגד כמה מבכיריה, על הריסה בזדון של מבנה בטון השייך למאשימים, ובנו על אדמתם (של המאשימים) שברחוב סלומון בעיר, שלא כחוק.                                                                                                                                 אישור למסקנה זו מצאתי ב"נסח טאבו היסטורי" של מגרש הגימנסיה (מעל שני דונמים של קרקע). על פי הנסח הזה [6] אכן מחצית המגרש האחת הייתה שייכת למשפחת שטרייט והמחצית השנייה לברוך גורדון. בחודש יולי 1962 מכר ברוך גורדון את חלקו במגרש לעיריית פתח-תקווה.

תיאור מפורט לבניין ניתן על ידי אלף נון  בשנת  1935 [7]"… יחידי בגודלו במושבה …  מכיל 11 חדרי לימוד מרווחים… חדר מורים ושני מחסנים".
אכן בניין בנוי לתפארת, וכנראה ללא כל שינוי מהותי במבנה מאז שנות השלושים. גם ממכתבם של הורי תלמידים, למועצה המקומית של פתח תקווה, מחודש ינואר 1934 [8], אנו למדים שמוסד הגימנסיה, שגדל והתפתח בבניינו החדש "העשוי לפי כל חוקי-ההגיֶנה הממשלתיים", ומספר תלמידיו הוכפל לכשלוש מאות תלמיד החדש למכון – תרבותי המתנוסס לתפארה באם – המושבות. "העשוי לפי כל חוקי-ההגיֶנה הממשלתיים", ומספר תלמידיו הוכפל לכשלוש מאות תלמיד, הפך להיות "למכון – תרבותי המתנוסס לתפארה באם – המושבות.  מכתבם של ההורים מאלף וראוי שגם הוא יוגש לקוראים: ובכן, מצאתי סיפורים ומכתבים, אך לא הצלחתי למצוא תיעוד של הגימנסיה עצמה ואני מוטרד מהאפשרות שמוסד חינוכי מעולה, "שהתנוסס לתפארה" ושפעל למעלה משלושים שנה בפתח תקווה, כמעט ונעלם מההיסטוריה.
(נכון, קיים "ארכיון וירטואלי" המקודד בזיכרונם של הבוגרים, אבל גם הם נעלמים אט אט…).

אז המשכתי לחפש.

בארכיון משרד החינוך בירושלים הסבירו לי שמאחר שהגימנסיה הייתה מוסד פרטי הרי שאין סיכוי למצוא עבורה "תיק" בארכיון המשרד. פניתי לכל הארכיונים שחשבתי שיש סיכוי (וגם שאין סיכוי) למצוא בהם תיעוד כלשהו, וגם שוחחתי עם פרופ' שמואל יריב, בנו של שלום שטרייט מייסד הגימנסיה. פרופ' שמואל יריב, כימאי, למד גם הוא ב"גימנסיה אחד העם" וסיים את לימודיו בשנת 1952, בשנה שבה אני התחלתי את לימודי בה.פרופ' יריב שמח לשיחה, "גימנסיה אחד העם נוגעת בי מאד" אמר, אך אין לו כל תיעוד ולמיטב ידיעתו גם לא נשמר כל תיעוד במשפחתו (הבטחתי לו שאם אמצא משהו איידע אותו).

יש כנראה סיבה נוספת לכך שאין תיעוד:

שוחחתי עם מזכירת "בית ספר תיכון אחד העם" בפתח תקווה (ממשיכו, רק בשם, של מוסד הגימנסיה), עובדת ותיקה מאד, למעלה משלושים שנה בבתי הספר בפתח תקווה, והיא מספרת (נשמע כמו סיפור אגדה):

"לפני שנים רבות היה שיטפון גדול באזור בית הספר והמים פרצו למחסנים והרסו הכל, גם את כל התיעוד שהיה בהם. לא נשאר כלום".

אלה ט., אוצרת "ארכיון החינוך היהודי בישראל ובגולה" (אוניברסיטת תל אביב), כתבה לי: "ברוסית יש אמירה: מי שמחפש – תמיד ימצא!",
נכון…

גיליתי שבארכיון מכון "גְנָזים" [9] נמצאים מכתבים של שלום שטרייט וביניהם גם מכתב שכתב לסופר והמשורר יעקב פיכמן, מכתב בו מוזכרת הגימנסיה. באדיבות המכון קיבלתי צילום של המכתב (תמונה 4).

ציטוט מהמכתב שנכתב בדצמבר 1940:

"… גם טרדות מוסדנו נוטלות מעמי עכשיו, בשנות – המצוקה הקשות, כל כֹשר – עבודה…".     כך כתב…
אכן היו אז שנות מצוקה. שנה קודם לכן, בשנת 1939, רק תלמיד אחד של הגימנסיה עבר בהצלחה את בחינת הבגרות הארץ-ישראלית, היה זה מיכאל גורדון בנו של ברוך גורדון. אך בשנה שבאה אחריה, התמודדותו של שלום שטרייט עם "טרדותיו" נשאה פרי, ושבעה תלמידי גימנסיה אחד העם עמדו בהצלחה בבחינת הבגרות הארץ-ישראלית, בחודש יולי 1940.

גם ב"ארכיון הציוני המרכזי" (ההסתדרות הציונית העולמית), בירושלים, קיים מאגר מסמכים קטן הקשור לגימנסיה, מעין "ארכיון זוטא". התיעוד מפוזר ב-16 תיקים הנמצאים באוסף "מחלקת החינוך של הוועד הלאומי 1932-1949" (סימול J17). הוועד הלאומי, נבחרי הישוב היהודי בארץ ישראל, היה בעל הסמכות והאחריות בתחום החינוך, וכמובן גם בענייני גימנסיה אחד העם. התיעוד כולל רשימות מורים ותלמידים, תקציב ודוחות כספיים, העתקי תעודות תלמידים והתכתבויות שונות.

בתשובה לפנייתי לארכיון הציוני נעניתי בתשובה הבאה (24 בפברואר 2019):

"שלום יהודה,                                                                                                                      התיקים שציינת אינם סרוקים, ואיננו ערוכים לסרוק תיקים לפי בקשה. אתה מוזמן להגיע לארכיון, לעיין בהם ולצלם את המסמכים הרלוונטיים במצלמתך ללא כל תשלום.

מכיוון שיהיה זה ביקורך הראשון בארכיון, יש לתאם מראש ובכתב את מועדו. נא ציין במייל חוזר באיזה יום תרצה להגיע ומהי השעה המוקדמת ביותר שתוכל להיות כאן, כדי שנוכל לתאם את מועד ביקורך. אין להגיע ללא קבלת אישור על מועד הביקור.

בברכה, מרים טוראל, שירותי יעץ"

ויתרתי. חוקר, הנחוש ממני להתעמק בתולדות הגימנסיה, יוכל בוודאי למצוא שם תיעוד מעניין.

מאחר שלא נמצא כל חומר תיעודי אצל משפחת שטרייט, ניסיתי למצוא נצר למשפחת ברוך גורדון, מבעלי הגימנסיה והמורה למתמטיקה בה, מתוך תקווה שאולי אצל מי מהם ימצא חומר תיעודי.

לברוך גורדון היו שני ילדים, בת ובן, בנימינה ומיכאל. מיכאל, שכבר הוזכר לעיל כזוכה בתעודת הבגרות הארץ-ישראלית, התנדב לשירות בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה והיה ממוסמכי האוניברסיטה העברית למדעי הרוח [10] . בנימינה נישאה בשנת 1954 ליוסף פרקול [11]. בנימינה ומיכאל כבר אינם בין החיים, ועם מי מצאצאיהם לא הצלחתי ליצור קשר. אמנם הצלחתי לאתר את אחיו של יוסף פרקול, אך האיש לא יכול היה לעזור כלל.

אגב, ברוך גורדון היה גם פעיל חברתי ומפלגתי, מוכר מאד בפתח תקווה, ואפילו הופיע ברשימות המועמדים לבחירות לכנסת מטעם "הסתדרות הציונים הכלליים – מפלגת המרכז", בשנת 1951 ובשנת 1955"

עד כאן זכרונותיו של יהודה פינקלשטיין

 

 

                                                  

[1]  הספרייה הלאומית, אוניברסיטת תל אביב, עיתונות יהודית היסטורית, הבקר, 25 ביוני  1951, עמוד 5.

[2]  הספרייה הלאומית, אוניברסיטת תל אביב, עיתונות יהודית היסטורית, הבקר, 13 ביוני 1955, עמוד 1.

[3] תמונתו של ברוך גורדון, באדיבות הארכיון לתולדות פתח-תקווה ע"ש עודד ירקוני

[4]   פרופ' שמואל יריב,  24 באפריל 2019.

[5]   י. אביעם, תביעה נגד עיריית פ"ת על הריסת מיבנה בבית ספר, הספרייה הלאומית, אוניברסיטת תל אביב, עיתונות יהודית היסטורית, מעריב, 28 במרץ 1961, עמוד 12.

[6]  מדינת ישראל, משרד המשפטים, אגף רישום והסדר מקרקעין, לשכת פ"ת, נסח היסטורי לגוש 6394 חלקה 168.

7]  אלף נון: פתח תקוה, הגימנסיה "אחד העם". הספרייה הלאומית, אוניברסיטת תל אביב, עיתונות יהודית היסטורית, דֹאר היום, 25 בפברואר 1935, עמוד 4.

[8] מכתב הורי תלמידים למועצה מקומית פ"ת, 9 בינואר 1934. באדיבות הארכיון לתולדות פתח-תקווה ע"ש עודד ירקוני, תיק 1922

[9] מכון "גנזים" (ארכיון גנזים), אגודת הסופרים העברים, על שם אשר ברש. המכון המרכזי בישראל לשימור יצירתם של הסופרים העבריים. ספריית בית אריאלה, תל-אביב.

10]   דוד תדהר: אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו כרך 3. עמ' 1180-1181,  1949

[11]  הספרייה הלאומית, אוניברסיטת תל אביב, עיתונות יהודית היסטורית, הצפה, 16 במאי 1954, פרסום נישואין, עמוד 3.

למעוניינים רשימת התיקים בהם נמצא תיעוד של הגימנסיה בארכיון הציוני:

[1]  העיתון הרשמי של ממשלת פלשתינה (א"י), מס' 984,  יום חמשי 8 בפברואר 1940, עמוד 145

[2] העיתון הרשמי של ממשלת פלשתינה (א"י), מס' 1042, יום חמשי 5 בספטמבר 1940, עמוד 819.

אודות הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני

הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני אוסף ואוצר חומרי תיעוד משנות ה- 60 של המאה ה- 19 ועד היום. הוא כולל ארכיון מנהלי של פתח תקוה, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, ארכיונים אישיים של בני פתח תקוה, אוספי תצלומים ותשלילים, מפות, מודעות וכרזות, חפצים, סרטים, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות וספרים. הארכיון משרת את עיריית פתח תקוה, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, עיתונאים, חוקרי גניאלוגיה, אדריכלים ואחרים. לשירות המשתמשים חדר עיון וספריה. הארכיון מתפקד כ"ארכיון כולל" שהוא בבחינת "בית" פתוח לקהילה המוזמנת לתרום ולהתבטא בכל תחום הקשור לחיי העיר והחברה. הארכיון מציג את אוצרותיו בתערוכות בקריית המוזיאונים שבעיר ומחוצה לה, לוקח חלק פעיל בתחום שימור אתריה ונמצא בקשר רציף עם מוסדות החינוך שלה. הארכיון מקבל קהל בימים א'-הי בין השעות 9:00 - 15:00. רצוי תיאום מראש. ליצירת קשר: טל': 03-9286303 דוא"ל: galiad@ptikva.org.il
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישים ודמויות, חינוך, מתוך הארכיון, שימור אתרים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s